שלושת המוסקטרים (סרט, 2011)
 | |
| כרזת הסרט בעברית | |
| מבוסס על |
שלושת המוסקטרים  |
|---|---|
| בימוי |
פול וו. אס. אנדרסון |
| הופק בידי |
פול אנדרסון ג'רמי בולט רוברט קולזר |
| תסריט |
אנדרו דייוויס אלכס ליטבק |
| עריכה |
אלכסנדר ברנר |
| שחקנים ראשיים |
מת'יו מקפדיין לוגאן לרמן ריי סטיבנסון לוק אוונס אורלנדו בלום מילה יובוביץ' כריסטוף ואלץ מאדס מיקלסן |
| מוזיקה |
פול הסלינגר |
| צילום |
גלן מק'פירסון |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת, גרמניה, צרפת, ארצות הברית |
| חברת הפקה |
Impact Pictures Constantin Film NEF Productions New Legacy Film |
| חברה מפיצה |
Constantin Film אנטרטיינמנט ואן Summit Entertainment |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 1 בספטמבר 2011 |
| משך הקרנה |
110 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט הרפתקאות, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט קומדיה, סרט רומנטי, סרט סטימפאנק, סרט פעולה, סרט סייפים נועזים |
| תקציב | 75 מיליון דולר |
| הכנסות | 132.2 מיליון דולר |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 threemusketeers11 |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
שלושת המוסקטרים (באנגלית: The Three Musketeers) הוא סרט הרפתקאות פעולה ורומנטי משנת 2011 בבימויו של פול ו.ס. אנדרסון בכיכובם של מת'יו מקפדיין, לוגאן לרמן, ריי סטיבנסון, מילה יובוביץ', לוק אוונס, מאדס מיקלסן, אורלנדו בלום וכריסטוף וולץ. הסרט מבוסס על הרומן מ-1844 של אלכסנדר דומא באותו השם.[1]
הסרט יצא לאקרנים ב-1 בספטמבר 2011 בגרמניה, ב-12 באוקטובר 2011 בבריטניה ובצרפת וב-21 באוקטובר 2011 בארצות הברית, קנדה ואוסטרליה. עם שחרורו, הסרט גרף 132 מיליון דולר כנגד תקציב הפקה של 75 מיליון דולר בלבד וספג ביקורות שליליות. המבקרים אומנם שיבחו את רצף הפעולה הפסקול ואת הופעותיהם של מק'פאדן ומיקלסן ואת הסגנון החזותי, אך ביקרו את התסריט, את קו העלילה והדמויות ותוכניות ליצירת זיכיון נגנזו.
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בוונציה, המוסקטרים אתוס, פורתוס וארמיס, בעזרתה של מיליידי דה-וינטר, גונבים שרטוטים של ספינת אוויר של לאונרדו דה וינצ'י. עם זאת, הם נבגדים על ידי מיליידי, אשר מהממת אותם ומוכרת את התוכניות לדוכס של בקינגהאם .
שנה לאחר מכן, ד'ארטניאן עוזב את הכפר שלו בגסקוניה לפריז בתקווה להפוך למוסקטר כמו אביו, רק כדי לגלות שהם פורקו. בבר כפרי, הוא קורא תיגר על קפטן רושפור, מנהיג השומרים האדומים של הקרדינל רישלייה ומזמין אותו לדו-קרב לאחר שנעלב על ידו, אבל רושפור יורה בו בזמן שהוא מוסח. בפאריס, הוא נפגש בנפרד עם אתוס, פורתוס וארמיס כשהוא פוגע בכל אחד מהם שלא במתכוון וכל השלוש מזמנים אותו לדו-קרב בלוחות זמנים נפרדים. אתוס מביא את פרתוס ואת ארמיס לדו-קרב כשלישיו וגורם בכך לד'ארטניאן לגלות את זהותם האמיתית. השומרים של רישליה מגיעים כדי לתפוס אותם בעוון קיום דו-קרב לא חוקי ובהשראת ד'ארטניאן, המוסקטרים נלחמים יחד ומתגברים. הארבעה מזומנים לפני המלך הצעיר לואי השלושה עשר ורישלייה קורא להעניש אותם, אבל המלכה אן מתרשמת מאומץ שלהם והמלך מברך אותם במקום זאת.
רישלייה מורה למיליידי, שותפתו, להטמין מכתבי אהבה מזויפים בין חפציה של המלכה אן, לגנוב את מחרוזת היהלומים שלה ולקחת אותם למגדל לונדון כדי לסדר זאת כך שייראה כאילו היא מנהלת רומן עם בקינגהאם, מה שייאלץ את המלך לואי להענישה ולהכריז מלחמה על אנגליה. בשלב זה, האנשים תובעים מנהיג מנוסה יותר: את רישליה עצמו. כדי לבטח את עצמה, מיליידי דורשת מרישלייה לחתום בכתב אישור כי היא פועלת מטעם צרפת.
המכתבים המזויפים נמצאים ונמסרים למלך לואי, שמקבל מרישלייה המלצה לפיה המלכה אן תיאלץ ללבוש את המחרוזת שלה. אם לא תלבש, אזי תהיה זו הוכחה לכך שהרומן שלה אמיתי וצרפת תכריז מלחמה. המשרתת של המלכה אן, קונסטנס בונסייה מגלה את תוכניתו של רישלייה ומתחננת למוסקטרים לעצור אותו. הם יוצאים בעקבות מיליידי ובקינגהאם ללונדון, בעוד קונסטנס נלכדת על ידי רושפור בשל הסיוע שהעניקה למוסקטרים ואפשר להם לברוח ממנו.
בלונדון, מיליידי אומרת לבקינגהאם שהמוסקטרים הגיעו לנקום בו ומלמדת אותו את כל הטכניקות ומגמות הקרב שלהם. ד'ארטנאיאן נלכד, אבל מתברר שהוא הופעל כהסחה מאחר שלפי תוכניתה של מיליידי הם "ציפו" שהמוסקטרים יעקבו אחריהם ובכך תתאפשר לחבריו ההזדמנות לגנוב את ספינתו של בקינגהאם ולהציל אותו. העגלון של מיליידי מתגלה בתור המשרת פלאנצ'ט שמשרת את המוסקטרים, הוא מוסר אותה לאדוניו, שנוטלים ממנה את המחרוזת. אתוס מתכונן להוציא להורג את מיליידי בעוון בגידה, אבל היא מזנקת מהאונייה, כשהיא ככל הנראה מתה בתנאים שלה.
המוסקטרים חוזרים לפאריס רק כדי שספינת האוויר תיורט על ידי רושפור בספינת אוויר גדולה בהרבה, שכן מיליידי נתנה לרישלייה עותקים מתוכניותיו של דה וינצ'י. רושפור מציע להחליף את קונסטנס תמורת המחרוזת, אבל לוכד את ד'ארטניאן ופותח במתקפה ברגע שהוא מקבל את התכשיטים. ספינת האוויר שלו פוגעת קשות אבל המוסקטרים משתמשים בעננים כדי לעצורת את התקפת הנגד. הקרב מסתיים כאשר שתי הספינות כאחד, מתרסקות על נוטרדאם. על גג הקתדרלה, ד'ארטניאן ורושפור מתעמתים בדו-קרב ובסופו של דבר רושפור נהרג. קונסטנס נשלחת קדימה כדי להחזיר בשקט את מחרוזתה של המלכה אן. המוסקטרים מגיעים בכדור פורח ולמען המלך לואי ואנשיו, משקרים בטענה שרושפור ניסה לחבל באוניית הספינה שבנה רישלייה עבורם, וכי הם הוציאו אותו להורג על בגידתו באישורו של רישלייה. כדי לשכנע את המלך, אתוס מציג את אישורה של מיליידי, שהיא קיבלה מידי רישלייה. מרוצה, הקרדינל מציע למוסקטרים מקום במשמרות האדומים שלו, אבל הם מסרבים ורישלייה מבטיח נקמה.
בינתיים, מיליידי נמצאת בחיים בתעלה האנגלית על ידי בקינגהאם, שמכריז על כוונתו לנקום. המצלמה נסוגה לאחור כדי להראות שהוא מתקדם לכיוון צרפת עם צי מסיבי של ספינות קרב וספינות אוויר.
שחקנים ודמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מת'יו מקפדיין אתוס
- לוגאן לרמן, ד'ארטניאן
- ריי סטיבנסון, פורטוס
- לוק אוונס, ארמיס
- אורלנדו בלום, דוכס בקינגהאם
- מילה יובוביץ', מיליידי דה-וינטר
- כריסטוף וולץ, קרדינל רישלייה
- מאדס מיקלסן, קפטן רושפור
- גבריאלה ויילד, קונסטנס בונסייה, מושא אהבתו של ד'ארטניאן
- ג'יימס קורדן, פלנצ'ט, המשרת של המוסקטרים
- פרדי פוקס, המלך לואי ה-13
- ג'ונו טמפל, המלכה אן
- טיל שווייגר, "קליוסטרו"
- קארסטן נורגארד, ג'וסאק, מנהיג השומרים של רישלייה
- נינה אייצ'ינגר, מינט
הפקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתרי צילום
[עריכת קוד מקור | עריכה]צילומי מיקום נעשו בבוואריה עם צילומי פנים באולפני בבלסברג.[2] מיקומי הצילומים כוללים:
- במברג, בוואריה, גרמניה
- בורגהאוזן, בוואריה, גרמניה
- ארמון הרנכימזה, בוואריה, גרמניה
- מבצר מארינברג, וירצבורג, בוואריה, גרמניה
- מינכן, בוואריה, גרמניה
- אולפני באבלסברג, פוטסדאם, ברנדנבורג, גרמניה
- מעון וירצבורג, וירצבורג, בוואריה, גרמניה
צילומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]חלק ניכר מהמימון לסרט הגיע ממקורות גרמניים: 4 מיליון דולר מקרן הבנק של בוואריה (BBF) וקרן הקולנוע והטלוויזיה (FFF), כ-1.3 מיליון דולר מהמועצה הפדרלית לסרטים, כ-10 מיליון דולר כהחזר מס מקרן הקולנוע הגרמנית, DFF ומיליון דולר (800,000 €) במימון סובסידיות ממועצת התקשורת של ברלין ברנדנבורג.[3] תקציב ההפקה היה בין 75 מיליון דולר ל -90 מיליון דולר.[4]
פסקול
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסקול הולחן על ידי פול הסלינגר. הלהקה הבריטית טייק ד'את כתבה את השיר הרשמי "כשהיינו צעירים" (When We Were Young); השיר שוחרר ב 22 אוגוסט 2011 בבריטניה.[5]
שחרור
[עריכת קוד מקור | עריכה]הכנסות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט הרוויח 132,249,913 דולרים. [6] יצא בגרמניה ב-1 בספטמבר 2011 והכניס 3.38 מיליון דולר. הוא שוחרר באוסטריה באותו יום אך שם הכניס 503,239 $ בסוף השבוע הראשון.[7] הסרט הכניס סכומים צנועים יחסית בשבוע הפתיחה שלו באיטליה (2,023,021 $), ברזיל (2,343,786 $) וטורקיה (219,645 $). בבריטניה, אירלנד ומלטה, הכניס 2,312,509 $, כאשר הוא שוחרר בין 12 ל-14 באוקטובר 2011.[8] הפתיחה הגבוהה ביותר הושגה ביפן (עם 3.86 מיליון דולר).[9][10][11]
הסרט שוחרר ב-21 אוקטובר 2011 בצפון אמריקה נפתח במקום הרביעי עם סך הכנסות של 8,674,452 $. [12] מאחר שהסרט שווק כסרט לצפייה בתלת מימד, הצגת הסרט באופן כזה אפשרה להגדיל את ההכנסות.[13] מילה יובוביץ' ביקרה את Summit Entertainment שלא "קידמה את הסרט" כהלכה כ"סרט משפחתי "בארצות הברית. ב-Deadline Hollywood דיווחו כי האולפנים הגיבו בטענה ש"היא לא יודעת על מה היא מדברת ואנחנו לא יודעים מאיפה היא באה." ושאולי תחשוב שהיא תתקשר אלינו קודם? זה מתסכל. זו לא הדרך הנכונה להתנהג. אם יש לה בעיה אז שתבוא לאולפנים ונדבר על זה".[14]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט זכה לביקורות שליליות מהמבקרים, כולל ביקורת על היעדר מקוריות, הופעות משחק וסגנון חזותי מיושן. "רק האתוס של מת'יו מקפיידן מציג מראית עין של אישיות... ללא דרמה או יראת כבוד למקור וחוסר בכל עניין אמיתי בהיסטוריה או בספרות, הסרט מציע תענוגות קטנים עם בעיטות חזותיות שלו, שנמצאות בעיקר בסצנות ממושכות של מאבק ספינות האוויר ועבודת פעלולים גנרית שמותאמת לסרטי פעולה מהונג קונג", כך על פי סקירתו של סטיבן הולדן מהניו יורק טיימס.[15] "זה לא מקורי מספיק כדי להיות מצחיק, לא רציני מספיק כדי להיות מרתק, הסרט הזה נראה [כמו] נמשך לנצח, ולאחר מכן מסתיים באיום ל[סרט] המשך", היה חלק מביקורת שכתב רובי קולינס בסקירה עבור טלגרף.[16] בסקירה באתר עגבניות רקובות דווח כי רק 24% מתוך 90 הביקורות נתנו לסרט ביקורת חיובית, עם ממוצע של 4.1 מתוך 10. [17] באתר Metacritic הוקצה ציון ממוצע משוקלל מתוך 100 ביקורות וניתן לסרט ציון של 35 בהתבסס על 15 ביקורות.[18] באתר סCinemaScore דיווחו שהצופים העניקו ציון ממוצע של "B" בסולם A+ ל-F.
מדיה ביתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלושת המוסקטרים שוחרר ב-DVD ו-Blu-ray בארצות הברית ב-13 במרץ 2012.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של שלושת המוסקטרים
"שלושת המוסקטרים", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"שלושת המוסקטרים", באתר נטפליקס
"שלושת המוסקטרים", באתר AllMovie (באנגלית)
"שלושת המוסקטרים", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"שלושת המוסקטרים", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"שלושת המוסקטרים", באתר Metacritic (באנגלית)- "שלושת המוסקטרים", באתר אידיבי
"שלושת המוסקטרים", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Smith, Ian Hayden (2012). International Film Guide 2012. p. 125. ISBN 978-1908215017.
- ^ "THE THREE MUSKETEERS starts shooting in 3D at Studio Babelsberg". Studio Babelsberg. 12 באוקטובר 2010. אורכב מ-המקור ב-2019-01-13. נבדק ב-6 בינואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Roxborough, Scott (14 באוקטובר 2010). "'Three Musketeers' gets $1 mil from Berlin". hollywoodreporter.com. נבדק ב-13 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ McClintock, Pamela (21 באוקטובר 2011). "Box Office Report: 'Paranormal Activity 3' on Course for Jaw-Dropping $45 Mil to $50 Mil Weekend". The Hollywood Reporter. Prometheus Global Media. ארכיון מ-22 באוקטובר 2011. נבדק ב-22 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ When We Were Young – Take That Official Site
- ^ "The Three Musketeers (2011)". Box Office Mojo. נבדק ב-21 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Roxborough, Scott (5 בספטמבר 2011). "'Three Musketeers' Tops German Charts in World Premiere". The Hollywood Reporter. נבדק ב-6 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Roxborough, Scott (21 באוקטובר 2011). "'The Three Musketeers' Battles Past $50 Million Mark Worldwide". The Hollywood Reporter. נבדק ב-6 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Three Musketeers (2011)". Box Office Mojo. נבדק ב-21 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Roxborough, Scott (21 באוקטובר 2011). "'The Three Musketeers' Cross The $100 Million Mark Worldwide". The Hollywood Reporter. נבדק ב-6 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "THE THREE MUSKETEERS (2011)". Box Office Mojo. נבדק ב-6 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Three Musketeers (2011)". Box Office Mojo. נבדק ב-6 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Subers, Ray (21 באוקטובר 2011). "Weekend Report: 'Paranormal' Possesses Fall Record". Box Office Mojo. נבדק ב-6 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Milla Jovovich Takes To Twitter To Rip Summit Over 'Three Musketeers' Marketing". Deadline Hollywood. PMC. 21 באוקטובר 2011. נבדק ב-22 באוקטובר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^
Robbie Collin, The Three Musketeers, review, The Telegraph, 13 October 2011
- ^ Robbie Collin, The Three Musketeers, review, The Telegraph, 13 October 2011
- ^ "The Three Musketeers (2011)". Rotten Tomatoes. Flixster. נבדק ב-7 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "The Three Musketeers Reviews". Metacritic. CBS Interactive. נבדק ב-7 בנובמבר 2011.
{{cite web}}: (עזרה)
