שלמה אבן דנאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה אבן דנאן
Rabbi Shlomo Iben Denan 001.jpg
לידה 10 ביוני 1848
ט' בסיון ה'תר"ח
פאס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 7 בנובמבר 1929 (בגיל 81)
כ"ד בחשוון ה'תרפ"ט
פאס, מרוקו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה פאס עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק הלכה, דיינות, גמרא, קבלה.
תפקידים נוספים חבר בית הדין הגדול לערעורים, אב בית הדין והרב הראשי לפאס.
רבותיו רבי יצחק אבן דנאן
תלמידיו רבי שאול אבן דנאן
בני דורו רבי רפאל אנקווה, רבי יוסף בן עטאר, רבי יקותיאל חיים בירדוגו.
חיבוריו 'אשר לשלמה', 'בקש שלמה'
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שלמה אבן דנאן (18481929) היה אב בית דין ורבה הראשי של פאס שבמרוקו. מחבר שו"ת 'אשר לשלמה' ו'ביקש שלמה', ומגדולי רבני יהדות מרוקו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בפאס שבמרוקו לרב משה ולחנה ב-10 ביוני 1848 (ט' בסיון ה'תר"ח). אביו היה תלמיד חכם ומחבר ספרי הלכה. לאחר שהתייתם מאביו, שנפטר בגיל 30 ב-10 ביוני 1857 (י"ח בסיון ה'תרי"ז), גדל אצל סבו, הרב שמואל אבן דנאן.

בתחילה למד אצל אביו ואצל דודו, הרב יצחק אבן דנאן, ולאחר מכן למד אצל הרב אבנר ישראל הצרפתי. בגיל 16 החל ללמוד את תורת הקבלה, ובגיל 18 לימד תלמוד בישיבה המקומית. לאחר שנישא לקרובתו סולטנה בת הרב שאול אבן דנאן, הצטרף בגיל 21 לדיונים וההכרעות של רבני פאס.

במטרה לבדוק אפשרות להתיישב בארץ ישראל, בשנת 1875 (ה'תרל"ה) הצטרף לדודו הרב יצחק אבן דנאן לביקור בארץ. במשך שלושים ושלושה ימים שהו בארץ, וביקרו בכל המקומות הקדושים. בדרכם עברו באלכסנדריה שבמצרים, שם פגשו את הרב משה פארדו, רבה של אלכסנדריה, ודנו איתו בדברי תורה ופתרו לו שאלה שהתעוררה אצלו בתוספות.

כשחזר לפאס מונה לשמש כגזבר וכפרנס הקהילה, ובמסגרת התפקיד תמך ודאג לעניי העיר. שלוש שנים שימש בתפקיד זה, עד שהתמנה בשנת ה'תרל"ח לשמש כרב וכדיין של העיר. את תפקידו ניצל ליצירת קשרים בין קהילות מרוקו וקהילות אירופה, לגיוס כספים לקהילות שונות, ולגיוס דעת הקהל העולמית לטובת הקהילה היהודית בפאס[1].

בשנת 1869 (ה'תרכ"ט) מונה לדיין. בחודש יולי 1879 (תמוז ה'תרל"ט) נבחר לשמש כדיין וכמורה צדק בבית הדין הגדול, וישב בבית דינם של הרב יוסף סירירו, ודודו, הרב יצחק אבן דנאן.

בשנת 1919 (ה'תרע"ט) נבחר בידי השלטונות הצרפתים לתפקיד דיין בבית הדין הגדול לערעורים שבעיר רבאט, בראשותו של ידידו הרב רפאל אנקווה, בתפקיד זה כיהן כשנתיים. עקב הקושי שלו לעזוב את משפחתו בעיר פאס, ועל אף יחסי הידידות שהיו לו לחברי בית הדין הרבני, ביקש מהשלטונות לשחררו מתפקיד זה ולהחזירו לפאס.

בחודש ינואר 1921 (שבט ה'תרפ"א) שב לפאס, והתמנה לרב ראשי וראש בתי הדין.

השלטון הצרפתי העריכו מאוד, חיבב את פסקיו ההלכתיים, ואף העביר דיונים שהוגשו על ידי יהודים מבית המשפט לבית הדין שבראשותו. כן התייעצו איתו בשאלות שנגעו בענייני הקהילה היהודית, וקיבלו את חוות דעתו[2]. בתקופה זו התפרסם כאחד מגדולי רבני מרוקו והיה המוסמך היחידי לענייני חליצה, בכל מרוקו. עד גיל מבוגר למד ופסק בסוגיות המורכבות שיותר שבאו לידו[3].

הלך לעולמו ב-7 בנובמבר 1929 (כ"ד בחשוון ה׳תרפ"ט) לאחר מחלה, ונקבר בפאס. נכדו הוא הרב ציון אבן דנאן ששימש אף הוא כדיין בפאס.

תלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו, רבי משה אבן דנאן, שהחליפו ברבנות עד לפטירתו בשנת תרצ"ו.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • חכמי מרוקו - עמ' 158-177.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אתר מורשת מרוקו
  2. ^ עובדות אלו נמצאות בכתביו: "שאלוני נסיכי הממשלה אדוני הארץ, משם ראש הממשלה האדון זיריניאל גורו". במקום אחר כתב" ואת "כאשר הייתי בארץ מולדתי בעיר המהוללה פאס יע"א, נדרשתי לחוות דעתי מהמששלה הרוממה ממשלת צרפת ירום הודה"
  3. ^ הרב יוסף בן נאיים, כתב בספרו " מלכי רבנן ", כי בהיותו רבי שלמה אבן דנאן בן שמונים שנה, ישב ולמד תורה בהתלהבות גדולה, כמו אברך בן עשרים שנה, הפלפול ובחריפות, בבקיאות ובסברא ישרה".
  4. ^ אודותיו, באתר החכם היומי.