שלום כתב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

שלום כתב (סאלם אל-כאתִב; נולד ב-1931) הוא משורר וסופר ישראלי.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלום כתב נולד בבגדאד בשנת 1931. בנעוריו למד בבית הספר של כל ישראל חברים בבגדאד. הוא החל להביע עניין רב בספרות ושירה מגיל צעיר, וכבר בגיל 16 חיבר את שיריו הראשונים בערבית ופרסמם מעל במות שונות בבגדאד. היה ציוני נלהב ופעל בצעירותו במסגרת המחתרת הציונית בעיראק. עוד כתלמיד בבית הספר חיבר שיר ערגה וכסופים לציון, בו קרא לנוער היהודי לעלות לארץ ישראל ולסייע בהפרחת השממה. את השיר הקריא במפגש של תנועת החלוץ בבגדאד.[1]

ספר השירה הראשון שלו בערבית, "מוואכב אלחִרמאן" (مواكب الحرمان; "שיירות המחסור"), יצא לאור בביירות בשנת 1949, בעודו בן 18. רבים משיריו הערביים בספר כוללים מוטיבים ציוניים ולאומיים יהודיים. הסגנון של שיריו בספר זה מושפע מאוד מזרם "אל-מהג'ר" של שירה ערבית שנוצר בידי גולים ערבים-נוצרים בארצות הברית ובראשם ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן.[2]

בשנת 1950 עלה לישראל והחל לעבוד כמחנך. הוא התחיל בעבודה כמורה בית ספר יסודי, המשיך בתור מנהל בית הספר והגיע עד למשרת מפקח מחוזי במשרד החינוך. בשנים 1969-1972 יצא לשליחות חינוכית בדרום צרפת מטעם ההסתדרות הציונית העולמית.

הוא המשיך לפרסם שירה ערבית גם בישראל, ופרסם את ספר השירה השני שלו בשנת 1958 (وشوشات الفجر; ושוושאת אלפג'ר - לחשושי השחר). בנוסף פרסם שירה ומאמרים בכתבי עת בערבית שיצאו לאור בישראל כגון "אל-מג'תמע" ו"אל-פג'ר", ובהם תרגומים לערבית של משוררים עבריים, כולל תרגום של כמה משיריו של שלונסקי.[3] לאחר מכן עבר באופן הדרגתי לחבר ולפרסם גם שירה וספרות בעברית. בשנת 1959 השתתף בקובץ השירה "את אשר בחרתי בשירה" בעריכת יונה דוד בו פורסמו שירים של 645 משוררים ישראלים שייצגו לדעת העורך את "מיטב הכוחות השיריים של כל הזרמנים השונים והבדלי ההשקפות בארץ".

ספרו הראשון בעברית היה ספר שירה בשם "לא רש מאד" שיצא לאור בשנת 1972. ספריו הנוספים בעברית הם "על גדות הנהרים : שירים ופואמות מחיי יהדות עיראק" (1973), "עת לקויי מאורות : משירי ישראל האחת" (1978), "לא רק במרעה זהר" (1984), "אור צל היונה" (1985) ו"שורשי הנר" (1986). ברבות מיצירותיו הוא משלב מוטיבים מקראיים, מהמסורת היהודית ומוטיבים לאומיים, ועוסק בנושאים כגון אהבת ירושלים, השואה, הפרהוד, גאולה ויהדות. כמה משיריו עוסקים גם בהלכות חייהם ותרבותם של יהודי עיראק. לצד זאת חלק משיריו בעלי אופי אוניברסיאלי ומבטאים כמיהה לשלום וצער רב על יגון המלחמה, שירת אהבה, חוויות נעורים ועוד. שיריו בספר "עת לקויי מאורות" (1978) ביטאו מחאה על היחס למזרחים בישראל ואפלייתם.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • سالم الكاتب, مواكب الحرمان, بيروت: دار الكشاف, 1949.
  • سالم الكاتب, وشوشات الفجر, تل أَبِيب: مطبعة دافار, 1958.
  • לא רש מאד, תל אביב: עקד, תשל"ב 1972.
  • על גדות הנהרים: שירים ופואמות מחיי יהדות עיראק, תל אביב: עקד, תשל"ד 1973.
  • עת לקויי מאורות: משירי ישראל האחת, רמת גן: זהרים, תשל"ח 1978.
  • משירי שלום כתב: מתוך 'לא רש מאד' ו 'על גדות הנהרים', עריכה ומבוא: יחזקאל מרק, תל אביב : עקד, תש"ם 1980.
  • לא רק במרעה זהר: שירים, רמת גן: זהרים, תשמ"ד 1984.
  • אור צל היונה: שירים, רמת גן: זהרים, תשמ"ו 1985.
  • שורשי הנר, רמת-גן: זהרים, תשמ"ז 1986.
  • ולא טלית חנוך ותרבות: פואמה, בני ברק: זהרים, תשנ"ו 1996.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יפה בנימיני, פגישה עם יוצר: המשורר שלום כתב, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, 1983.
  • ראובן יוסף, 'על שירתו של שלום כתב', אפיריון 3 (1984/1985), עמ' 75-77.
  • יחזקאל מרק, 'עיונים בשירי שלום כתב', בשדה חמ"ד כב, ז/ח (תשל"ט), עמ' 399-407.
  • שמואל מורה, 'שירתו של שלום כתב', במערכה 175 (אוגוסט 1975), עמ' 20-21.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ג' חכים, 'משורר השירה הערבית הישראלית', במערכה 50 (תמוז תשכ"ה), עמ' 19.
  2. ^ سالم الكاتب, مواكب الحرمان, بيروت: دار الكشاف, 1949, 7-8.
  3. ^ אל-מג'תמע, גיליון 11, 1956, 33.