שלמה בן מאיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי שלמה בן הרב מאיר הוא נכדו של רש"י אשר נולד לאחר פטירתו ולכן קרוי על שמו, היה אחד מבעלי התוספות.

ר' שלמה נולד לרבי מאיר בן שמואל ויוכבד ביתו של רש"י, אחיו היו רבנו תם, הרשב"ם וריב"ם, שנת לידתו אינה ידועה אך היה זה לאחר שנת ד'תתס"ה.

חיבר פירוש על התורה המובא בספר "ערוגת הבושם", לרבי אברהם בן עזריאל.

הוא מוזכר פעם אחת בכל התוספות בש"ס במסכת פסחים[1], וכן מוזכר בספר הגהות מימוניות[2]. מוזכר גם במחזור ויטרי[3] שהודיע על פטירת ר' יוסף בנו של רבנו תם.

היה בקיא בתורת הדקדוק וכונה 'אבי הדייקנים'.

ר' שלמה נפטר צעיר.[דרושה הבהרה]

עץ משפחת רש"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק הצרפתי
 
 
שמואלרש"י
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבי מאיר
 
יוכבדשמחהמרים
 
ריב"ןרחל
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רשב"םר"ת
 
מרים
 
שמשון מפלייזארבי יצחק בן רבי מאירשלמהמרים
 
רבינו שמואל מוויטרירבינו יום טוב מפלייזאאליעזר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחקיוסף
 
שלמהאברהם משאנץ
 
 
 
 
רבי יהודה בן יום טוביוסף
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ר"י הזקן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ריצב"א
 
רבינו שמשון משאנץ
 
 
יצחק
 
 
רבנו אלחנן
 
 
רבי יעקב
 
 
יהודה שירליאון
 
 
שמואל
רבי שמואל מעכו

מקרא[עריכת קוד מקור]

      - גיס


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ק"ה, עמוד ב', ד"ה ש"מ
  2. ^ הלכות מאכלות אסורות פי"א ה"א
  3. ^ סי' רעה
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.