שלמה אלכסנדר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה אלכסנדר
1930 –‏ 1998
Shlomo alexander - weizmann institute2.JPG
שלמה אלכסנדר
תרומות עיקריות
מחקרים בתחום הפיזיקה של החומר המעובה
נתונים נוספים
ענף מדעי פיזיקה
נולד 3 בספטמבר 1930
נפטר 6 באוגוסט 1998 (בגיל 67)
ארצות מגורים ישראל, גרמניה
פרסים והנצחה

חתן פרס ישראל לשנת 1993

שלמה אלכסנדר בצעירותו במעבדה

שלמה אלכסנדר (3 בספטמבר 1930 - 6 באוגוסט 1998), פיזיקאי, חתן פרס ישראל למדעים מדויקים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלכסנדר, בנו של ארנסט אלכסנדר, נולד בפרייבורג שבגרמניה, וגדל בירושלים. הוא למד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. במסגרת עבודת דוקטורט, בהנחיית שאול מייבום ממכון ויצמן למדע, הוא בנה ספקטרוסקופ לתהודה מגנטית גרעינית שהיווה לימים את הבסיס לשיטת דימות תהודה מגנטית והיה הישג טכנולוגי בינלאומי. באמצעות מכשיר זה הוא חקר מבנה נוזלים ופיתח שיטות למחקר תגובות כימיות.

כבתר-דוקטורנט עבד אלכסנדר במעבדות בל בארצות הברית, לצד פיל אנדרסון, ועסק בחקר תכונות מגנטיות של מתכות ובחקר מוליכי על. עם חזרתו למכון ויצמן הוא הקים מעבדה ניסיונית לחקר תכונות מוצקים ושלבי המעבר בין מצבי צבירה. לאחר מותו של יואל רקח עבר אלכסנדר לאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים אלו הוא זכה לפרסומו העיקרי, כתאורטיקן בתחום הפיזיקה של החומר המעובה. הוא המשיך בתחום זה גם לאחר חזרתו למכון ויצמן, בשנת 1989. בשנת 1995 הוא פרש ממחקר פעיל.

אלכסנדר זכה להוקרה בינלאומית, היה חבר האקדמיה האירופית למדעים ושימש פרופסור בקולג' דה פרנס. בישראל הוא היה חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל למדעים מדויקים לשנת 1993. בשנת 1998 נהרג אלכסנדר בתאונת דרכים והותיר את רעייתו, אסתר ושלושה ילדים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]