שלום אביטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלום אביטן
שלום אביטן פורטרט
שלום אביטן פורטרט
שלום אביטן פורטרט
מידע אישי
לידה 9 בינואר 1951 (בן 73)
מרסיי שבצרפת
גובה 1.79 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
בית"ר באר שבע
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1967–1972
1972–1973
1973–1975
1975–1980
1980–1981
1981–1985
1985–1986
1986–1987
בית"ר באר שבע
הפועל באר שבע
בית"ר ירושלים
הפועל באר שבע
הפועל ירושלים
הפועל באר שבע
הפועל תל אביב
הפועל אשדוד
38 (9)
15 (1)
50 (11)
138 (53)
25 (5)
98 (8)
8 (1)
נבחרת לאומית כשחקן
1978 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 2 (2)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

שלום אביטן (נולד ב-9 בינואר 1951) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ, מלך השערים של קבוצת הפועל באר שבע בכל הזמנים עם 100 שערים.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביטן הגיע להפועל באר שבע מהקבוצה העירונית היריבה, בית"ר באר שבע, במסגרת עסקה של החלפת שחקנים. אביטן הבקיע שער כבר במשחקו הראשון בקבוצה, בשנת 1972, בניצחון 3–0 על מכבי נתניה. בהמשך העונה הסתכסך עם מאמן הקבוצה אלי פוקס. לאחר שנה שוחרר אביטן מקבוצתו והצטרף לבית"ר ירושלים. לקראת עונת 1975/1976 חזר להפועל באר שבע ותרם לזכייתה בתואר אליפות המדינה השני בתולדותיה.

בשנת 1976 היה אביטן מעורב בפרשת ירי[1]. במסגרת גביע האינטרטוטו, צורף כוכבה של הפועל חיפה והנבחרת, יוחנן וולך, כשחקן חיזוק למפעלים האירופיים. אחרי טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן ב-1972, כל משלחת ישראלית לוותה בידי מאבטחי השב"כ. השחקנים שיחקו משחק קלפים בחדר המלון בבלגיה ואביטן לקח את אקדחו של הקב"ט שהיה על השולחן בקופסה ושיחק איתו תוך שהוא מכוון את האקדח לכיוון רקתו של וולך ואמר: "אני אירה בך". וולך הזהיר את אביטן "כי לא משחקים באקדחים", ידו של אביטן הוזזה רגע לפני שכדור 0.22 אינץ' נפלט מהאקדח ועבר סנטימטרים ספורים מראשו של וולך שניצל. אביטן טוען עד היום שלא ידע כי האקדח היה טעון ונעשו מאמצים להשתיק את הפרשה.

אביטן שיחק במדי נבחרת ישראל בשני משחקים בשנת 1978. במשחק הראשון, מול נבחרתה האולימפית של הולנד, כבש את שני השערים בניצחון 2–0. במשחקו השני מול נבחרת רומניה, הוחלף בשלהי המשחק לאחר שסירב לבצע את הוראותיו הטקטיות של המאמן, עמנואל שפר. בעת יציאתו אף השליך את חולצתו על המאמן הלאומי ובעקבות התנהגותו נופה מן הנבחרת.

למעט עונה אחת בהפועל ירושלים, המשיך אביטן לשחק בבאר שבע עד סיום עונת 1984/1985. לאחר עונות אלו סיים את הקריירה בליגה הבכירה בקבוצת הפועל תל אביב, בה שיחק עונה אחת ועמה זכה באליפות בשנת 1986. בנוסף לשער אחד בגביע הטוטו, כבש אביטן שער אחד בליגה במדי הפועל תל אביב, בדרבי מול מכבי תל אביב. לאחר מכן שיחק גם בהפועל אשדוד לפני שפרש ממשחק פעיל.

אביטן נודע בבעיטותיו החזקות ממרחק ונזקפים לזכותו מספר שערים מרהיבים. לאורך כל הקריירה שלו נודע אביטן בהתבטאויותיו הקיצוניות והשחצניות. הוא הסתכסך תכופות עם חבריו לקבוצה ועם מאמניו. במיוחד בא הדבר לידי ביטוי בסכסוכים עם מאיר ברד, רפי אליהו וג'קי דקל שהיו מנהיגי הקבוצה בשנות השבעים ולא הסכימו להשלים עם התנהגותו על המגרש ומחוצה לו.

לאחר פרישתו אימן מספר קבוצות בליגות הנמוכות, ביניהן את קבוצת נעוריו בית"ר באר שבע. בשנת 2000 מונה למאמן הפועל דימונה והתפטר כשבוע וחצי לאחר מכן עקב חילוקי דעות עם יו"ר הקבוצה מיכאל ראובן[2].

מחוץ למגרש[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביטן נולד במחנה מעבר במרסיי שבצרפת לאברהם וסימי אביטן, יוצאי מרוקו[3], ועלה עם משפחתו לישראל בגיל שש וחצי.

אביטן הוא אביו של שרון אביטן, כדורגלן עבר וכיום מנהל מחלקת הנוער בבני יהודה,[4] ודודו של נסים אביטן, כדורגלן עבר וכיום מאמן.

לקראת בחירות 1996 השתתף בתשדיר בחירות של מפלגת העבודה.

ב-1 במרץ 2011 הורשע אביטן בשלוש עבירות של הטרדה מינית[5][6], אך ב-20 ביולי 2011 זוכה מהרשעתו[7].

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפועל באר שבע
הפועל תל אביב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלום אביטן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלום אביטן יורה ביוחנן וולך, באתר nrg מעריב,‏ 9 במאי 2003
  2. ^ אייל חטאב, שלום אביטן התפטר מהפועל דימונה, באתר ynet, 3 באוגוסט 2000
  3. ^ יעקב בר און, ‏‏אביטן: ברקת רצתה תחביב והיא מצליחה איתו, באתר ספורט1, 28 במאי 2016
  4. ^ יונתן גינזבורג, ‏שרון אביטן מנהל מקצועי בנוער של בני יהודה, באתר ONE‏, 9 באוגוסט 2022
  5. ^ אילנה קוריאל, כדורגלן העבר שלום אביטן הורשע בהטרדה מינית, באתר ynet, 1 במרץ 2011
  6. ^ חיים זלקאי, שלום אביטן: "גברים חייבים לסגור את הפה בחברת נשים", באתר nrg‏, 25 באוגוסט 2011
  7. ^ יגאל ברמן, ‏נסגר התיק נגד שלום אביטן: עברתי שש שנים קשות, באתר ONE‏, 20 ביולי 2011