דרור פיילר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף שלגיה וטירוף האמת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דרור פיילר
Dror Feiler 2.jpg
פיילר במאי 2010
לידה 31 באוגוסט 1951 (בן 67)
תל־אביב–יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת סטוקהולם עריכת הנתון בוויקינתונים
www.drorfeiler.se
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

דרור אלימלך פֵיילר (נולד ב-31 באוגוסט 1951) הוא פעיל שמאל רדיקלי, מוזיקאי ואמן; ישראלי לשעבר, המתגורר בסטוקהולם שבשוודיה מאז 1973. פיילר התפרסם בתקשורת הודות לביטויים קשים נגד מדינת ישראל. הוא הגדיר את החמאס "תנועת שחרור לאומית" לגיטימית ויזם מאמץ אירופאי להעמדת קצינים ישראלים לדין בינלאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיילר נולד בתל אביב. ב-1967 עברו הוריו של פיילר לקיבוץ יד חנה. אמו פנינה, חברת הקיבוץ עד היום, היא אחות, ופעילת "רופאים למען זכויות אדם" המתנדבת בכפרים פלסטיניים ביהודה ושומרון.[1] ב-2010 הייתה גיבורת סרטם הדוקומנטרי של דני דותן ודליה מבורך "פנינה פיילר אחות קומוניסטית". אביו אליעזר, שנפטר ב-1992, היה מזכירו של שמואל מיקוניס. ב-1986 נפגש האב בבוקרשט עם קבוצת פלסטינים נציגי אש"ף, כשהדבר היה אסור על פי החוק הישראלי, ונשפט על כך.[2]

ב-1973 עבר דרור פיילר להתגורר בשוודיה. לצורך קבלת אזרחות שוודית, הוא ויתר על אזרחותו הישראלית.[3] הוא למד פרשנות למוזיקה מודרנית בשנים 19751977, מוזיקולוגיה באוניברסיטת סטוקהולם בשנים 1977-1978, והלחנה, באקדמיה למוזיקה של סטוקהולם, מ-1978 עד 1983.

פעילות בנושא הסכסוך ישראלי-פלסטיני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן האינתיפדה הראשונה, חיבר פיילר את "המאבק", הכולל קטעים מההמנון הפלסטיני.[2]

"שלגיה ושגעון האמת"[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שלגיה ושגעון האמת"

בינואר 2004 התפרסם פיילר מחוץ למעגל המוזיקה כשהציג, יחד עם רעייתו, גונילה חולד-פיילר, את היצירה "שלגיה ושגעון האמת" (Snow White and The Madness of Truth, בשוודית Snövit och sanningens vansinne) במוזיאון ההיסטורי הלאומי שבסטוקהולם. המיצב הכיל בריכה ארוכה של מים צבועים בצבע אדום כדם; במים צפה סירה קטנה, אשר עליה כתוב "Snövit" ("שלגיה"), ובתוך הסירה נמצא דיוקן של הנאדי ג'רדאת, מחבלת מתאבדת שרצחה 21 ישראלים בפיגוע במסעדת מקסים המיצב לווה בקנטטה של יוהאן סבסטיאן באך "Mein Herze schwimmt im Blut" ("לבי שוחה בדם").

היצירה התפרסמה לאחר שצבי מזאל, שגריר ישראל בשוודיה, שהוזמן לפתיחה, ניתק את תאורתה, והפיל את אחד הפנסים לתוך הבריכה. עקב כך נגרם קצר חשמלי, וצבי מזאל התבקש לעזוב את המקום. מאוחר יותר הוא הוזמן לבירור במשרד החוץ השוודי.[4] מזאל טען שהיצירה מאדירה את דמותה של הרוצחת. לדברי האמנים, המיצב נעשה על מנת להפנות את תשומת לב האנשים לכך ש"אנשים חלשים מסוגלים לעשות דברים נוראיים".[5]

המשט לעזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיילר השתתף במשט לעזה מטורקיה שאורגן על ידי ה-IHH ב-2010, ובמהלך העימות עם לוחמי שייטת 13 נפצע באורח קל בפניו.[6][7] ביוני 2011 נטל חלק מרכזי בארגון המשט לעזה (2011) ושימש כדוברו. ב-19 ביולי 2011 הפליג על סיפון הספינה היחידה שיצאה בסופו של דבר למשט מיוון לרצועת עזה ונעצרה על ידי חיל הים של צה"ל.[8]

בעקבות השתתפותו במשט הוציא משרד הפנים נגד פיילר צו הרחקה מישראל למשך 10 שנים, שאושר על ידי שר הפנים גדעון סער. בנובמבר 2013 הגיש פיילר עתירה כנגד החלטת שר הפנים לבית המשפט המחוזי, ופסק הדין אישר את האיסור על פיילר להיכנס ארצה.[9]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רענן בן צור, 60 שנה למות סטלין: בקיבוץ מתכחשים לרודן, באתר ynet, 5 במרץ 2013
  2. ^ 2.0 2.1 יוסי מלמןדיוקנו של אמן כקומוניסט צעיר, באתר הארץ, 22 בינואר 2004
  3. ^ אביאל מגנזי, ישראלי מהמשט לעזה שהורחק מהארץ רוצה לחזור לשהות עם אמו: "זו לא מדינה יהודית", באתר ynet, 3 בנובמבר 2013
  4. ^ דיאנה בחור-ניר, שבדיה: השגריר חיבל במיצג המחבלת, וזומן לבירור, באתר ynet, 17 בינואר 2004
  5. ^ "Sharon backs envoy's art attack", דיווח באתר CNN.com‏, 19 בינואר 2004
  6. ^ UD : Två svenskar saknas fortfarande
  7. ^ אביאל מגנזי, הישראלי לשעבר מהמשט: חמומי מוח גם בבית"ר, באתר ynet, 26 בדצמבר 2010
  8. ^ איציק וולף ועופר וולפסון, חיל הים השתלט על היאכטה הצרפתית, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 19 ביולי 2011
  9. ^ ישראל היום, 4 ביולי 2014, עדנה אדטו - עמ' 9