שלוון כתמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןשלוון כתמים
שלוון כתמים
מצב שימור
נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: Serpentes
משפחה: זעמניים
תת־משפחה: זעמנים (תת-משפחה)
סוג: שלוון
מין: שלוון כתמים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Eirenis lineomaculatus
שלגל, 1837
תחום תפוצה
Eirenis coronella distribution.png
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלון כתמים (שם מדעי: Eirenis lineomaculatus) הוא נחש מסוג שלוון ממשפחת הזעמניים. בישראל ניתן לפגוש בו בעיקר באזורים הצפוניים ובמרכז הארץ, מתחת לאבנים, בשולי חורשות, או בגינות (עלול לחדור לבתים). אינו מצוי באזורים חוליים. הנחש נפוץ גם בירדן, טורקיה, סוריה ולבנון.

מראה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו נחש קטן ואיטי שאורכו יכול להגיע לאורך של עד-40 ס"מ, אך רוב הפריטים שנצפו עד כה מגיעים לאורך של כ-25 ס"מ לערך. צבעו חום או אפור בהיר, על עורפו ניתן להבחין בכתם רוחבי גדול, גחונו לבן ומנוקד בכתמים חומים וקשתית עיניו הינה כתומה.

תזונה והתגוננות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלון הכתמים אינו נושך ואינו ארסי, וניזון מפרוקי רגליים, בעיקר מעקרבים (עביד שחום במיוחד). הנחש פעיל ביום, אינו מרבה לזחול על הקרקע ומעדיף לנוע מגל אבנים אחד למישנהו. שלון הכתמים נוטה להתגונן כך שהוא מכנס את עצמו למין קשר מרושל, מתנשף, ומדי פעם מטיל את ראשו בניסונות הכשה מזויפים. באופן כללי אינו נרתע ממגע יד אדם, אך במידה ומוטרד יתר על המידה משחרר פרש מסריח.

רבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעט מאוד ידוע אודות רביית השלון. עם זאת נצפו הטלות של כ-2 ביצים.

ציד[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלון מבחין בטורפיו על פי זיהוי תנועתם וריחם. כאשר תופס את טרפו מתחיל לבלועו הנחש מיד ואינו חונק אותו (אפילו אם הטרף הינו ארסי).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלוון כתמים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלוון כתמים באתר הרשימה האדומה של IUCN