שכונה ה' (באר שבע)

שכונה ה'
	שיכון רבע הקילומטר
מידע
עיר	באר שבע
תאריך ייסוד	סוף שנות ה-60
קואורדינטות	31°15′14″N 34°46′29″E / 31.2538548°N 34.7748445°E
	שכונות נוספות בבאר שבע
	(למפת באר שבע רגילה) שכונה ה'

מעבר להולכי רגל ב"שטיח" (מבנים צמודי קרקע בצפיפות גבוהה)

שכונה ה' שבבאר שבע נמצאת צפונית לשכונה א', דרומית לשכונה ד', מערבית לשכונה ב' ומזרחית לשכונה י"א.

רעיון הקמת השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונה ה' נבנתה ביוזמתו של דוד טנא, שכיהן כראש אגף השיכון הממשלתי. טנא, התרשם עמוקות מביקורו בתערוכת "אינרטבאו", שהתקיימה בברלין ב-1957, והציגה רעיונות וניסיונות חדשים בתחום הדיור. לאחר שחזר לישראל החליט לגייס צוות אדריכלים צעירים בראשותו של אברהם יסקי, שכלל את אמנון אלכסנדרוני, נחום זולוטוב, דניאל חבקין, תאודור קיסלוב, אהרן ברעלי, דב ורם כרמי, צ'צ'יק וקונפורטי. הצוות עבד במשותף על התכנון והבינוי הכולל של שכונה בארשבעית חדשה, שתשמש חלופה לבניית השיכונים הגנרית של העיר. זהו גם מקור הכינוי "לדוגמה".

כדי להתגבר על תנאי האקלים המדבריים הוחלט לבנות שכונה מסוגרת, שפאותיה בלוקים ארוכים שישמשו כחומות נגד סופות החול, ובמרכזה בתי שטיח צפופים. לאחר מכן, נערכה הגרלה בין האדריכלים על אזורי התכנון. יסקי ואלכסנדרוני תכננו את הבלוק הצפוני, "שיכון רבע הקילומטר", הבניינים במסגרת תוכננו על ידי ברעלי וקיסלוב, ואילו דב ורם כרמי עבדו עם צבי מלצר על מגדל שמעולם לא נבנה. זולוטוב וחבקין, תכננו את בתי השטיח, בתי פאטיו קטנים, צמודי קרקע הבנויים בשורות צפופות ומחולקים למשעולים רבים ומוצלים.

שכונה ה' לדוגמה, זכתה לפרסום בינלאומי רב עם הקמתה.

מבנה השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונה מחולקת לשני חלקים ביניהם מפריד עורק התחבורה הראשי שלה - רחוב יעלים, החלק הצפוני, הישן, והחלק הדרומי, החדש יותר. בחלק הדרומי מספר מתחמים שהוקמו בשעתם כפרויקטים אדריכליים ייחודיים, ביניהם - האזור המכונה שכונה ה' לדוגמה, ה"משולש", ווילות אלרם.

אוכלוסיית השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שכונה ה' הוקמה כשיכון בסוף שנות ה-60. תושביה הבורגנים של העיר הגיעו לשכונה, שוכנו בה המדענים הצרפתיים, שהקימו את הקריה למחקר גרעיני בדימונה, מרצים מאוניברסיטת בן-גוריון, קציני צבא בכירים (אלוף פיקוד הדרום אז ישעיהו גביש), פקידי ממשלה ובעלי מקצועות חופשיים. השכונה זכתה כמעט באופן מיידי למעמד יוקרתי. בהמשך יושבה השכונה בעיקר על ידי עולים מברית המועצות. בשנות ה-90 קלטה השכונה עלייה גדולה מברית המועצות לשעבר. כיום יש בשכונה הרבה משפחות דתיות עם ילדים.

עם יוצאי השכונה נמנים סילבן שלום; האחים למשפחת בנאי מאיר ,אביתר ואורנה; הזמרים יהודית רביץ; וישראל בר און, ושדר הספורט נדב יעקובי.

מבני ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשכונה פועלים קופת חולים, מתנ"ס, מרכז קניות, שלושה בתי ספר יסודיים (אוריין - ממלכתי, רמב"ם - ממלכתי-דתי, קורצ'אק - אנתרופוסופי, בעבר שימש כבית ספר ממלכתי רגיל במשך עשרות שנים ) ובית ספר על יסודי ממלכתי, מקיף ג'. נוסף לכך פועל בשכונה בית ספר "אילנות" לחינוך מיוחד, במבנה שבו פעל במשך כ-26 שנים בית ספר יסודי ממלכתי "מעיין".

בשכונה שניים מסמלי העיר - "שיכון רבע הקילומטר", המוכר גם כ"מרכז קליטה יעלים" או "בית רמט", היה בניין המגורים הארוך ביותר במזרח התיכון ואורכו כרבע קילומטר. בסמוך לו, בשטח המפריד בין השכונה לשכונה ב', שוכן האצטדיון העירוני (לשעבר) על שם וסרמיל. סמוך למרכז הקליטה נמצא המרכז המסחרי המכונה "הגשר" (או בשמו הרשמי כיכר יצחק ורדימון), על שם הגשר הסמוך לו המתוח מעל רחובה הראשי של השכונה, רחוב יעלים, ונועד לחבר בין שני חלקיה. בשכונה פועל מבנה ה"מחוז" של הנוער העובד והלומד שזהו מרכז הדרכה אזורי של התנועה. מאפיין ייחודי נוסף בשכונה, הוא שיכון "השטיח" (המכונה משעולים).

בתחומי השכונה, באזור הידוע כשכונה ה' לדוגמה, שוכן בית כנסת הכיפה העל-עדתי ("היכל אהרון") על שם צורתו האדריכלית (כיום לאחר הרחבתו קשה להכיר את המבנה המקורי), והוא משמש כבית כנסת מרכזי לציבור הדתי-לאומי בעיר. מלבדו שוכן בשכונה בית הכנסת הספרדי "רינת ירושלים". מוסד דתי נוסף בחלק אחר של השכונה הוא חצרה של משפחת אבוחצירה (בעבר הרב אלעזר אבוחצירא וכיום בנו הרב פנחס), המושכת אליה חסידים מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל.

במרכז השכונה, משתרע פארק ה' ובשמו הרשמי "פארק גדולי ישראל". בחודשי הקיץ נערכים בו מופעים. כיום ישנה תוכנית להרוס את הפארק ולהקים במקומו שכונת מגורים. תושבי השכונה מתנגדים לתוכנית זו.