שלווה (מזון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלווה, חיטה תפוחה
ערך תזונתי ל-100 גרם
קלוריות 366 קק"ל
חלבונים 16 ג'
פחמימות 67 ג'
שומן 2 ג'
שומן רווי 0%
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין A 684 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 0.6 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 0.4 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 0.1 מ"ג
 ‑ ויטמין B9 154 מק"ג
 ‑ ויטמין C 0 מ"ג
ברזל 4.4 מ"ג
סידן 24 מ"ג
מגנזיום 133 מ"ג
זרחן 331 מ"ג
אשלגן 364 מ"ג
נתרן 5 מ"ג
מקור: נטוגרין

שלווה הוא חטיף העשוי מחיטה תפוחה, שנמכר בישראל החל מסוף שנות ה-60. חטיפי שלווה יוצרו בתנאים ביתיים או בסדנאות עוד לפני פתיחת המפעל הראשון. אחד המפעלים הראשונים שייצרו שלווה היה מפעל אשבול, שנוסד ב-1968 בחולון על ידי צבי מרדכי גולדרייך. המפעל הועתק לאחר כמה שנים לראש העין. השם שלווה הוא סימן מסחר של חברת אשבול.

אופן הייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלווה עשויה מגרגירי חיטה, מזנים כגון "דורום" (המשמש גם לייצור פסטה) או "ענבר". הגרגירים מחוממים תחת לחץ ונתפחים עם שחרור הלחץ. לאחר ההתפחה הגרגירים עוברים ציפוי בסוכר. מפעל אשבול מייצר גרסה נטולת סוכר כמו גם גרסה עם סוכר חום ודבש.

ברכה על שלווה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברכה הראשונה היא בורא פרי האדמה.[1] אך אם עברה בשול או אפילו שרייה במים עד שהפכה לדייסה, ברכתה מזונות.[2]

לגבי ברכה אחרונה דעת הרמב"ם והרשב"א שמברכים בורא נפשות, כיוון שאין לאכילה כזו חשיבות אז אין מברכים עליה "מעין שלוש".[3] התוספות[4] הסתפקו לגבי הברכה האחרונה, אולי תיקנו חכמים ברכה מעין שלוש ולסיים ב"על האדמה", ולכן לפי דעתם יש לאוכלה בתוך סעודה שאוכל בה לחם. השולחן ערוך פסק שעיקר הדין כרמב"ם שמברכים בורא נפשות, אך הוסיף שראוי להחמיר לאכול בתוך הסעודה, כשיטת התוספות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לז עמוד א. על חיטה בצורתה. על פי האגרות משה (או"ח ד, מד) שכתב שאכילת שלוה דומה לאכילת חיטה, למרות שאין אוכלים אותה עם קליפתה ולמרות שהשלוה מיוצרת על ידי חימום של החיטה עד שהיא תופחת ותהליך זה מזכיר אפיית לחם. כך גם הביא בספר וזאת הברכה (פרק יב, סעיף ג) בשם הרב שלמה זלמן אויערבך והרב שיינברג
  2. ^ פסקי הרב עובדיה יוסף
  3. ^ פרי מגדים (או"ח רח, ז)
  4. ^ ברכות דף לז עמוד א דיבור המתחיל הכוסס חטה