שלום סעדיה גמליאל
 | |
| הרב שלום גמליאל | |
| לידה |
1907 ז' בניסן ה'תרס"ז צנעא,תימן  |
|---|---|
| פטירה |
ו' בתמוז ה'תשס"א (בגיל 94 בערך) ירושלים,ישראל |
| מקום קבורה |
הר המנוחות |
| מקום פעילות | תימן וישראל |
| תחומי עיסוק | מחקר ורישום ספרותי |
| תפקידים נוספים | ראש מכון שלום לשבטי ישורון |
| חיבוריו | אורחות תימן, היהודים והמלך בתימן, חכמי היהודים בתימן, פעמי העלייה מתימן, פקודי תימן ועוד |
  | |
הרב שלום סעדיה גמליאל (כונה בתימן: מארי סאלם סעיד אלג'מל; ז' בניסן ה'תרס"ז, 22 במרץ 1907 - ו' בתמוז ה'תשס"א 27 ביוני 2001) היה רב וסופר מיהודי תימן.
נולד בצנעא בירת תימן. למד אצל סבו, הרב אברהם בדיחי, ואצל אחרים. למד לימודי קודש לצד לימודי חול בבית הספר המתוקן ("אלמכתב") בניהול הרב יחיא קאפח ובנו הרב דוד קאפח בעת שלטון האימפריה העות'מאנית בתימן, עד סגירתו עם חזרת האמאם לשלטון. בשנת 1928 הוסמך לרבנות ונבחר לרב בית הכנסת בשכונה הגדולה של צנעא. בשנת 1932 התמנה ליועץ לענייני יהודים של מלך תימן, המלך יחיא. כמו כן שימש כפרנס ("עאקל") הפלג הדרדעי בצנעא, שבין תפקידיו היה תפקיד גביית הג'זיה.
בשנת 1944 עלה לארץ ישראל והחל ללמד בישיבת הרש"ש בירושלים. כעבור שלוש שנים נבחר לראש הישיבה.
ב-1950 מונה למנהל אזור ירושלים, חבל לכיש וחבל עדולם של שירותי הדת במשרד הדתות ושימש בתפקיד עד פרישתו לגמלאות בשנת 1978. בשנת 1950 מונה לרב של מחנה העולים "גאולה" על יד עדן וסייע בעליית יהודי תימן לישראל במסגרת מבצע מרבד הקסמים[דרושה הבהרה].
בשנת 1978 יצא הרב גמליאל לגמלאות וייסד את "מכון שלום לשבטי ישורון" בירושלים. פרסם ספרים מחקריים ותורניים. מרבית ספריו המחקריים מבוססים על מסמכים שהביא עמו מתימן.
נפטר בגיל 94 ונטמן בהר המנוחות בירושלים, והותיר אחריו ארבע בנות ובן.[1]
מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אורחות תימן - שערים באורחות תימן, לשון, היסטוריה וחברה
- היהודים והמלך בתימן
- חכמי היהודים בתימן
- פעמי העלייה מתימן
- פקודי תימן - מס החסות בתימן
- מגילת הישועה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרב שלום גמליאל מזקני תימן נפטר היום בירושלים בגיל 95, באתר ערוץ 7, 27 ביוני 2001
| תקופת חייו של הרב שלום סעדיה גמליאל על ציר הזמן |
|---|
 |