שכונות חרדיות בירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הררי מלל: חלקו השערות, וחלקו הגיגים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
בתי אונגרין, שכונת לווין של מאה שערים
הכניסה לשכונת כרם אברהם

השכונות החרדיות בירושלים הן שכונות בירושלים שבהן מתגורר רוב חרדי, רובן בצפון-מערב ירושלים.

האוכלוסייה בשכונות אלו, הנמצאות רובן ככולן במערב העיר, מוערכת ב-227,000 תושבים שהם 25% מכלל האוכלוסייה החרדית בישראל,[1] כ-42% מהאוכלוסייה היהודית הכללית בירושלים כולה שעומדת על 546,100 תושבים.[1]

בירושלים מתוגררת האוכלוסייה החרדית הגדולה בישראל.[1]

הישוב הישן[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאה שערים היא אחת השכונות החרדית הוותיקות בעיר. סביבה נוצרו שכונות חרדיות נוספות, בתחום שבין ברמת אשכול (צפון מזרח), סנהדריה מורחבת (צפון) ורוממה (צפון מערב, הכניסה לעיר). מרכזו המסחרי של אזור זה נחשב כיכר השבת שבמאה שערים. רחובות מרכזיים נוספים הם רחוב מלכי ישראל, שהוא רחובה הראשי של שכונת גאולה, ורחוב בר-אילן החוצה כמה שכונות חרדיות, ובנוגע לסגירתו בשבתות נערכו מאבקים.

אזור חרדי זה כולל את השכונות בית ישראל מצפון למאה שערים, שכונת בתי אונגרין, שהיא אחת השכונות המרכזיות של חסידויות תולדות אהרון, תולדות אברהם יצחק וחסידות סאטמר, וכן שכונת בתי נייטין. המעגל החיצוני יותר כולל שכונות חדשות יותר, כמו שכונת סנהדריה, קריית שומרי אמונים, קריית בעלז, קריית צאנז, עזרת תורה, שיכון חב"ד, זיכרון משה, תל ארזה, גבעת משה, אונסדורף וקריית מטרסדורף.

הקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייחודן של הקריות על פני שכונות אחרות הוא השתייכותן לחסידות בודדת:

עירוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

את הקריות והשכונות החרדיות סובב תחום שבת ארוך במיוחד שאורכו נמדד מבית מדרש מרכזי של חסידות מסוימת, את תחומי השבת מורכבים מכמה וכמה תחומי עירוב. את קריית בעלז סובב עירוב השבת הנמדד מבית המדרש המרכזי של חסידות בעלז בקריה. הכניסות לשכונות החרדים בירושלים נסגרים על ידי מחסומי משטרה בשבתות ובחגים, בכפוף לחוק עזר עירוני המונע נסיעה ברחובות מסוימים בשבתות וחגים.

הפגנות בתחום החרדי[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מאבקי השבת בירושלים

לעיתים קרובות בעת הפגנות, מחאות ועצרות משמש התחום החרדי להבערת האזור, אולם לא כל האזורים נסגרים לתנועה או מוצתים אך רבים נמנעים מלבקר באותם מקומות והשכונות, השכונות שבדרך כלל מובערות הן גאולה ומאה שערים, בעוד שכיכר השבת המרכז המסחרי של הציבור החרדי בירושלים מובער ראשון בדרך כלל מכוונתם של המפגינים להפריע לחיי המסחר בשכונות ולעורר את זעמה של המשטרה, רוב מקרים אלו קורים על ידי "שבאבניקים" שהם כינוי לנערים משועממים שאינם עובדים ומפריעים לסדר היום בציבור החרדי.

רבים מהאירועים של הצתות הרחוב בתחום החרדי ומה שמביא לסגירת הרחוב מתרחשים לאחר הפגנות, כשחרדים נעצרים ומובאים למשטרה ולבית המשפט, רבים מהציבור החרדי שאינו מכיר במדינת ישראל כמו בני היישוב הישן רואים בכך כמעשה חמור אך אינם עושים דבר, קיימים מקרים רבים של הצתות של נוער שוליים שמקורב יותר בפעילותו לשאבבניקים.

אזור הר נוף וגבעת שאול[עריכת קוד מקור | עריכה]

השכונות גבעת שאול והר נוף מרכיבות אזור חרדי נוסף בעל חשיבות תורנית וחשיבות תעשייתית. עם זאת בשכונות אלו עדיין נותר מיעוט דתי לאומי משמעותי. הרחוב הראשי בגבעת שאול, רחוב כנפי נשרים, מכיל בתי-עסק רבים, חברות הייטק ומספר משרדים ממשלתיים, וממוקמת בו אחת מהמאפיות הגדולות בישראל - מאפיית אנג'ל. ברחוב בית דפוס הסמוך נמצאת מאפייה נוספת מהגדולות בארץ - מאפיית ברמן. הר המנוחות, בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים, נמצא בקצה הצפון-מערבי של השכונה, סמוך לכניסה לעיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]