שי (נהר)

שִי
西江
	מבט לרוחב הנהר שי בפושאן.
מידע כללי
אורך	2,271.8 ק"מ
ספיקה ממוצעת	9,631 מ"ק לשנייה
אגן ניקוז	437,000 קמ"ר
מוצא	במחוז גואנגשי
יובלים	Beipan River, Yuecheng River, Xinxing River, Gui River, Bei River, Xunjiang, Luoding River
שפך	הדלתה של נהר הפנינה
מדינות באגן הניקוז	סין
	מערכת נהר הפנינה, כולל הנהר שי.

הנהר שִׁי (בסינית: 西江; בפין-יין: Xī Jiāng; בתעתיק: "שִׁי גְ'יָאנְג", מילולית: "הנהר המערבי") הוא היובל המערבי של נהר הפנינה בדרום סין (אנ'). הוא נוצר מהתמזגות הנהרות גווי (אנ') ושוּן (אנ') בנציבות העירונית ווג'ואו (אנ') שבגואנגשי. מקורו למרגלות ההר מאשיונג בנציבות העירונית צ'וג'ינג (אנ') שביונאן. לאחר מכן הוא זורם מזרחה דרך גואנגדונג, ונכנס לדלתה של נהר הפנינה (אנ') מעט מזרחית לערוץ לינגיאנג בג'אוצ'ינג. הענף הראשי של נהר שי זורם בכיוון דרום-מזרח דרך הדלתה ונשפך לים סין הדרומי במוֹדָאו מֶן, מעט מערבית למקאו. הערים המרכזיות לאורך נהר שי כוללות את ווּג'ואו, ג'אוצ'ינג וג'יאנגמן (אנ').

שני היובלים הראשיים האחרים של נהר הפנינה הם הנהרות דונג (אנ') (מילולית, הנהר המזרחי) וביי (אנ') (הנהר הצפוני). מבחינת תפקידים אחרים, הוא ממלא תפקיד חיוני באגירת פחמן ובהעברתו בדרום סין.^[1] הנהר שי מתמודד עם אתגרים אקולוגיים כמו בצורת,^[2] מינים פולשים,^[3] וזיהום.^[4]

מערכת הנהר שי

אגן נהר שי משתרע ממזרח מחוז יונאן ועד דרום מחוז גואנגדונג, ולו אקלים מונסון טרופי או סובטרופי לח.^[2] שיט אפשרי בנהר שי לכל אורכו. הוא מהווה נתיב מים מסחרי חשוב בדרום סין, ומחבר את ערי הדלתה לפנים היבשה. לפני למעלה מאלפיים שנה, נחפרה תעלת לינגצ'ו (אנ'), אשר חיברה את אגן הנהר שי (הנהר לי, שהוא יובל של הנהר גווי (אנ')) עם הנהר שיאנג (אנ'), הנשפך לנהר יאנגצה. בכך נוצר נתיב מים רציף מהדלתה של נהר הפנינה (אנ') ועד לעמק היאנגצה. הנהר שי עשיר במשאבי מים ובעל פוטנציאל ניצול ניכר לשימור מים, ומספק תרומות משמעותיות להשקיה חקלאית, לתחבורה ימית ולייצור חשמל באזורי החוף.^[2]

הנהר שי הוא הגדול מבין יובלי נהר הפנינה. ספיקתו היא השנייה בגודלה בסין, שנייה רק לזו של נהר היאנגצה, והוא מספק מים למקומות רבים בגואנגשי, גואנגדונג ובמקאו. נהר השי הגדול הוא גם אחד הנהרות הארוכים ביותר בסין. הוא קיים בקטעים רבים ומשתרע לאורך 2,271.8 קילומטרים:

הנהר נאנפאן: 950 ק"מ
הנהר חונגשווי: 669.6 ק"מ
הנהר צ'יין: 121.0 ק"מ
הנהר שון: 172.2 ק"מ
הנהר שי (כולל הענף הראשי לים): 359.0 ק"מ

מערכת הנהר שי
		פֿוּצְ'ווָאן (富川江)	חֶה גְ'יָאנְג (贺江)	שִׁי (西江)
		לי (漓江)	גְווֵי (桂江)
בֵּייפָּאן (北盘江)	חונְגְשְׁווֵי (红水河)	צְ'ייֵנְגְ'יָאנְג (黔江)	שׂוּ'ן (浔江)
נָאנְפָּאן (南盘江)	חונְגְשְׁווֵי (红水河)
ז'ונְג (融江)	לְיוֹ (柳江)
לונְֹג (龙江)	לְיוֹ (柳江)
יוּאוּגְ'יָאנְג (右江)	יוּנְגְגְ'יָאנְג (邕江)	יוּ (郁江)
דְזְווֹגְ'יָאנְג (左江)	יוּנְגְגְ'יָאנְג (邕江)	יוּ (郁江)

ערים ראשיות

אקולוגיה של הנהר

נהרות הם מערכת אחסון והובלה משמעותית עבור פחמן אורגני ואי-אורגני כאחד.^[5] נהר שי הוא מקור חשוב של פחמן דו-חמצני אטמוספירי בדרום סין, כאשר תרומות הפחמן מגיעות בעיקר מנהרות המוצא של הנהר, הנהר נאנפאן והנהר בייפאן. בנהר בייפאן, תרומות הפחמן מגיעות מחמצון פחמן אורגני ותעשיית הפחם לאורך הנהר. בנהר ננפאן, תרומות הפחמן מגיעות בעיקר מקרקע ומפסולת אורגנית.^[1]

סוגיות סביבתיות

בצורת

אגן הנהר שי סבל היסטורית מבצורות, המוחמרות כתוצאה משינוי האקלים ומעיור מהיר לאורך חלקים רבים של הנהר. גידול האוכלוסייה הזה מפעיל לחץ על משאבי המים. אקלים אגן הניקוז נע בין סובטרופי למונסון טרופי, כאשר 80% מהמשקעים יורדים בין אפריל לספטמבר.^[2] השתנות קיצונית זו בדפוסי המשקעים השנתיים מחריפה את בעיות הבצורת. צפוי ששינוי האקלים יגרום לירידה משמעותית בספיקת הנהר הממוצעת, הגבוהה והנמוכה ביותר, כאשר הזרימה הממוצעת צפויה לרדת ב-4% עד 49%.^[2] עלייה בתדירות ובחומרה מובילה לבצורות מטאורולוגיות והידרולוגיות.

מינים פולשים

מינים פולשים או מינים לא מקומיים מהווים בעיה בנהרות בדרום סין, כולל נהר שי.^[3] דרום סין מגדלת את רוב המינים הלא מקומיים בחקלאות ימית.^[3] מינים אלה הגיעו בעיקר מחקלאות ימית, ועלולים לטרוף או להתחרות במינים מקומיים (אנ').^[3] רוב המינים שהוכנסו הם אוכלי כל, כולל אמנון הנילוס (אנ'), המין הלא-מקומי הנפוץ ביותר בנהרות דרום סין.^[3]

זיהום הסביבה

מינים רבים של דגים מסחריים בנהר שי ובאגן נהר הפנינה הסובב אותה זוהמו בכמויות משמעותיות של ביספנול A‏ (BPA), חומר נפוץ בייצור פלסטיק.^[6] ביספנול הוא חומר כימי שעלול להזיק למערכת האנדוקרינית של דגים ובני אדם.^[6]

הגנה

כדי להגן על הנהר שי פרסמה ממשלת המחוז האוטונומי גואנגשי ג'ואנג הודעה האוסרת על פרויקטי בנייה חדשים והגירת אנשים בשטחים המיושבים והמוצפים של פרויקט בקרת הזרם המרכזי של נהר שי בגואנגשי. בנוסף, אמצעי ההגנה כוללים: פרסום איסור דיג, הגנה על פארקים של אזורי ביצות, פיתוח כלכלה ירוקה של מיחזור ודלת פחמן, חדשנות במנגנוני שיתוף פעולה אקולוגיים וסביבתיים וניהול בניית שמורות טבע באגן הנהר שי.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא שי בוויקישיתוף

הערות שוליים

^ ¹ ² Zou, Junyu (2017). "Geochemical characteristics and organic carbon sources within the upper reaches of the Xi River, southwest China during high flow". Journal of Earth System Science. 126 (1): 126(1), 1–10. Bibcode:2017JESS..126....6Z. doi:10.1007/s12040-016-0792-9. S2CID 132266505.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Wang, Keyi; Niu, Jun; Li, Tiejian; Zhou, Yang (2020). "Facing Water Stress in a Changing Climate: A Case Study of Drought Risk Analysis Under Future Climate Projections in the Xi River Basin, China". Frontiers in Earth Science (באנגלית). 8: 86. Bibcode:2020FrEaS...8...86W. doi:10.3389/feart.2020.00086. ISSN 2296-6463.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Gu, Dangen; Yu, Fandong; Hu, Yinchang; Wang, Jianwei; Xu, Meng; Mu, Xidong; Yang, Yexin; Wei, Hui; Shen, Zhixin (2020). "Non-native fishes in eight rivers of South China: species composition, distribution patterns, and potential influencing factors". www.authorea.com. doi:10.22541/au.158325439.94846492.
^ Lian, Meihua; Wang, Jun; Sun, Lina; Xu, Zhe; Tang, Jiaxi; Yan, Jun; Zeng, Xiangfeng (2019). "Profiles and potential health risks of heavy metals in soil and crops from the watershed of Xi River in Northeast China". Ecotoxicology and Environmental Safety (באנגלית). 169: 442–448. doi:10.1016/j.ecoenv.2018.11.046. ISSN 0147-6513. PMID 30471581.
^ Baker, Andy; Cumberland, Sue; Hudson, Naomi (2008). "Dissolved and total organic and inorganic carbon in some British rivers". Area (באנגלית). 40 (1): 117–127. doi:10.1111/j.1475-4762.2007.00780.x. ISSN 1475-4762.
^ ¹ ² Wei, Xi; Huang, Yeqing; Wong, Ming H.; Giesy, John P.; Wong, Chris K. C. (2011). "Assessment of risk to humans of bisphenol A in marine and freshwater fish from Pearl River Delta, China". Chemosphere. 85 (1): 122–128. Bibcode:2011Chmsp..85..122W. doi:10.1016/j.chemosphere.2011.05.038. ISSN 1879-1298. PMID 21700311.

[:1-1] ¹ ² Zou, Junyu (2017). "Geochemical characteristics and organic carbon sources within the upper reaches of the Xi River, southwest China during high flow". Journal of Earth System Science. 126 (1): 126(1), 1–10. Bibcode:2017JESS..126....6Z. doi:10.1007/s12040-016-0792-9. S2CID 132266505.

[:02-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Wang, Keyi; Niu, Jun; Li, Tiejian; Zhou, Yang (2020). "Facing Water Stress in a Changing Climate: A Case Study of Drought Risk Analysis Under Future Climate Projections in the Xi River Basin, China". Frontiers in Earth Science (באנגלית). 8: 86. Bibcode:2020FrEaS...8...86W. doi:10.3389/feart.2020.00086. ISSN 2296-6463.

[:22-3] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ Gu, Dangen; Yu, Fandong; Hu, Yinchang; Wang, Jianwei; Xu, Meng; Mu, Xidong; Yang, Yexin; Wei, Hui; Shen, Zhixin (2020). "Non-native fishes in eight rivers of South China: species composition, distribution patterns, and potential influencing factors". www.authorea.com. doi:10.22541/au.158325439.94846492.

[:3-4] Lian, Meihua; Wang, Jun; Sun, Lina; Xu, Zhe; Tang, Jiaxi; Yan, Jun; Zeng, Xiangfeng (2019). "Profiles and potential health risks of heavy metals in soil and crops from the watershed of Xi River in Northeast China". Ecotoxicology and Environmental Safety (באנגלית). 169: 442–448. doi:10.1016/j.ecoenv.2018.11.046. ISSN 0147-6513. PMID 30471581.

[5] Baker, Andy; Cumberland, Sue; Hudson, Naomi (2008). "Dissolved and total organic and inorganic carbon in some British rivers". Area (באנגלית). 40 (1): 117–127. doi:10.1111/j.1475-4762.2007.00780.x. ISSN 1475-4762.

[:42-6] ¹ ² Wei, Xi; Huang, Yeqing; Wong, Ming H.; Giesy, John P.; Wong, Chris K. C. (2011). "Assessment of risk to humans of bisphenol A in marine and freshwater fish from Pearl River Delta, China". Chemosphere. 85 (1): 122–128. Bibcode:2011Chmsp..85..122W. doi:10.1016/j.chemosphere.2011.05.038. ISSN 1879-1298. PMID 21700311.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]