שלזיה האוסטרית
| |||
 | |||
| ממשל | |||
|---|---|---|---|
| שפה נפוצה |
גרמנית  | ||
| עיר בירה | טרופאו | ||
| גאוגרפיה | |||
| יבשת |
אירופה | ||
| היסטוריה | |||
| הקמה | המלחמות השלזיות | ||
| הקמה | 1742 | ||
| פירוק | חוזה סן-ז'רמן | ||
| פירוק | 1918 | ||
| ישות קודמת |
 דוכסויות שלזיה | ||
| ישות יורשת |
 פרובינציית שלזיה  שלזיה הצ'כית  וויוודה שלזיה | ||
| שטח בעבר | 5,147 קמ"ר (נכון ל־1910) | ||
| אוכלוסייה בעבר | 756,949 (נכון ל־1910) | ||
  | |||
שלזיה האוסטרית, או באופן רשמי דוכסות שלזיה העליונה והתחתונה, הייתה אזור אוטונומי בממלכת בוהמיה והמלוכה ההבסבורגית (משנת 1804 האימפריה האוסטרית, ומ-1867 ציסלייטניה, האימפריה האוסטרו-הונגרית). היא קשורה במידה רבה לאזור כיום של שלזיה הצ'כית והייתה, היסטורית, חלק מאזור שלזיה.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלזיה האוסטרית כללה שני שטחים, המופרדים על ידי רצועת היבשה המורבית מורבסקה אוסטרה בין נהרות אוסטרביצה ואודר.
האזור המזרחי של Ostravice סביב צ'שין נמתח ממרומי הקרפטים המערביים בדרום, שם גבל עם ממלכת הונגריה, לאורך נהרות האולזה והוויסלה העליונה לגבול עם שלזיה הפרוסית בצפון. במזרח נהר ביאלה וביילסקו הפרידו בינו לבין פולין קטן, שהיה חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, ששולב בממלכת גליציה ולודומריה בחלוקת פולין הראשונה בשנת 1772.
השטח ממערב לנהר אודר המשתרע מהעיירה אופבה ועד לבילה וודה היה מוגבל על ידי רכס ההרים Jeseníky במזרח הסודטים בדרום, המפריד בינו לבין מורביה, ונהר האופבה בצפון. במערב הרי הזהב יצרו את הגבול עם מחוז קלדסקו.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האזור היווה במקור את החלק הדרום מזרחי של דוכסות שלזיה מימי הביניים, פרובינציה של ממלכת פולין בתקופת בית פיאסט. במהלך המאה ה-14 רוב דוכסי שלזיה הכריזו על עצמם וסאלים בוהמיים.
כחלק מארצות הכתר הבוהמי, שלזיה נפלה בידי הארכידוכס ההבסבורגי פרדיננד הראשון מאוסטריה בשנת 1526, לאחר שלאיוש השני, מלך בוהמיה והונגריה האחרון מבית יגלו נהרג בקרב מוהאץ'. עם הירושה הנשית של הקיסרית ההבסבורגית מריה תרזה על כס המלוכה בשנת 1740, המלך הפרוסי פרידריך הגדול תבע את מחוז שלזיה ובלי לחכות לתשובה, ב-16 בדצמבר החל את המלחמה השלזית הראשונה, ובכך פתח את מלחמת הירושה האוסטרית הגדולה יותר. מסע המלחמה שלו הסתיים בשנת 1742 עם הניצחון הפרוסי בקרב על צ'וטוסיץ שהוביל להסכמות ברסלאו וברלין, בהן חולקה שלזיה.
על פי תנאי ההסכם, ממלכת פרוסיה קיבלה את רוב השטח כולל את המחוז הבוהמי קלאדסקו, בעוד שרק חלק קטן מדרום-מזרח שלזיה נשאר בידי המלוכה ההבסבורגית, המורכבת מ:
- דוכסות טשן בשלזיה העליונה (צ'שין)
- חלקים מדוכסות אופבה המוראבית עם דוכסות קרנוב מדרום לנהר האופבה, הכוללים כמה מובלעות מורביות.
- החלק הדרומי של דוכסות ניסה בשלזיה התחתונה סביב יסניק
ממלכת הבסבורג הקימה את דוכסות שלזיה העליונה והתחתונה, שנותרה נחלת כתר בוהמית ובירתה בעיר אופבה. בשנת 1766 הוענק תואר דוכס טשן לנסיך אלברט מסקסוניה, חתנה של מריה תרזה, ואילו תואר דוכס טרופאו ויגרנדורף נשאר אצל בית ליכטנשטיין. אזור ניסה הוחזק בידי בישופי ורוצלב עם מגוריהם בטירת יאנסקי וורצ'ה ( יוהניסברג).
כאשר בשנת 1804 הקיס הקיסר ההבסבורגי פרנץ השני את האימפריה האוסטרית, תוארו כלל את "הדוכס של שלזיה העליונה והתחתונה". שלזיה האוסטרית חוברה ברכבת עם בירת אוסטריה וינה, כאשר קו הרכבת הצפוני של הקיסר פרדיננד הורחב לתחנת בוהומין בשנת 1847. במהלך הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867 הפכה דוכסות שלזיה העליונה והתחתונה לאדמת כתר של ציסלייטניה האוסטרית.
בנובמבר 1918 בוטלה המונרכיה הכפולה. חלקה הגדול של שלזיה האוסטרית נמסר למדינת צ'כוסלובקיה שהוקמה על ידי חוזה סן ז'רמן, משנת 1919, למעט צ'שין שלזיה (דוכסות טשן לשעבר), שאחרי המלחמה הפולנית-צ'כוסלובקית חולקה בשנת 1920 לאורך נהר אולצה וחלקה המזרחי נפל בידי פולין. חלקים קטנים יותר של הדוכסות הפכו גם הם לחלק מפולין, בעוד אזור הלוצ'ין הצמוד לשלזיה הפרוסית נפל בידי צ'כוסלובקיה.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
על פי מפקד אוכלוסייה באוסטריה, שלזיה האוסטרית בשנת 1910 הייתה ביתם של 756,949 אנשים, שדיברו את השפות הבאות:
עיירות מרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]
עיירות עם יותר מ-5,000 איש בשנת 1880:
| ערים | שם גרמני | אוכלוסייה |
|---|---|---|
| אופבה | טרופאו | 20,563 |
| בילסקו | ביליץ | 13,060 |
| צ'שין / Těšín | טשן | 13,004 |
| קרנוב | יגרנסדורף | 11,792 |
| Bruntál | פרוידנטל | 7,595 |
| Frýdek | פרידק | 7,374 (1890) |
חלוקה לשונית (1851 - 1910)[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | סך הכל | גרמנית | % | פולנית | % | צ'כית | % | אחר | % |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1851 | 438,569 | 209,512 | 47.8% | 138,243 | 31.5% | 88,068 | 20.1% | 2,746 | 0.6% |
| 1880 | 565,475 | 269,338 | 47.6% | 154,887 | 27.4% | 126,385 | 22.4% | 14,865 | 2.6% |
| 1890 | 605,649 | 281,555 | 46.5% | 178,114 | 29.4% | 129,814 | 21.4% | 16,166 | 2.7% |
| 1900 | 680,422 | 296,571 | 43.6% | 220,472 | 32.4% | 146,265 | 21.5% | 17,114 | 2.5% |
| 1910 | 756,949 | 325,530 | 43.0% | 235,224 | 31.1% | 180,341 | 23.8% | 15,854 | 2.1% |
חלוקה מנהלית[עריכת קוד מקור | עריכה]
דוכסות שלזיה העליונה והתחתונה חולקה במקור לשני המחוזות (בזירקה) טשן וטרופאו. במזרח טשן הוקמה הדוכסות האוטונומית ביילסקו בשנת 1754. עם המהפכות של 1848 ועד לפירוקה אורגנה שלזיה האוסטרית מחדש למחוזות:
- ביליץ (ביילסקו)
- פריישטאדט (Fryštát)
- פרייוואלדאו (Frývaldov)
- פרוידנטל (ברונטאל)
- פריידק (Frýdek)
- יגרנדורף (Krnov)
- טשן (צ'שין/טשין)
- טרופאו (אופבה)
- ואגשטאדט (Bilovec)
