שלום קלטבלוטה
 | |
| המתחם הסמוך לטירה בה נחתם השלום | |
| נושא | הסכם שלום |
|---|---|
| מטרה | שלום בין בית אראגון לבית אנז'ו (ספ') |
| חותמים |
צד א' פדריקו השני, מלך סיציליה צד ב' קרלו השני, מלך נאפולי, שארל, רוזן ולואה |
| מתווכים | האפיפיור בוניפקיוס השמיני |
| מקום חתימה | קלטבלוטה |
| תאריך יצירה | 31 באוגוסט 1302 |
| תאריך כניסה לתוקף | 1303 |
שלום קלטבלוטה היה הסכם שלום שנחתם ב־31 באוגוסט 1302[1] (לפי דעות אחרות ב־19 באוגוסט 1302[2]) בקומונה הסיציליאנית קלטבלוטה בין פרידריך השני מסיציליה, מצד אחד, לבין קרלו השני מנאפולי ושארל מוולואה, מצד שני. ההסכם סיים את ההתקוממות "הערבית הסיציליאנית", ואת הלחימה שכונתה "מלחמת הערבית הסיצילאנית".
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1295 הכריז האפיפיור בוניפקיוס השמיני על הסכם אנאני (אנ'),[3] על מנת לסיים את ההתקוממות הערבית הסיציליאנית. ובו התיר האפיפיור לחיימה השני, מלך אראגון לכבוש את סרדיניה וקורסיקה, תמורת ויתורו על האי סיציליה לטובת הכנסייה, שברצונה היה להעניק את השליטה בו לקרלו השני מאנז'ו.[4] תושבי סיציליה, לא קיבלו את ההסכם, והמליכו את אחיו של חיימה, פדריקו השני, מלך סיציליה (ספ') למלך סיציליה. שארל מוולואה ניסה ללחום בפדריקו, ובשנת 1302 הגיע בראש ארבעת אלפים אבירים ששולמו על ידי האפיפיור כדי לתמוך בקארל השני מאנז'ו נגד פדריקו השני. האצולה הסיציליאנית תמכה בפדריקו, אך הוא לא רצה להמשיך ולהילחם, והציע להפסיק את פעולות האיבה ולחתום על שלום קלטבלוטה.
ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]
לפי הסכם השלום, קרלו השני מאנז'ו ויתר באופן זמני על הריבונות באי סיציליה, לטובת פדריקו השני, שאושר כמלך האי אך עם התואר מלך טרינקריה, בעוד קרלו השני יחזיק בתואר הרשמי מלך סיציליה, אך יחזיק בריבונות רק בנאפולי. פדריקו יישאר מלך טרינקריה עד מותו, ולאחר מכן, לפי ההסכם, האי יחזור לריבונות מלכי סיציליה.[5] בנוסף, קרלו השני הסכים לשלם לפדריקו השני מאה אלף אונקיות זהב, ולהבטיח שהאפיפיור בוניפקיוס השמיני ימליך אותו כמלך ירושלים.[1] או, אם לא יצליח, למלך סרדיניה. בתמורה, פדריקו השני החזיר את השטחים הכבושים בקלבריה, ואת שטחי ממלכת סיציליה בחצי האי, לקרלו. ההסכם כלל גם את שחרור בנו של קרלו השני, נסיך טאראנטו - פיליפ מאנז'ו, שהיה כלוא בצ'פלו. כערובה להבטחת שלום, העניק קרלו השני את ביתו אלינור מנאפולי (אנ') לפרדריק השני לאישה.[1]
השלכות ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההסכם סיים את מלחמת סיציליה, והבטיח שלום בין בית אראגון לבית אנז'ו (ספ'). ממלכת סיציליה חולקה גם היא, כאשר מלכי סיציליה קיבלו את התואר מלכי טרינקריה, בעוד מלכי טריטוריית נאפולי שמרו על התואר מלכי סיציליה. למרות היסוסו של האפיפיור בוניפקיוס השמיני לאבד את הריבונות של הכנסייה על השטח, הוא אשרר בסופו של דבר את האמנה ב־19 במאי 1303.[5][6]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שלום קלטבלוטה באנציקלופדיה הקטלאנית (בקטלאנית) (דרך ארכיון האינטרנט)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 הסכם קלטבלוטה באנציקלופדיה האיטלקית 1930
- ^ ביוגרפיה של חיימה השני José Hinojosa Montalvo, באתר האקדמיה המלכותית להיסטוריה (ספ'), אך ככל הנראה אז נמסרו המסמכים לחתימה, והחתימה בפועל הייתה בתאריך ה־31 באוגוסט
- ^ הסכם אנני באנציקלופדיה הקטלאנית (בקטלאנית)
- ^ ההיסטוריה של חצי האי האיברי בימי הביניים (בגרמנית)
- ^ 1 2 הסכם קלטבלוטה (1302) בספר האנציקלופדיה של הדיפלומטיה, Stéphane Péquignot, מרץ 2018 (באנגלית)
- ^ La guerra del Vespro siciliano מלחמת הערבית הסיציליאנית ,Michele Amari ראו שם בהערה 1060. (באיטלקית)