שלום הלפרין
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לשפר ניסוח, אין קישורים פנימיים, תאריכים כלליים.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לשפר ניסוח, אין קישורים פנימיים, תאריכים כלליים. | |
 | |||||
| בית האדמו"ר שלום הלפרין | |||||
| לידה |
1848 ט"ו בשבט ה'תר"ח ברדיצ'ב, אוקראינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1939 (בגיל 91 בערך) כ"ד באב ה'תרצ"ט וסלוי, רומניה  | ||||
| מקום קבורה | וסלוי, רומניה | ||||
| מקום מגורים | ברדיצ'ב, בוהוש, רדוקנן, וסלוי | ||||
| מקום פעילות | רדוקנן, וסלוי | ||||
| תקופת הפעילות |
?–1939 | ||||
| תחומי עיסוק | התנגדות לציונות | ||||
| רבותיו | סבו, הרב אברהם יעקב פרידמן (הראשון) | ||||
| בת זוג | חנה שרה פרידמן | ||||
| אב | דוד הלפרין | ||||
| אם | לאה פרידמן | ||||
| צאצאים | חיים דב הלפרין | ||||
| |||||
  | |||||
רבי שלום הלפרין (ט"ו בשבט ה'תר"ח – כ"ד באב ה'תרצ"ט) בנו של רבי דוד מברדיצ'ב ונכדו של רבי ישראל פרידמן אבי שושלת חסידות רוז'ין. היה מייסד חסידות וסלוי ואבי השושלת.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלום הלפרין נולד בט"ו בשבט בשנת ה'תר"ח, בעיר ברדיצ'ב, העיר הגדולה ביותר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה. בן לאביו, הרב דוד הלפרין שכיהן כרב בברדיצ'ב. אביו של הרב דוד וסבו של הרב שלום היה הרב יחיאל הלפרין ממינסק. אמו של הרב שלום הלפרין הייתה הרבנית לאה פרידמן בת הרב ישראל פרידמן (הרוז'ינר) שהיה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות רוז'ין ואב למספר חצרות חסידיות.
הרב ישראל פרידמן מרוז'ין היה בנו של הרב שלום שכנא מפראהביטש (רבי שלום הגדול) (על שמו נקרא הרב שלום הלפרין), בנו של הרב אברהם המלאך שהיה תלמידו של אביו, המגיד ממזריטש שהיה יורשו של הבעל שם טוב אבי תנועת החסידות.
הרבנות והאדמו"רות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנות נעוריו פעולתו התורנית של הרב שלום הייתה חריגה, גם לאחר שנישא לרבנית חנה שרה פרידמן, בת הרב יצחק פרידמן מייסד שושלת חסידות בוהוש המשיך הרב שלום הלפרין ללמוד תורה לכל אורך שעות היממה. בשנת ה'תרנ"ו, בעצת חותנו החל הרב שלום לכהן כאדמו"ר בעיר רדוקנן בסמוך לווסלוי שברומניה. בעת שהותו ברדוקנן הפכה העיר למרכז חסידי ידוע ורבים מיהודי רומניה היו נוהרים אל הרב שלום.
את בחרותו העביר במחיצת סבו ודודו, הרב אברהם יעקב פרידמן שהיה מייסד חסידות סדיגורה. כשכיהן כאדמו"ר ברדוקנן ניכר במידת קנאותו הדתית ובהנהגתו השתדל לשלב גם רחמנות לצד אדיקות, הרב שלום הלפרין שם דגש על 'ירידה אל העם' במקביל לתכונותיו השמרניות. הרב שלום הלפרין היה ממתנגדיה החריפים של התנועה הציונית ושל החינוך ההשכלתי שהחל לפרוח בחברה היהודית. מעברו מהעיר רדוקנן לעיר וסלוי בא בעקבות בית ספר השכלתי ליהודים ברדוקנן שהיה לא לרוחו. הרב שלום הלפרין היה מתנגד חריף לציונות לצד התנהגות אצילה וסמכותית שהונהגה בחצרות בית רוז'ין. הוא טען כי הערבים ילחמו ביהודים עד בוא המשיח באשמת הציונות. כמו כן היה ידוע באי הסכמתו להשתמש באתרוגי ארץ ישראל שכן הם נעשו בעבודת כפיים של חברי התנועה הציונית-החלוצית.
בווסלוי ייסד את חצרו שכונתה 'חסידות וסלוי' והפך את העיר למרכז חסידי ידוע. הרב שלום הלפרין נפטר בכ"ד אב בשנת ה'תרצ"ט בעיר וסלי בה נטמן, יורשו היה בנו, הרב חיים דב הלפרין שכיהן כאדמו"ר בווסלוי, בבוקרשט ובחיפה. מרכז החסידות הוא בעיר תל אביב.
משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב שלום הלפרין נישא לרבנית חנה שרה פרידמן, בת הרב יצחק פרידמן (אדמו"ר ראשון מבוהוש). בנם יחידם:
- חיים דב הלפרין, ממלא מקום אביו והאדמו"ר השני מווסלוי (נפטר ה'תשי"ז)