שלום (מילה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המילה שלום בעברית

שָלוֹם היא מילה בשפה העברית שמשמעותה הרמוניה, שגשוג, פיוס, רווחה ושלווה. המילה משמשת כברכה נימוסית בתחילת מפגש עם אדם, וכן בפגישה מקרית או רגעית, נהוגה אמירת שלום הדדית כברכה נימוסית המופנית הן לרבים והן ליחיד.

אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור המילה היא מהשפות השמיות אשר היו נפוצות במסופוטמיה: šalꜥm (שלעם), שמשמעותו שלם - שלא ניזוק. šalāmu באכדית, שְׁלָמָא בארמית, sälam ו-ሰላም בתיגרינית, ו- سَلَام (סַלָאם) בערבית.

בתרגומים שונים של התנ"ך, שלום עשוי להיות מתורגם ל-shalom באנגלית, paz בספרדית ובפורטוגזית, paix בצרפתית, pace באיטלקית, או pax בלטינית.

משמעות תנ"כית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה שלום בעברית ו-سَلَام בערבית יחד עם דגלי ישראל ופלסטין שזורים זה בזה בתור כרזה הקוראת לשלום

בתנ"ך קיימות מספר משמעויות שונות למילה שלום. המילה משמשת בין השאר לציון מצב של "שלום", שהוא ידידות ושיתוף פעולה בין מדינות ובין בני אדם (ספר יהושע, פרק ט', פסוק ט"ו, ספר ירמיהו, פרק ו', פסוק י"ד). וכן כמילה המציינת שקט, שלווה ומנוחה (ספר במדבר, פרק ו', פסוק כ"ו), או כמילה הנאמרת בתור שאלת התעניינות במצבם של אחרים (ספר בראשית, פרק כ"ו, פסוק ו', ספר מלכים ב', פרק ט', פסוק י"ט).

שלום כברכה נימוסית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שני אנשים מברכים זה את זה לשלום

כיום, נהוג לומר "שלום" בתחילת מפגש עם אדם, וכן בפגישה מקרית או רגעית, נהוגה אמירת שלום הדדית כברכה נימוסית המופנית הן לרבים והן ליחיד. מקור המנהג הוא בתלמוד הבבלי ”אמר רבי יהושע בן לוי שלשה דברים עשו בית דין של מטה והסכימו בית דין של מעלה על ידם... ושאילת שלום בשם שכתוב (מגילת רות, פרק ב', פסוק ד') והנה בועז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה'”[1].

כמו כן, נאמר בתלמוד: ”אמר רבי חלבו אמר רב הונא כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום, יקדים לו שלום, שנאמר (ספר תהלים, פרק ל"ד, פסוק ט"ו) בקש שלום ורדפהו”[2].

ביטויים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מה שלוֹמךָ? - שאלה נימוסית שפירושה הבעת התעניינות במצבו של הנשאל, התשובה לשאלה זו היא שלומי טוב.
  • שבת שלוםיידיש: גוט שבּת (מבטאים: שאַבּעס\shabes) - איחול הנאמר בשבת עצמה, וביום שישי לפני כניסת השבת. יש המשתמשים בו גם כברכת פרידה בסוף יום חמישי.
  • שלום עליכם - ברכה יהודית עברית מסורתית בעת מפגש בין אנשים, שפירושה: יהי שלום עליכם. התשובה לברכה זו היא עליכם שלום. הברכה מופנית הן לרבים והן ליחיד.
  • עליו השלום (ע"ה) - ביטוי יהודי המשמש לאזכור אדם שנפטר.

שימושים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם אלוהים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביהדות, אחד משמותיו של אלוהים המופיעים בחז"ל הוא 'שלום'[3]. לפי דברי התלמוד בשם זה יש קדושה ואסור לאמרו בבית מרחץ. הרמ"א כתב שיש נזהרים לא לכתוב שלום באיגרת כדי שלא יבוא לידי בזיון[4].

שם אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

השם שלום נפוץ בעיקר במדינת ישראל ובקרב יהודי התפוצות הן בתור שם פרטי והן בתור שם משפחה. השם נפוץ בעיקר בקרב בנים אך קיימים גם נשים הנושאות שם זה כדוגמת מזל שלום ושלום הארלו.

שמות בתי כנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה שלום על חלון ויטראז' בבית כנסת יהודי

השם שלום נפוץ גם כשמות של מבנים, בעיקר בקרב קהילות יהודיות ברחבי העולם בתור שם בית כנסת, כדוגמת בית הכנסת נווה שלום ובית הכנסת בית שלום.

שמות מקומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, נקראו מספר מקומות בשם שלום, רובם על שמות אנשים בשם זה כדוגמת כפר נווה שלום, שכונת קריית שלום, אזור חבל שלום וקיבוץ כרם שלום.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]