שי להב (עיתונאי)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שי להב
שי להב.jpg
לידה 11 באפריל 1969 (בן 50)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק סופר, עיתונאי, מחזאי, עורך, תסריטאי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שי להב (נולד ב-11 באפריל 1969) הוא עיתונאי, מחזאי, עורך ותסריטאי ישראלי[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

להב נולד בחיפה ליעקב (רואה חשבון) ובלהה (מנהלת חשבונות). הוא גדל בחיפה והתחנך בבית הספר הריאלי העברי בעיר. בצעירותו, היה פעיל בתנועת המחנות העולים. בשנת 1987 התגייס לצה"ל ושירת כלוחם בחטיבת הנח"ל בתקופת האינתיפאדה הראשונה, דבר שהשפיע מאוד על יצירתו.

עם שחרורו מהשירות הצבאי, עבר להתגורר בקיבוץ נתיב הל"ה עד שנת 1990 אז עבר להתגורר באילת ועבד כאיש ביטחון, במסוף טאבה. בשנת 1992 החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1994 הפסיק את לימודיו ויצא לטיול של שנה בדרום אמריקה ובשנת 1997 השלים את התואר הראשון במשפטים באוניברסיטת תל אביב.

במקביל לעבודתו כעורך דין פלילי, החל להב את צעדיו הראשונים בעיתונות הישראלית ובשנת 2001 פרש מתפקידו כעורך דין והתמקד ביצירה בלבד.

קריירת עיתונאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת דרכו, כתב להב טור שבועי על מוזיקה ישראלית במקומוני מעריב, "קול ישראל", ובין השנים 2002–2005 שימש כתב מגזין קבוע במוסף "סופשבוע" של מעריב[2].

בשנים 2005–2007, עבד כסגן עורך מוסף התרבות והבידור של "מעריב" ובין השנים 2007–2011, שימש כעורך המוסף.

משנת 2005 ועד שנת 2011, שימש כמבקר המוזיקה הישראלית של עיתון מעריב ומשנת 2016 כותב להב טור אישי בנושאי תרבות במוסף "סופהשבוע" של "מעריב" וטור אישי בנושא מוזיקה, בשם "תווי שי" ב-ynet[3].

טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2002, כתב להב תסריטים לעונה השנייה של הסדרה "טיפול נמרץ" ששודרה בטלעד ובאותה שנה הפך לתסריטאי הראשי ועורך התוכן בתוכנית "תוצרת הארץ" של הערוץ הראשון למשך כ-5 עונות[4], ואף כתב את פינת האנימציה הקבועה "יורם".

בשנת 2009, היה התסריטאי הראשי בסדרה "שיר השישים", של הערוץ הראשון, ואף ערך את תוכנית הלקט של הסדרה ובשנת 2010 פיתח את סדרת הדרמה גרעינים עבור חברת yes הטלוויזיה בלוויין.

בשנת 2011, ערך את הסדרה הדוקומנטרית "ובמקום הראשון" עבור הערוץ הראשון, ושנה מאוחר יותר פיתח את סדרת הדרמה "חשיפה" עבור רשת. בשנת 2014 כתב וערך את סדרת הרשת של ynet "פרובוקציה".

בשנת 2015, ערך וכתב את הסדרה הדוקומנטרית "מהכרם עד קיסריה" עבור קשת (ערוץ 24), כתב את הסדרה הדוקומנטרית חגיגה לעיניים – סיפורו של הקולנוע הישראלי" של הערוץ הראשון וכתב את סדרת הילדים "אור של כוכבים", גם היא עבור הערוץ הראשון.

בשנת 2017 כתב את סרט הקולנוע ואז היא הגיעה המתרחש סביב עונת האליפות של הפועל חיפה. באותה שנה ערך וכתב את הסרט התיעודי "הערב בצוותא" בערוץ 24.

בשנת 2018, כתב וערך את הסדרה הדוקומנטרית "צליל מכוון" בהגשתו של קובי אוז שעלתה בתאגיד השידור כאן 11.

בשנת 2019, כתב את הסדרה הדוקומנטרית "מעברות" עבור תאגיד השידור "כאן 11"[5].

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009, כתב להב עם יוני זיכהולץ את המחזה" "ע' 17" המבוסס על סיפרו "לך לעזה", שעלה בתיאטרון הקאמרי והיה מועמד לפרס התיאטרון בקטגוריית המחזה המקורי.

בשנת 2012, כתב את המחזמר "משחק באש"[6], ללחנים של שי להב המוזיקאי (סולן להקת "מופע הארנבות של ד"ר קספר"), שעלה בתיאטרון הפרינג' באר שבע, ואת הצגת הילדים "ארץ הגרביים האבודים" שעלתה לראשונה בפסטיבל חיפה להצגות ילדים.

בשנת 2013, כתב את המחזמר "פרח נתתי לנורית", משירי מרים ילן שטקליס ושמוליק קראוס, בהפקת תיאטרון גושן ותיאטרון הקיבוץ ובשנת 2014, כתב להב את אופרת הרוק "שרוליק"[7] ללחנים של יוני רכטר ובבימויו של משה קפטן (שיתוף פעולה של התיאטרון הקאמרי והסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין) ואת המחזמר לנוער "שבלול" משירי שלום חנוך.

בשנת 2015, כתב את "שבת בבוקר" מחזמר לילדים משיריו של יוני רכטר בתיאטרון הקיבוץ.

בשנת 2016 כתב את "הקסם של מוצרט" - זוכת הפרס הראשון בפסטיבל חיפה הבינלאומי להצגות ילדים, ופרס המחזאי.

בשנת 2017, כתב עם דפנה אנגל את המחזה "רובינא – האגדה", שעלה בתיאטרון הבימה בשיתוף עם תיאטרון השעה, ובבימוי של משה קפטן.

אהדתו של להב לקבוצת הכדורגל הפועל חיפה הובילה אותו בשנת 2018 להעלות את המחזה "אגדת דשא" בתיאטרון הקאמרי[8]. בסוף אותה שנה הועלה בתיאטרון הבימה המחזה "כפרה"[9], שכתב יחד עם דפנה אנגל, בבימוייה של אנגל.

עבודתו ברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2002 ל-2003 הגיש להב תוכנית יומית ברשת ג' בשם "מה שבע".

בין השנים 2007–2008, הגיש בגלי צה"ל את תוכנית הלילה ציפורי לילה מוזיקליות ואף יצר והגיש את הסדרה "משנים את התמונה". בשנת 2010 הגיש את התוכנית "עשר המכות" ברדיו תל אביב[10].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2005, "לך לעזה", בהוצאת מעריב[11]
  • 2009, "רשימת שידור", בהוצאת עם עובד[12]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להב נשוי לרוית ולהם שלושה ילדים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]