שלוה (ארגון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלוה
לוגו אגודת שלוה
לוגו אגודת שלוה
פעילות טיפול באנשים עם מוגבלויות ושילובם בחברה
מדינה ישראלישראלישראל
מטה הארגון דרך שלוה 1 ירושלים
מייסדים קלמן ומלכי סמואלס
נשיא קלמן סמואלס
תקופת הפעילות 1990–הווה (כ־34 שנים)
http://www.shalva.org.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלוה - האגודה הישראלית לטיפול באנשים עם מוגבלויות ושילובם בחברה היא עמותה רשומה הפועלת לסייע לאנשים עם מוגבלויות ובני משפחותיהם בישראל. העמותה עובדת עם מגוון רחב של אנשים עם מוגבלויות: שכלית-התפתחותית, עיכוב התפתחותי, ליקויי למידה, הפרעת קשב וריכוז, תסמונות הקשת האוטיסטית, צרכים מיוחדים המוכרים כנכות (ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קל עד בינוני, תסמונת דאון, תסמונת האיקס השביר, ריבוי מוגבלויות) ועוד, תוך ניסיון לעזור לילדים ולהקל על משפחותיהם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הארגון נוסד על ידי קלמן סמואלס בשנת 1990, ומפעיל מגוון תוכניות לכ -2000 אנשים עם מוגבלות, החל מילדות ולאורך כל שלבי החיים. המרכז אשר ממוקם בירושלים, מפעיל טיפולים מסביב לשעון וכולל מסגרות חינוכיות, תוכניות פנאי, הכשרה מקצועית, הפוגה ותמיכה במשפחה. שלוה דוגלת בשילוב אנשים עם מוגבלות באמצעות תוכניות תעסוקה, יוזמות קהילתיות ומחקר מוגבלות. שלוה משתפת פעולה עם קהילות ברחבי העולם, כמו גם מוסדות ממשלתיים, אקדמיים ותרבותיים והיא חלוצה בפתרונות טיפול חדשניים סביב המטרה המשותפת לשפר את חייהם של אנשים עם מוגבלות ולקדם את שילובם בחברה. הארגון נתמך על ידי רשת רחבה של מתנדבים מהקהילה וכן מתנדבי השירות הלאומי.

כהורים לילד מוגבל, הבינו מלכי וקלמן סמואלס את הצורך בהקמת מוסד שיעזור להורים עם המורכבות בגידול ילד עם מוגבלות. בנם יוסי סמואלס נולד בשנת 1977 כילד בריא, אך לאחר שקיבל חיסון משולש פגום שהותיר אותו עיוור, חירש והיפראקטיבי, הוא נסגר לתוך עצמו ולא הייתה דרך לתקשר עמו. מתוך ניסיונם האישי עם הקושי שבהתארגנות במשפחה ובחיי היום יום, כאשר בכל עת ישנו הצורך לטפל בילד בעל צרכים מיוחדים, החליטו בשנת 1990 להקים את אגודת שלוה.[1]

המרכז הראשון הוקם בדירה פרטית בשכונת הר נוף בירושלים, וטיפל בכמה עשרות ילדים ירושלמים.[2] לאור הצורך הגדל רכשה האגודה מבנה בשכונת הר נוף והחלה להרחיב את פעילותה; המבנה נקרא בהמשך "בית נחשון" על שמו של נחשון וקסמן ז"ל. במהלך השנים הוקמו מסגרות ייעודיות לפעוטות בשיטות טיפול חדשניות, והאגודה החלה לממן מחקרים בנושאים שונים הקשורים לתחומי עיסוקה[דרוש מקור].

התוכניות של "שלוה" זכו בכמה פרסים. ביניהם, פרס נשיא ישראל למצוינות (1994); פרס ראש עיריית ירושלים לשירות יוצא מן הכלל (1999); פרס קרן שלם על "התוכנית הייחודית ביותר בישראל למען נפגעי נפש" (2004); פרס איכות החיים של יו"ר הכנסת למנהיגות ומצוינות ציבורית (2005); פרס קרן רודרמן לשילוב ילדים עם צרכים מיוחדים (2012); ומעמד מייעץ למועצה הכלכלית-חברתית של האו"ם (2018). תקני הניהול של הארגון מוכרים על ידי הסמכת ISO 9001/2001 ו-Midot's Seal for Outstanding E ectivity.

סיפור הקמתה של "שלוה" מתואר בספר "חלומות שלא חלמתי" שחיבר מייסד הארגון, קלמן סמואלס. הספר פורסם במאי 2020 על ידי הוצאת קורן ונמכר בחנויות.[3]

הארגון פועל מ"מרכז שלוה", בשכונת בית וגן בירושלים.

המרכז הלאומי שלוה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הלאומי שלוה אשר פתח את שעריו בספטמבר 2016

בספטמבר 2016 נפתח המרכז הלאומי. המרכז נועד להעניק שירות לאלפי בעלי מוגבלות בישראל, ומשמש מרכז למחקר בסוגיית הלקויות במחקרים בינלאומיים[4][5]

בניית המרכז הלאומי שלוה החלה בשנת 2008, סמוך למרכז הרפואי שערי צדק בירושלים. המרכז בשטח 220,000 מ"ר פתח את שעריו בספטמבר 2016 ויש בו מתקנים נגישים לבעלי מוגבלויות. המרכז כולל מרכז ספורט ייעודי, כולל מגרש כדורסל מונגש ומותאם, בריכות שחיה לתרפיות, מרכז הכשרה לתעסוקה, אודיטוריום המונגש ומותאם לנכים, בית קפה בשם „קפה שלוה״ - בית קפה חברתי המשלב בפעילותו בעלי צרכים מיוחדים, ופארק רצוף מתקני משחק ופעילות מונגשים ומסלולי הליכה רבים.

המרכז הלאומי החדש של שלוה הוא הגדול מסוגו בישראל והמוביל בעולם. המרכז משמש כמרכזה של קהילת האנשים עם מוגבלויות בישראל, וכן תוכנן ועוצב באופן ייעודי לטובת ילדים עם צרכים מיוחדים . לצד אלה מעניק המרכז הלאומי שלוה מענה לבני המשפחה המורחבת המטפלים בילדים אלה.

מסגרות טיפוליות בשלוה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני ואימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אני ואימי" היא תוכנית שהקומה בספטמבר 2001. מטרתה היא התערבות מוקדמת וטיפול בתינוק עם מוגבלות משלב הלידה. התכנית מסייעת לקידומו הפיזי והרגשי של הילד ובמקביל תומכת בהורים ונותנת להם את הכלים להתמודד ולטפל בילדם. בשנים האחרונות מתקיימים מספר מחקרים במסגרת תוכנית "אני ואימי" בראשות כלת פרס ישראל לחקר החינוך, פרופ' מלכה מרגלית מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב,[6] שמטרתם הבנה טובה יותר של צורכי הפעוטות המיוחדים ובני משפחותיהם, שיפור המענה הטיפולי ושאיפה לקראת הטמעתו במערכי הטיפול השונים בישראל.

מעון יום שיקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הוקמה בשנת 2003 כהמשך לתוכנית "אני ואימי", על מנת ליצור רצף טיפולי, מתוך הכרה בחשיבותה של ההתערבות המוקדמת ותרומתה המשמעותית להקניית בסיס איתן להתפתחותו העתידית של הפעוט. במעונות פועלות גננות וסייעות לכל קבוצת גיל, וצוות מטפלים פרא-רפואיים המעניקים טיפולים פרטניים וקבוצתיים מגוונים. כחלק מראייה טיפולית רחבה הדוגלת בהטמעת תהליך השיקום גם בחיק המשפחה והגברת שיתוף הפעולה, משולבים הורי הילדים בתהליכי הטיפול, ומקדמים את יכולותיהם להמשיך ולהעניק לילדם את הטיפול הרצוי בבית.

הכניסה ל"בית נחשון" - מרכז שלוה בשכונת הר נוף, ירושלים

גני ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנים מופעלים על ידי צוות גננות ולצידן צוות פרא-רפואי המעניקים טיפול פרטני וקבוצתי מגוון. הילדים נמצאים בליווי צמוד של עובדת סוציאלית. בגנים מופעלת תוכנית של שילוב בקהילה, בה הילדים משתלבים יום בשבוע במסגרת בקהילה שלהם, במטרה ליהנות מיתרונות השילוב בחברת ילדים נורמטיבית.

גני שילוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלוה פועלים גני שילוב ומעונות שילוב במסגרתם מתקיים שילוב חברתי בין ילדים עם ובלי מוגבלויות. השילוב נשען על מודלים, מהמתקדמים בעולם בתחום.

תוכנית אחר הצהריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל יום לאחר שעות בית הספר, מגיעים למרכז שלוה מאות ילדים ובני נוער בעלי מוגבלויות שונות, כדי להשתתף במגוון פעילויות טיפוליות, כגון: הידרותרפיה, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, תרפיה במחשב, טיפול במחול, תרפיה רב-חושית (סנוזלן), טיפול במוזיקה, טיפול בעזרת בעלי חיים, טיפול בדרמה וטיפול באמנות. לכל ילד נבנית תוכנית אישית וקבוצתית .

תוכנית אחר הצהריים היא התכנית הראשונה של שלוה, אשר החלה בביתם של קלמן ומלכי סמואלס עם 6 ילדים בלבד. כיום, התכנית נותנת מענה למאות ילדים מדי יום.

נופשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הנופשון פועלת בכל ימות השבוע, ומאפשרת לילדי שלוה לינה קבועה אחת לשבוע מחוץ לבית, ופעם בחודש סוף שבוע בן שני לילות. מטרת התוכנית לאפשר למשפחות הילדים לנהל אורח חיים תקין ובמקביל ללמד את הילדים עצמאות לקראת חייהם הבוגרים.

תוכניות הקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסגרת הקיץ - במשך שמונה שבועות בכל קיץ פועלת בשלוה מסגרת קיץ בת שבעה ימים בשבוע, משעות הבוקר ועד הערב. זאת היות שבחופשת הקיץ, כאשר מערכת החינוך מושבתת מפעילות, קיים מחסור משמעותי במסגרות מתאימות לילדי החינוך המיוחד.
  • מחנה קיץ - מידי קיץ מקיימת האגודה מחנה קיץ במשך שמונה ימים, ביעד מתחלף, אשר מטרתו להעניק לילדים מיומנויות חשובות ועצמאות. במקביל נוצרת למשפחות הילדים ההזדמנות לבלות בחופשת הקיץ שלהם ללא הצורך לדאוג לילד המיוחד.

תוכנית הבוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הבוגרים כוללות מסגרות המשך לנערים שסיימו את תוכנית אחר הצהריים, מטרתן להמשיך את התמיכה הנפשית והעצמת יכולות הבוגרים, כדי להקל על חייהם וללוות אותם בדרכם העצמאית . הבוגרים של שלוה הם צעירים בגילאי 21 עד 36, חיים בדרך כלל בקרב משפחותיהם או בדיור מוגן. הבוגרים של שלוה מאופיינים כבעלי לקות שכלית קלה, תסמונת דאון ובעיות רגשיות ונפשיות.

תוכניות הבוגרים יוצרות הזדמנויות חשובות לעצמאות וקהילתיות, תכונות חיוניות כל כך לבוגרי שלוה ומשפחותיהם.

פרויקט עולים דרגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרויקט עולים דרגה הוא פרויקט לשילוב בוגרים עם מוגבלויות בצבא. המתנדבים גרים בדיור של שלוה, לומדים במכון לב ומתנדבים בשירות מג"ב (משמר הגבול). תוכנית השירות הצבאי של שלוה להתנדבות לצעירים עם מוגבלות. התוכנית בת 3 שנים, הושקה בסתיו 2019 ומשלבת מדי שנה 10-12 משתתפים חדשים.   ישנם 36 משתתפים בתוכנית אשר פועלים ככל יכולתם. התוכנית משלבת שלושה מרכיבים עיקריים: שירות צבאי בהתנדבות בצבא ההגנה לישראל, לימודים אקדמיים במכללה הטכנולוגית בירושלים (JCT) וטיפול שיקומי מקצועי של שלוה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלוה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אלי מנדלבאום וטלי פרקש, "הטרגדיה שלנו הפכה לנס גדול": הרב החרדי מאחורי תופעת "שלוה", באתר ynet, 4 באוקטובר 2019
  2. ^ איך מיזמים חברתיים פרטיים יכולים לסייע בצמצום הפערים במדינה?, באתר www.maariv.co.il
  3. ^ קובי פינקלר, ספר וקפה: חלומות שלא חלמתי, באתר ערוץ 7, 1 בספטמבר 2019
  4. ^ bluma, המרכז הלאומי שלוה, באתר שלוה
  5. ^ bluma, וועדת מחקר בינלאומית, באתר שלוה
  6. ^ "בדיקת הקשר בין אווירה משפחתית, קוהרנטיות ותקווה הורית להשתתפותם של ילדים ומתבגרים עם פיגור שכלי בגילי 21-10" (PDF). www.kshalem.org.il. ד"ר אורית ברט ד"ר נאוה רצון, פרופ' מלכה מרגלית. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2014-08-25. נבדק ב-30 בינואר 2015. {{cite web}}: (עזרה)