שלום ברנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

הרב שלום הכהן ברנדר (ה'תרע"ב, 1912 - י"ז בכסלו ה'תש"ס, 26 בנובמבר 1999) היה רב וראש ישיבה חסידי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירוסלב לרב דוד ברנדר, למדן חסידי. למד בתלמוד תורה מקומי, ואחר כך בעיר דוברומיל אצל סבו הרב יעקב יהושע ברנדר. בשנת ה'תרפ"ז (1927) נסע ללמוד ב"קלויז" בעיר טארנא, שם למד אצל הרב יחיאל מיכל הולנדר מחבר שו"ת "אמרי כהן". בתקופת לימודיו שם התכתב עם רבנים ידועים כמו הרב הולנדר, הרב נחום ווידנפלד מדומברובה והרב יוסף רוזין. בתקופה זו גם התקרב לחסידות בעלז והחל לנסוע בקביעות לאדמו"ר רבי אהרן מבעלז.

לאחר שנים ספורות בטארנא, חזר לירוסלב והעביר בה שיעורים בתלמוד לבחורים צעירים ממנו, עד פרוץ מלחמת העולם השנייה. בקיץ 1940 גורש יחד עם מאות אלפי יהודים אחרים באזורי הספר, לסיביר. הוא נקלע למחוז בודייבה באירקוטסק ועבד בגולאג עד תום המלחמה.

ב-1946 הגיע לפולין, שם נישא לבתו של הרב פינחס אנגלנדר והם התגוררו זמנית בקרקוב, שם התיידד עם הרב משה יצחק גווירצמן מייסד חסידות פשעווארסק. ב-1948 קיבל אשרת יציאה מהמדינה ונסע עם אשתו לצרפת, וכמה חודשים מאוחר יותר לאנטוורפן שבבלגיה שבה התרכזה קבוצה של חסידי בעלז. הוא מצא את כתב היד של פירושו של מהר"י קורקוס לספר זרעים ממשנה תורה לרמב"ם, שהיה בעותק יחיד בספריית ישיבת חכמי לובלין שהתפזרה בימי השואה; הוא מסר את הפירוש לשבתי פרנקל שהדפיס אותו במהדורת הרמב"ם של הוצאת שבתי פרנקל[1].

ב-1950 נענה לקריאת האדמו"ר הרב אהרן רוקח מבעלז ועלה לישראל לכהן כראש ישיבת בעלז, שהוקמה באותה שנה בירושלים. בתפקידו זה תרם להשתקמות חסידות בעלז בישראל לאחר מלחמת העולם השנייה, הוא גם נודע במסורות הרבות שהעביר מאדמו"רי החסידות בדורות קודמים.

ב-1971 עבר לגור בבני ברק והקים בה כולל אברכים בשם "קדושת אהרן" שבו הושם דגש על לימוד סדר קדשים.

היה מעביר שיעורים כמעט מדי יום, וכך גם בלילה האחרון לחייו. ספרו הוא "חוקת היום" על מסכת יומא, ועל משנה תורה לרמב"ם בענייני יום הכיפורים, בשלושה כרכים.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הרב דוד אברהם מנדלבוים, ישיבת חכמי לובלין, ח"א, בני ברק תשנ"ד, עמ' רצד.