שלושה מוזיקאים (דייגו ולאסקס)
_-_The_Three_Musicians_-_413F_-_Gem%C3%A4ldegalerie.jpg) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| צייר |
דייגו ולאסקס  |
| תאריך יצירה |
1618? |
| טכניקה וחומרים |
קנבס, צבע שמן |
| ממדים בס"מ | |
| רוחב |
111 ס"מ |
| גובה |
88 ס"מ |
| נתונים על היצירה | |
| זרם אמנותי |
בארוק |
| מספר יצירה |
413F (גמלדה-גאלרי) |
| מיקום | גמלדה-גאלרי |
| קואורדינטות | 52°30′31″N 13°21′53″E / 52.508611°N 13.364722°E |
  | |
שלושת המוזיקאים (בספרדית: Tres músicos) היא תמונת שמן על בד מאת דייגו ולאסקס, שנוצרה בין השנים 1616–1618 בסביליה. ממדיה 90,4 x 113,2 ס"מ. היצירה נרכשה ב-1906 מאוסף ר. לנגטון דאגלס בלונדון ומשמשת חלק מאוספי גמלדה-גאלרי.[1]
תיאור היצירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלושה מוזיקאים צעירים נדחקים יחדיו בחדר צר וחשוך סביב שולחן מצומק. פני הדמויות, המודגשים בניגודים חדים של אור וצל, מתנגדות לשטחי הקיר האפורים שמאחוריהן. הנער העומד בסמוך לשולחן מחזיק כוס מלאה ומביט במבט שובב אל הצופה, בעוד המוזיקאי מאחור שר בפה פתוח ובעיניו המסתחררות, והכינורן מנסה אף הוא להתלוות למנגינה. על מפית ירוקה פרוסים פריטים בסגנון טבע דומם: לחמנייה קריספית על מפית לבנה מקופלת שמעליה בוהקת צלחת כסף; סכין ננעצת מתחת ללחמנייה, סכין נוסף תקוע במרכז קופסה שטוחה, ובצד הכוס ניצבת כוס חביתית למחצה. מאחור לשמאל, קוף מתנשא בעמידה אוחז אגס ומחקה את עמדתו של הילד, מביט ישירות אל הצופה.[1]
רקע והקשר היסטורי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד מינויו לצייר חצר בשנת 1623 במדריד, יצר ולסקז בסביליה סדרה של ציורי "בודגונז" – תמונות ז'אנר המשולבות באלמנטים של טבע דומם. פרנסיסקו פאצ'קו שבח כישרונותיו יוצאי הדופן של תלמידו והציב את יצירותיו בצל המסורת הקלאסית. הפופולריות של הז'אנר באה לידי ביטוי בחמש גרסאות שונות ל"שלושת המוזיקאים", וגרסת ברלין נחשבת לאיכותית ביותר. עם זאת, הועלו ספקות לגבי ייחוסה לולסקז בשל ניגודי כיוון האור וחוסר אחידות במפה המרחבית, ואילו חוקרים אחרים רואים בכך ראיה לכך שמדובר באחת מיצירותיו המוקדמות, שיצאה מביתו של פאצ'קו.[1]
פרשנות ומשמעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פניו נראה שמדובר בסצנה יומיומית של מוזיקאים הבאים לבדר באולם פשוט (בודגה), אולם אלמנטים כמו התמונה המסגרת על הקיר המרמזת לנוף, והמבטים הסוחפים של הקוף והנער, יוצרים רבדים נוספים. היצירה מתוארת כאלגוריה לחמשת החושים – המוזיקה מעוררת את השמיעה, התיאור המוקפד של הפריטים על השולחן פונה למישוש, והלחם והמשקאות ממקדים את הטעם והריח. יחד עם זאת, סמליות הקוף האוכל אגס משמשת להפניה לאינסטינקטים הבסיסיים, וההתלהבות המוזיקלית עשויה לרמוז על צריכת אלכוהול מופרזת. בכך מתעורר דיון בין קריאה להנאה ובין קריאה למתינות וביקורת מוסרית, והנושא החופשי מאפשר לולסקז הצעיר להפגין את כישרונו ויצירתיותו.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 4 "Die drei Musikanten". Staatliche Museen zu Berlin (Berlin State Museums) (בגרמנית). .