לדלג לתוכן

שלושת הרעלים (בודהיזם)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלושת הרעלים מיוצגים במרכז גלגל החיים כחזיר, ציפור ונחש

שלושת הרעלים (סנסקריט: triviṣa; טיבטית: dug gsum) במסורת המהאיאנית או שלושת השורשים הלא-בריאים/מזיקים (סנסקריט: akuśala-mūla; פאלי: akusala-mūla) במסורת הטהרוואדה הם מונח בודהיסטי המתייחס לשלושת שורשי הקלשות המובילים לכל המצבים השליליים. שלושת המצבים הללו הם אשליות, הידועים גם כבורות, חמדנות או היקשרות חושית, ושנאה או סלידה.[1][2] שלושת הרעלים הללו נחשבים לשלושה ייסורים או פגמי אופי מולדים בכל הישויות ושורש של תשוקה או צמא נפשי, ובכך הם גורמים לסבל וללידה מחדש בסמסרה.[1][3]

שלושת הרעלים מוצגים באופן סמלי במרכז יצירת האמנות הבודהיסטית בהוואצ'אקרה, עם התרנגול, הנחש והחזיר, המייצגים חמדנות, רוע לב ואשליות בהתאמה.[4][5]

בתורות הבודהיסטיות, שלושת הרעלים (של בורות, היקשרות וסלידה) הם הסיבות העיקריות שמחזיקות ישויות לכודות בסמסרה. נאמר ששלושת הרעלים הללו הם שורש כל הקלשות האחרות.[6][7] שלושת הרעלים מיוצגים במרכז גלגל החיים כחזיר, ציפור ונחש (המייצגים בורות, התקשרות וסלידה, בהתאמה). כפי שמוצג בגלגל החיים (סנסקריט: bhavacakra), שלושת הרעלים מובילים ליצירת קארמה, שמובילה ללידה מחדש באחד מששת עולמות הסמסרה.[1][8][9]

תכונות בריאות/מועילות נגדיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושת הגורמים הנפשיים הבריאים המזוהים כהפכים של שלושת הרעלים הם:[10][11]

  • אמוהה (אי-תעתועים) או פאניה (חוכמה)
  • אלובהה (אי-היקשרות) או דאנה (נדיבות)
  • אדוושה (אי-שנאה) או מטא (נדיבות-לב אוהבת)

הדרך הבודהיסטית רואה באלו כחיוניים לנירוואנה, הארה הגואלת מכל צורות הסבל.[10]

מדיטציה נחשבת בבודהיזם כשיטה עיקרית לפיתוח נפש רגועה ומרוכזת להתגברות על שלושת הרעלים. באמצעות התבוננות מדיטטיבית, הפרט מפתח מודעות עצמית ותובנה לנפשו שלו, שעוזרת להפחית מכשולים פנימיים. עם זאת, מדיטציה יעילה דורשת לעיתים קרובות תמיכה כמו "יכולת מוסרית" ו"חברים טובים" (או מורים).[12]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שלושת הרעלים בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 Robert E. Buswell Jr.; Donald S. Lopez Jr. (2013). The Princeton Dictionary of Buddhism. Princeton University Press. pp. 546, 59, 68. ISBN 978-1-4008-4805-8.
  2. Keown, Damien (2004), A Dictionary of Buddhism, Oxford University Press.
  3. David Webster (2005). The Philosophy of Desire in the Buddhist Pali Canon. Routledge. pp. 100–105, 177, 236. ISBN 978-0-415-34652-8.
  4. David Loy (2003). The Great Awakening: A Buddhist Social Theory. Simon and Schuster. p. 28. ISBN 978-0-86171-366-0.
  5. Guido Freddi (2019). "Bhavacakra and Mindfulness".
  6. Goleman, Daniel (2003). Destructive Emotions: A Scientific Dialogue with the Dalai Lama. Random House.
  7. David Webster (2005). The Philosophy of Desire in the Buddhist Pali Canon. Routledge. pp. 100–105, 177, 236. ISBN 978-0-415-34652-8.
  8. David Webster (2005). The Philosophy of Desire in the Buddhist Pali Canon. Routledge. pp. 100–105, 177, 236. ISBN 978-0-415-34652-8.
  9. Dalai Lama (1992). The Meaning of Life, translated and edited by Jeffrey Hopkins, Boston: Wisdom.
  10. 1 2 Gethin, Rupert (1998), Foundations of Buddhism, Oxford University Press
  11. Steven M. Emmanuel (2015). A Companion to Buddhist Philosophy. John Wiley & Sons. pp. 435–436. ISBN 978-1-119-14466-3.
  12. Wright, Dale Stuart (2009). The six perfections: Buddhism and the cultivation of character. New York: Oxford University press. pp. 175–176. ISBN 978-0-19-538201-3.