שלום לרנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

שלום לרנר (נולד ב-30 בספטמבר 1949) הוא פרופסור מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, לשעבר דיקן הפקולטה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרנר גדל בכפר סבא ולמד בישיבות נתיב מאיר וכרם ביבנה. בין השנים 1972-1975 למד לתואר ראשון בפקולטה למשפטים בבר-אילן. לרנר סיים בהצטיינות את התואר ולאחר מכן התמחה אצל שופט (לימים נשיא) בית המשפט העליון יצחק כהן. המשיך במסלול ישיר לדוקטורט באוניברסיטה העברית בירושלים (1976-1980), ולאחר מכן שימש כמומחה אורח באוניברסיטת הרווארד שבארצות הברית. בשנת 1990 קיבל דרגת פרופסור חבר ומונה לדיקן הפקולטה למשפטים בבר-אילן (1990-1994).

פרופסור לרנר הוא מומחה לדיני קניין ומשפט מסחרי, ובפרט דיני שעבודים, חיובים, בנקאות ודיני שטרות. כמו כן פרסם לרנר מספר מחקרים בתחום המשפט העברי.

כיהן גם כחבר הוועדה מטעם משרד המשפטים לקודיפיקציה של המשפט האזרחי (1987-1990), ויו"ר ועדה מטעם משרד המשפטים לתיקון חוק המשכון (1986-1989).

בשנים 2007 ו-2008 פורסם שמו כמועמד לכהונת שופט בבית המשפט העליון.

לרנר מתגורר בפתח תקווה, נשוי למרים ואב לשישה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קיזוז חיובים (2009)
  • המחאת חיובים (2002)
  • דיני שטרות (מהדורה ראשונה, 1999)
  • שעבוד נכסי חברה (1996)
  • שכירות נכסים (1990)