שלומית ברנע פרגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלומית ברנע פרגו
לידה 23 במרץ 1958 (בת 66)
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה
2003–מכהנת
(כ־21 שנים)
תחת ראשי הממשלה שרון, אולמרט, נתניהו, בנט ולפיד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלומית ברנע פרגו (נולדה ב-23 במרץ 1958) היא משפטנית ישראלית, המכהנת כיועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה מאז שנת 2003.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברנע פרגו נולדה בפתח תקווה להורים ניצולי השואה. היא התחנכה בתיכון שק"ד בקיבוץ שדה אליהו. בשנת 1976 התגייסה לחיל-הים ושירתה בבסיס 'דולפין' בא-טור. את שירות המילואים עשתה בחיל הים ובמל"ח.

ברנע פרגו היא בעלת תואר ראשון (משנת 1983) ושני (משנת 2002, בהצטיינות) במשפטים, מטעם אוניברסיטת בר-אילן. מעת קבלת רישיון עריכת דין, בחודש אוקטובר 1984, עבדה ברנע פרגו במשרדי עורכי דין במגזר הפרטי ובפרקטיקה פרטית. עיקר עיסוקה התמקד בתחומי המשפט המסחרי, המשפט התאגידי, דיני מקרקעין ודיני רשויות מקומיות, לרבות ליטיגציה בכל הערכאות.

בשנת 1998 החלה ברנע פרגו לעבוד בשירות המדינה בתפקיד סגנית בכירה ליועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה, ובשנת 2003 מונתה לתפקיד היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה.

בשנים 2002–2014 כיהנה ברנע פרגו כדירקטורית מטעם המדינה בחברת החשמל לישראל בע"מ, ומשנת 2014 היא מכהנת כחברה מטעם המדינה במליאת הרשות לניירות ערך.

ברנע פרגו מרצה במסגרות אקדמיות ומקצועיות במגוון נושאים כדוגמת: ממשל תאגידי, עבודת הדירקטוריון, עבודת ועדת הביקורת, עבודת הממשלה ולעבודת היועץ המשפטי בשירות המדינה, ובמגוון נושאים נוספים.[1]

בשנת 2011 הכריזה הוועדה לבחירת שופטים על ברנע פרגו כמועמדת לשיפוט בבית המשפט המחוזי.[2]

החל משנת 2019, החלה להרצות באוניברסיטת רייכמן בקורס "היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי הלכה למעשה".[3]

היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1998 החלה ברנע פרגו לעבוד בשירות המדינה בתפקיד סגנית בכירה ליועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה. בשנת 2001 מונתה לתפקיד היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה בפועל, ובשנת 2003 נבחרה לתפקיד היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה.[4][5]

ברנע פרגו החלה את עבודתה בלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה במהלך תקופת כהונתו הראשונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו (1996-1999), ומאז המשיכה להעניק ברציפות ייעוץ משפטי למשרד ראש הממשלה תחת כהונתם של ראשי הממשלה הבאים: אהוד ברק (1999-2001), אריאל שרון (2001-2006), אהוד אולמרט (2006-2009), ובנימין נתניהו (החל משנת 2009).

במקביל לתפקידה במשרד ראש הממשלה, ברנע פרגו הייתה ועודנה אחראית לייעוץ המשפטי של משרדי ממשלה נוספים, כדלקמן: משרד התפוצות (בשמו דאז: המשרד לירושלים והתפוצות) (2009-2013); המשרד לשוויון חברתי (בשמו דאז: המשרד לאזרחים ותיקים) (2007-2013); המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה (משנת 2006); המשרד לענייני מודיעין (משנת 2009); המשרד לירושלים ומורשת (משנת 2015).

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת תפקידה כיועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה מונתה ברנע פרגו לתפקידים הבאים:

חברה מטעם המדינה במליאת הרשות לניירות ערך ובוועדות שונות של המליאה (משנת 2014).

דירקטורית מטעם המדינה בדירקטוריון חברת החשמל לישראל בע"מ, ובוועדותיו השונות (2002–2014). במסגרת תפקידה כיהנה ברנע פרגו כיו"ר ועדת הביקורת של הדירקטוריון (2005–2012), וכיו"ר ועדת אחריות תאגידית של הדירקטוריון (2011–2014) והובילה את הוצאת קוד הממשל התאגידי של החברה.

חברה מטעם המדינה במועצה להנצחת זכרו של יצחק רבין (2003-2006); חברה מטעם המדינה באספה הכללית של עמותת הקרן למורשת הכותל המערבי (משנת 2005)[6]; חברה בוועדת ההיגוי של פרויקט "מסע"[7]; חברה בוועדת ההיגוי של פרויקט "תגלית"; חברה ומ"מ יו"ר ועדת "פרס א.מ.ת"[8] וחברה בוועדת הבחירה של "פרס בראשית".[9] בשנת 2022 אף זכתה בתואר "יקירת פרס א.מ.ת לשנת תשפ"ב-2022", בעקבות "חברותה בוועדת הפרס מיום היווסדו, ליווי עבודת הוועדה לאורך השנים תוך הקפדה חסרת פשרות על ערכי מוסר וסטנדרטים מקצועיים, למען קידום האמנות, המדע והתרבות בישראל". [10]

בשנת 2017 יזמה שינוי המגביל את גישת הציבור לארכיון המדינה, לפיו כל בקשה לעיון במסמך תותנה באישור המשרד הממשלתי שהפקיד אותו בארכיון. לדברי ההיסטוריונים מירי אליאב-פלדון וגדי אלגזי, שינוי זה "עלול לעצור כליל" את האפשרות לקיים מחקרים היסטוריים ובכללם כאלה הקשורים לתולדות היישוב והמדינה.[11]

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חובת נאמנות ומילוי שליחות של נבחרי ציבור בארגוני עובדים ומעבידים" – שנתון משפט העבודה, כרך ז' תשנ"ט-1999 (על ידי האגודה הישראלית למשפט העבודה ולביטחון סוציאלי, בחסות האקדמית של הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב).[12]
  • "גביית דמי טיפול מקצועי-ארגוני – האם פגיעה לגיטימית בזכויות יסוד?" – מחקרי משפט כ'(3) (כתב עת של הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן).
  • "ביקורת חיצונית על הביקורת הפנימית בחברות ממשלתיות וציבוריות" - תאגידים ד' מס' 4 נובמבר 2007 (כתב עת משפטי לענייני תאגידים, ניירות ערך והגבלים עסקיים).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כנס לשכת עורכי הדין, מושב אקטיביזם שיפוטי האם נחצו הגבולות, 2016
  2. ^ רשימת הנהלת בתי המשפט למועמדים לשפיטה, 2011
  3. ^ תוכנית הקורס - היועץ המשפטי של המשרד הממשלתי הלכה למעשה
  4. ^ הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה, יועצת משפטית
  5. ^ הגופים המרכזיים בתחומי המדיניות החברתית-כלכלית הפועלים במשרד ראש הממשלה, הלשכה המשפטית, אתר משרד ראש הממשלה
  6. ^ דוח הוועד המנהל לשנת 2015, הקרן למורשת הכותל, באגף היועצת המשפטית של הממשלה
  7. ^ חברי ועדת ההיגוי, פרויקט מסע
  8. ^ חברת ועדת פרס א.מ.ת, אתר פרס האמנות, המדע והתרבות
  9. ^ חברת ועדת הבחירה "פרס בראשית", The Genesis Prize
  10. ^ עו"ד שלומית פרגו ברנע , יקירת פרס א.מ.ת לשנת 2022, נבדק ב-2023-01-31
  11. ^ אתר למנויים בלבד עופר אדרת, היועמ"ש: גישת הציבור לארכיון המדינה תותנה באישור ממשלתי, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2017
  12. ^ אוזכר בפסק דינה של סגנית הנשיא (דאז) אלישבע ברק אוסוסקין בע"ע 305/03 חגית קודמן נ' הסתדרות הפקידים, עובדי המנהל והשירותים ואח'