שלוה (ארגון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלוה
לוגו אגודת שלוה
מדינה ישראלישראלישראל
פעילות עזרה וסיוע לבעלי צרכים מיוחדים ולמשפחותיהם
נשיא קלמן סמואלס
שנת ההקמה 1990
מייסדים קלמן ומלכי סמואלס
מיקום המטה דרך שלוה 1 ירושלים
http://www.shalva.org.il

שלוה - האגודה הישראלית לטיפול באנשים עם מוגבלויות ושילובם בחברה היא עמותה רשומה הפועלת לסייע לאנשים עם מוגבלויות. העמותה עובדת עם מגוון רחב של אנשים עם מוגבלויות: שכלית-התפתחותית, עיכוב התפתחותי, ליקויי למידה, הפרעת קשב וריכוז, תסמונות הקשת האוטיסטית, צרכים מיוחדים המוכרים כנכות (ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קל עד בינוני, תסמונת דאון, תסמונת האיקס השביר) ועוד, תוך ניסיון להקל על משפחות המטופלים.

הארגון נוסד בשנת 1990 ומפעיל תוכניות מגוונות מעון יום, גנים, תוכנית אחר הצהריים, נופשון, מחנה קיץ, תוכניות שילוב ועוד. מדי שנה בכ-2,000 פעוטות, ילדים, נוער ובוגרים. נכון לשנת 2017, נשיא העמותה הוא קלמן סמואלס.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

כהורים לילד מוגבל, העלו מלכי וקלמן סמואלס את הצורך בהקמת מוסד שייקח על עצמו להקל על משפחות עם ילד מוגבל. בנם יוסי סמואלס נולד בשנת 1977 כילד בריא, אך לאחר שקיבל חיסון משולש פגום שהותיר אותו עיוור, חירש והיפראקטיבי, הוא נסגר לתוך עצמו ולא הייתה דרך לתקשר עמו. מתוך ניסיונם האישי עם הקושי שבהתארגנות במשפחה ובחיי היום יום, כאשר בכל עת ישנו הצורך לטפל בילד בעל צרכים מיוחדים, החליטו בשנת 1990 להקים את אגודת שלוה.

המרכז הראשון הוקם בדירה פרטית בשכונת הר נוף בירושלים, וטיפל בכמה עשרות ילדים ירושלמים. לאור הצורך הגדל רכשה האגודה מבנה בשכונה הסמוכה בית וגן והחלה להרחיב את פעילותה; המבנה נקרא בהמשך "בית נחשון" על שמו של נחשון וקסמן ז"ל. במהלך השנים הוקמו מסגרות ייעודיות לפעוטות בשיטות טיפול חדשניות, והאגודה החלה לממן מחקרים בנושאים שונים הקשורים לתחומי עיסוקה[דרוש מקור].

כיום פועל הארגון ממרכז שלוה החדש, שנפתח בספטמבר 2016 בשכונת בית וגן בירושלים. המרכז יחיד בסוגו, ונחשב לאחד מהמרכזים הגדולים בארץ ובעולם לטיפול באנשים עם מוגבלות[דרוש מקור].

מסגרות טיפוליות הקיימות בשלוה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אני ואימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

"אני ואימי" היא תוכנית התערבות מוקדמת המטפלת בתינוק בעל הצרכים המיוחדים משלב הלידה, ומסייעת לקידומו הפיזי והרגשי. התוכנית תומכת במקביל בהורים ונותנת להם את הכלים להתמודד עם מצבם החדש. בשנים האחרונות מתקיימים מספר מחקרים במסגרת תוכנית "אני ואימי" בראשות כלת פרס ישראל לחקר החינוך, פרופ' מלכה מרגלית מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב,[1] שמטרתם הבנה טובה יותר של צורכי הפעוטות המיוחדים ובני משפחותיהם, שיפור המענה הטיפולי ושאיפה לקראת הטמעתו במערכי הטיפול השונים בישראל.

מעון יום שיקומי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית הוקמה בשנת 2003 כהמשך לתוכנית "אני ואימי", על מנת ליצור רצף טיפולי, מתוך הכרה בחשיבותה של ההתערבות המוקדמת ותרומתה המשמעותית להקניית בסיס איתן להתפתחותו העתידית של הפעוט. במעונות פועלות גננות וסייעות לכל קבוצת גיל, וצוות מטפלים פרא-רפואיים המעניקים טיפולים פרטניים וקבוצתיים מגוונים. כחלק מראייה טיפולית רחבה הדוגלת בהטמעת תהליך השיקום גם בחיק המשפחה והגברת שיתוף הפעולה, משולבים הורי הילדים בתהליכי הטיפול, ומקדמים את יכולותיהם להמשיך ולהעניק לילדם את הטיפול הרצוי בבית.

תוכנית אחר הצהריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה ל"בית נחשון" - מרכז שלוה בשכונת הר נוף, ירושלים

בכל צהריים, מגיעים למרכזי שלוה מאות ילדים ובני נוער בעלי מוגבלויות שונות, כדי להשתתף במגוון פעילויות טיפוליות, כגון: הידרותרפיה, קלינאות תקשורת, פיזיותרפיה, תרפיה במחשב, טיפול במחול, תרפיה רב-חושית (סנוזלן), טיפול במוזיקה, טיפול בעזרת בעלי חיים, טיפול בדרמה וטיפול באמנות. לכל ילד נבנית תוכנית אישית וקבוצתית .

נופשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הנופשון פועלת בכל ימות השבוע, ומאפשרת לילדי שלוה לילה קבוע בשבוע בו הם לנים מחוץ לבית, ופעם בחודש סוף שבוע בן שני לילות. מטרת התוכנית לאפשר למשפחות הילדים לנהל אורח חיים תקין.

גני ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנים מופעלים על ידי צוות גננות ולצידן צוות פרא-רפואי המעניקים טיפול פרטני וקבוצתי מגוון. הילדים נמצאים בליווי צמוד של עובדת סוציאלית. בגנים מופעלת תוכנית של שילוב בקהילה, בה הילדים משתלבים יום בשבוע במסגרת בקהילה שלהם, במטרה ליהנות מיתרונות השילוב בחברת ילדים נורמטיבית.

גני שילוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלוה פועלים גני שילוב ומעונות שילוב במסגרתם מתקיים שילוב חברתי בין ילדים עם ובלי מוגבלויות. השילוב נשען על מודלים, מהמתקדמים בעולם בתחום.

תוכניות הקיץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסגרת הקיץ - במשך שמונה שבועות בכל קיץ פועלת בשלוה מסגרת קיץ בת שבעה ימים בשבוע, משעות הבוקר ועד הערב. זאת היות שבחופשת הקיץ, כאשר מערכת החינוך מושבתת מפעילות, קיים מחסור משמעותי במסגרות מתאימות לילדי החינוך המיוחד.
  • מחנה קיץ - מידי קיץ מקיימת האגודה מחנה קיץ במשך שמונה ימים, ביעד מתחלף, אשר מטרתו להעניק לילדים מיומנויות חשובות ועצמאות. במקביל נוצרת למשפחות הילדים ההזדמנות לבלות בחופשת הקיץ שלהם ללא הצורך לדאוג לילד המיוחד.

תוכנית הבוגרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הבוגרות היא מסגרת המשך לנערות שסיימו את תוכנית אחר הצהריים, ומטרתה היא המשך התמיכה הנפשית והעצמת יכולותיהן כבוגרות, כדי להקל על חייהן וללוות אותן בדרכן העצמאית בחיים. נשים צעירות אלו, בגילאי 21 עד 36, חיות בדרך כלל בקרב משפחותיהן או בדיור מוגן. אוכלוסיית הבנות מאופיינת כבעלות לקות שכלית קלה, תסמונת דאון ובעיות רגשיות ונפשיות.

המרכז הלאומי שלוה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המרכז הלאומי שלוה אשר פתח את שעריו בספטמבר 2016

בספטמבר 2016 פתח המרכז הלאומי המרכז נועד להעניק שירות לאלפי בעלי מוגבלות בישראל, ומשמש מרכז לסוגיית הלקויות במחקרים בינלאומיים[דרוש מקור].

המרכז הלאומי החדש של שלוה הוא הגדול מסוגו בישראל והמוביל בעולם. המרכז משמש כמרכזה של קהילת האנשים עם מוגבלויות בישראל, וכן תוכנן ועוצב באופן ייעודי לטובת ילדים עם צרכים מיוחדים . לצד אלה מעניק המרכז הלאומי שלוה מענה לבני המשפחה המורחבת המטפלים בילדים אלה.

המרכז כולל מרכז ספורט ייעודי, כולל מגרש כדורסל מונגש ומותאם, בריכות שחיה לתרפיות, מרכז הכשרה לתעסוקה, אודיטוריום המונגש ומותאם לנכים, בית קפה בשם 'קפה שלוה' - בית קפה חברתי המשלב בפעילותו בעלי צרכים מיוחדים, ופארק רצוף מתקני משחק ופעילות מונגשים ומסלולי הליכה רבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלוה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]