שי ג'ינפינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
זהו שם סיני; שם המשפחה הוא שי.
שי ג'ינפינג
习近平
שי ג'ינפינג, 2013
שי ג'ינפינג, 2013
מדינה סיןסין, סין
תאריך לידה 15 ביוני 1953 (בן 64)
מקום לידה בייג'ינג
עיסוק פוליטיקאי, מהנדס עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הקומוניסטית של סין
דת דאואיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג פנג לי-יואן
נשיא הרפובליקה העממית של סין
תקופת כהונה 14 במרץ 2013 – מכהן (4 שנים ו-31 שבועות)
הקודם חו ג'ינטאו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שִי ג'ינפינגסינית: 习近平; פין-יין: Xí Jìnpíng; נולד ב-15 ביוני 1953) הוא המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית של סין (אנ'), נשיא הרפובליקה העממית של סין, ויושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. משמעות כהונתו בשלושת התפקידים הללו, היא עמידתו בראש המדינה (בתור נשיא), בראש המפלגה (בתור המזכיר הכללי) ובראש הצבא (בתור יושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית). עקב כך, שי מתואר בדרך כלל כמנהיג הבולט ביותר של סין. בתור המזכיר הכללי של המפלגה, שי חבר בוועדה המתמדת של הפוליטביורו, אשר מורכבת מההנהגה הבכירה ביותר של המפלגה, ומהווה למעשה את גוף קבלת ההחלטות החזק ביותר בסין.

שי כיהן כמושל מחוז פוג'יין בשנים 1999-2002, וכמושל ומזכיר המפלגה במחוז השכן ג'ג'יאנג בשנים 2002-2007. לאחר שמזכיר המפלגה בשנחאי פוטר ב-2007, שי מילא את מקומו במשך תקופה קצרה. באוקטובר 2007 הפך לחבר בוועדה המתמדת של הפוליטביורו, במרץ 2008 התמנה לסגן נשיא סין, ובאוקטובר 2010 התמנה לסגן יושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. ב-15 בנובמבר 2012, מונה שי למזכיר הכללי של המפלגה וליושב ראש הוועדה הצבאית המרכזית. ב-14 במרץ 2013 התמנה לנשיא סין.

שי הוא בנו השני של הקומוניסט הוותיק שי זונגשון, אחד ממייסדי תנועת הגרילה הקומוניסטית במחוז שאאנשי שבצפון סין, וסגן ראש הממשלה לשעבר.

שִי ידוע בהצהרותיו הנוקשות כנגד שחיתות ובפתיחותו לרפורמות פוליטיות וכלכלת שוק[1]. ב-21 בינואר 2013 פורסם תחקיר של ה-ICIJ שחשף חשבונות בנק סודיים באיי הבתולה הקריביים של משפחתו[2].

צעירותו ולימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

שי ג'ינפינג נולד ב-15 ביולי 1953 בבייג'ינג, בתור הבן השני של שי זונגשון, קומוניסט וותיק אשר החזיק במספר תפקידים בכירים, ביניהם סגן ראש הממשלה[3].

כאשר שי היה בן 10, אביו סולק מהמפלגה ונשלח לעבוד במפעל בדרום-מערב מחוז חנאן[4]. לימודי שי בתיכון נקטעו בשל מהפכת התרבות, במהלכה אף נאסר אביו ב-1968. שי נשלח ב-1969 לעבוד במפעל במחוז ששאנשי. הוא נהפך למזכיר סניף המפלגה של צוות הייצור, אך הפסיק לשמש בתפקיד ב-1975. כשנשאל לגבי החוויה הזו על ידי הטלוויזיה הממלכתית אמר: "זה היה מרגש. זה היה מהנה. אך כאשר האידאלים של המהפכה התרבותית לא ניתנו למימוש, התברר שזו אשליה"[5].

בשנים 1975-1979 שי למד הנדסה כימית באוניברסיטת טסינגואה שבבייג'ינג. סטודנטים מסוגו (שהוריהם היו פועלים, איכרים או חיילים) השקיעו כחמישית מזמן לימודיהם בתורת המאואיזם, בעבודה חקלאית וב"לימוד מצבא השחרור העממי"[6].

בשנים 1979-1982 שימש כמזכיר של Geng Biao, מזכ"ל הוועדה הצבאית המרכזית, וכך צבר ניסיון צבאי. ב-1985 נסע לעיירה מסקוטין שבאיווה, ארצות הברית כחלק מהמשלחת הסינית ללמידת החקלאות האמריקאית. מעריכים שלנסיעה, שכללה שהות אצל משפחה אמריקאית, הייתה השפעה על השקפתו על ארצות הברית[7].

בשנים 1998-2002, שי למד פילוסופיה מרקסיסטית וחינוך אידאולוגי בבית הספר למדעי החברה באוניברסיטת טסינגואה, וקיבל תואר דוקטור במשפטים (LDD), שכולל לימודים במשפטים, פוליטיקה, ניהול וההיסטוריה של המהפכה[8]. ב-2013 נטען שעבודת הדוקטורט שלו כוללת העתקות, ולכן מהווה גניבה ספרותית[9].

שי הוא המנהיג העליון הראשון הדובר סינית תקנית ללא מבטא פרובנציאלי בולט. אשתו של שי ג'ינפינג היא הזמרת פנג לי-יואן.

מנהיג המפלגה והמדינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 בנובמבר 2012, שי התמנה לתפקיד המזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית ויושב ראש הוועד הצבאית המרכזית על ידי הוועידה ה-18 של המפלגה הקומוניסטית של סין, ובכך הפך, למעשה, למנהיג סין. שי הוא מנהיג סין הראשון שנולד ברפובליקה העממית של סין (קודמיו נולדו לפני הקמתה). יום לאחר מכן הוא הציג את ההרכב החדש של הוועדה המתמדת של הפוליטביורו, בראשותו[10]. בהרכב הוועדה החדש ישנם 7 חברים, לעומת 9 קודם לכן, וכל החברים בה חדשים, מלבד ראש הממשלה לי קצ'יאנג ושי עצמו[11]. בניגוד למקובל, הנאום הראשון של שי נוסח בפשטות ולא כלל סלוגנים פוליטיים[12]. שי דיבר על שאיפות האדם הממוצע, באומרו "אנשינו.. מצפים לחינוך טוב יותר, משרות יציבות יותר, הכנסה טובה יותר, ביטחון סוציאלי אמין יותר, טיפול רפואי ברמה גבוהה, תנאי מחיה טובים יותר, וסביבה יפה יותר". שי נשבע להיאבק בשחיתות בדרגים הגבוהים ביותר, ורמז שזה עשוי לאיים על הישרדות המפלגה; והתבטא באיפוק לגבי רפורמות כלכליות מרחיקות לכת[13].

בדצמבר 2012, שי ביקר בגואנגדונג במסע הראשון שלו מחוץ לבייג'ינג מאז שנכנס לתפקידו כמנהיג המפלגה. הנושא העיקרי של המסע היה קריאה לרפורמות כלכליות וחיזוק הצבא. שי ביקר בפסל של דנג שיאופינג, דבר שעורר השוואות בין הביקור של שי לביקורו של דנג עצמו בדרום המדינה ב-1992[14], בו דנג קרא לרפורמות כלכליות לאחר שמנהיגי המפלגה השמרנים יותר עיכבו רבות מהרפורמות שדנג קידם לאחר אירועי כיכר טיין-אן-מן. במהלך המסע שלו, שי הזכיר פעמים רבים את הסלוגן שלו – "החלום הסיני", והסביר: "ניתן לומר שהחלום הוא אומה חזקה. ועבור הצבא, זה חלום של צבא חזק". מסעו של שי התבלט בפשטות, שחרגה מהמסורת של מנהיגי סין במסעותיהם. במקום לנסוע בלימוזינות, שי נסע בוואן גדול. במקום לאכול במסעדות, שי אכל את ארוחותיו במלון בו שהה. ובניגוד לנהוג, לא עצר את התנועה בנתיבים שבהם השתמש.

שי נבחר לנשיא הרפובליקה העממית של סין ב-14 במרץ 2013, בהצבעה של הקונגרס הלאומי העממי בבייג'ינג. תוצאות ההצבעה היו 2,952 בעד, אחד נגד ושלושה נמנעים. הוא החליף את חו ג'ינטאו, לאחר שזה כיהן שתי קדנציות[15].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
חו ג'ינטאו
נשיא הרפובליקה העממית של סין

2013 ואילך

הבא: