שכונת קריית חשמל

שכונת קריית חשמל
צידו המערבי של הבניין האמצעי של שכונת "קריית חשמל" בחזיתו נמצאת הגינה של השכונה
צידו המערבי של הבניין האמצעי של שכונת "קריית חשמל"
בחזיתו נמצאת הגינה של השכונה
מידע כללי
סוג שיכון
שימוש מגורים
כתובת רח' שבטי ישראל
מיקום קריית חיים
מדינה ישראלישראל ישראל
מייסדים חברת החשמל לישראל
מידע על ההקמה
תקופת הבנייה 19391941 (כשנתיים)
יוצר סולל בונה
אדריכל שמואל רוזוב
מידות
שטח 15 דונם
קומות 3 + קומת קרקע
קואורדינטות 32°49′00″N 35°04′32″E / 32.816667°N 35.075556°E / 32.816667; 35.075556
(למפת חיפה רגילה)
Haifa OSM.svg
 
שכונת קריית חשמל
שכונת קריית חשמל
שיכון "קריית חשמל"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שכונת קריית חשמל הוקמה במזרח קריית חיים בשנות ה-30 של המאה ה-20, ביוזמתו של פנחס רוטנברג, עבור עובדי חברת חשמל שעבדו במתקני החברה בצפון. השכונה כוללת 3 מבנים מאורכים והדירות שהוצעו לעובדי החברה אובזרו בציוד חשמלי מודרני. בניית המתחם כללה גינה גדולה במרכזה וכן חורשה בשוליה. החל משנות ה-60 החלו לאכלס את הבניינים תושבים שאינם עובדי החברה. השכונה מוגדרת, אומנם, כאתר מורשת, מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, אולם המבנים במצב ירוד מאחר שאין ביכולתה של האוכלוסייה שגרה במקום לשפץ את השכונה וסביבתה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 החלה הקמתה של תחנת הכוח חיפה בשפך נחל קישון שבחיפה. הקמה זו לוותה במעבר הנהלת חברת החשמל, ופנחס רוטנברג בראשם, לחיפה. תהליך זה הפך את חיפה למרכז משמעותי של פעילות החברה והגדיל את מספר העובדים שחיו בעיר ובסביבתה.

במקביל להקמת התחנה בחיפה והרחבת פעילות חברת חשמל בצפון חלה התדרדרות במתח הביטחוני ששיאה היו מאורעות 1936–1939. האתגרים הביטחוניים הקשו על עובדי החברה להתייצב באופן סדיר לעבודתם לכן שאף רוטנברג לרכז את בתיהם של עובדיו בקרבת התחנה ומשרדי החברה כדי לאפשר תפעול מערכות הייצור והחלוקה של החשמל ללא הפרעה.

המודל שראה רוטנברג מול עיניו היה שכונת מגורים לעובדי החברה ומשפחותיהם שמציעה את כל השירותים הנדרשים לעובדים בתחום החינוך, הצריכה, שעות הפנאי ועוד. מודל זה היה קיים באירופה כבר ממחצית המאה ה-19[1] ורוטנברג כבר מימש אותו ב-1928 כשהקים את תל אור עבור עובדי תחנת הכוח ההידרואלקטרית בנהריים. המודל מבוסס על מימון הפרויקט באופן משותף על יד המפעל והמשתכנים וזאת ללא תמיכה ממשלתית.

ההיסטוריה של השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1936 הביא רוטנברג את תוכניתו להקמת השכונה בפני דירקטוריון החברה. לאחר אישור הדירקטוריון החל תהליך תכנון השכונה ושמואל רוזוב מונה לאדריכל של הפרויקט. רוזוב עבד שנים רבות בחברת חשמל ובין השאר היה מעורב בתכנון תחנת הכוח חיפה ובהמשך תכנן גם את ביתו של רוטנברג על הכרמל. האתר שנבחר לשכונה היה בשולי קריית חיים והוגשו מספר רב של תוכניות כשבין השאר תכנן רוזוב שכונה על שטח של כ-63 דונם שכללה 10 בתי דירות. בסופו של דבר נבחרה ב-1939 תוכנית מצומצמת יותר שכללה 3 בתי דירות על שטח של כ-15 דונם.

ב-18 ביוני 1939 התקיימה הנחת אבן הפינה לשכונה בנוכחות פנחס רוטנברג, אבא חושי ונכבדים נוספים[2][3]. הבנייה נמסרה לחברת סולל בונה וב-1940 הסתיימה בנייתם של שנים משלושת הבתים וב-1941 הסתיימה בנייתו של הבניין השלישי.

על מנת לעודד את עובדיה להצטרף לפרויקט הציעה החברה הלוואות נדיבות לדיירים וכן ציידה את הדירות במכשירי חשמל שלא היו בהישג ידם של רוב תושבי המדינה באותה תקופה. במסגרת השירות לתושבי השכונה נפתחו במקום חנות מכולת, חנות ירקות, ספרייה, גן ילדים ובית ספר יסודי. מבחינה מוניציפלית הייתה השכונה בעלת מעמד עצמאי והיא נוהלה על ידי ועד מקומי.

השכונה, שאוכלסה בתחילת דרכה רק על ידי עובדי החברה, החלה לעבור שינויים אחרי קום המדינה כשדיירים ותיקים עזבו ומכרו את דירתם לדיירים שאינם עובדי החברה. במסגרת מהלכים של משרד הפנים לאיחוד רשויות צורפה השכונה לקריית חיים.

מאז הקמתם לא שופצו המבנים וההזנחה ניכרת בכל פינה. ההזנחה בולטת לעין במיוחד בשטחים המשותפים בקומת הקרקע וכן בגינה. השכונה הוגדרה כאתר מורשת מטעם המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ובניין לשימור מטעם עיריית חיפה. הגדרה זו מציבה קשיים בפני דיירי השכונה המעוניינים להרחיב את דירתם ולהוסיף בה ממ"ד[4]

תיאור המבנים וסביבתם[עריכת קוד מקור | עריכה]

המתחם נבנה בין רחוב שבטי ישראל לציר המרכזי "שדרות ההסתדרות" (כביש 4) כשחזית הבניינים פונה לשדרות ההסתדרות. המתחם כולל 3 בניינים שכיוונם צפון דרום והם סודרו במדורג כך שהחלונות לא פונים לבניין אחר.

בכל בניין נבנו 3 קומות מגורים מעל קומת הקרקע[5] והם הכילו 72 דירות מגורים של 2 ו-3 חדרים (70-60 מ"ר). בקומת הקרקע נבנו חדרים ואולמות שנועדו לשירות הקהילה. מאחר שהבתים פנו לציר האסטרטגי עכו-חיפה הנחה רוטנברג לחזק את המבנים בבטון מזוין כדי שבמקרה הצורך ישמשו כעמדות הגנה.

אחד המוטיבים הבולטים במבנים הוא הקשת בה נעשה שימוש בארקדות שבקומת הקרקע, בפתחים הפונים מזרחה ובחלונות שהאירו את חדרי המדרגות. שימוש במוטיב זה נעשה בניסיון לדמות לבניינים סגנון איטלקי.

במרכז המתחם נשתל גן שכלל צמחים ועצים ושימש למרכז חיי הקהילה של הדיירים. כמו כן הוקם בגן מגרש ספורט שהיה מואר בלילות ושימש קבוצות ספורט של קריית חיים.

חורשת האקליפטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במקביל להקמת השכונה רכשה חברת חשמל שטח של כ-9 דונם בסמוך לשכונה ונטעה בו עצי אקליפטוס לרווחת דיירי השכונה. מאחר שהבעלות על החורשה היא פרטית היא קיימת עד היום לרווחת תושבי העיר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שכונת קריית חשמל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל Familistère de Guise של ז'אן-בפטיסט אנדרה גודין ששימש שיכון לעובדי מפעל התנורים בעיר גיז שבצפון צרפת ושיכון עובדי סימנס (Großsiedlung Siemensstadt) ברובע שפנדאו בברלין שבתכנונו השתתפו וולטר גרופיוס והאנס שרון
  2. ^ אבן פינה לקרית חשמל, הבוקר, 19 ביוני 1939
  3. ^ חגיגת יסוד שכונת קרית חשמל, הצופה, 19 ביוני 1939
  4. ^ תושבים: עיריית חיפה מונעת בניית ממ"דים, באתר מיינט קריות
  5. ^ עם הקמתם היו הבניינים הגבוהים בסביבתם