שלמה בן שמעון
שלמה בן שמעון, היה סופר וכרוניקן מיהדות אשכנז בימי הביניים; הוא רשם ותיעד בעברית אירועים היסטוריים מהמאה ה-11 והמאה ה-12, בין השאר על פי עדותם של עדי ראייה. הכרוניקה שכתב, אשר ראתה אור בשנת 1140 (ד'תת"ק), תיארה פרעות מתקופת מסע הצלב הראשון ב-1096 ובאמצעותה אנו יודעים מידע על הכרוניקן אשר מציין את שמו, שנת כתיבתו ומהיכן עדויותיו.
חיבורו: גזרות שנת ד'תתנ״ו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה לחיבוריהם של כרוניקנים כגון אליעזר בן נתן ושל האנונימי ממיינץ, הוא תיאר את הרדיפות, ההשמדה והחורבן של הקהילות היהודיות במרכז אירופה, בסביבות נהר הריין, בעיקר בערים שפייר, ורמייזא, מיינץ וטריר במהלך מסע הצלב הראשון. הוא מספק רקע והסבר לפרעות, כפי שמסבירה פרופ' אורה לימור, הצלבנים "היו חדורים תחושת שליחות דתית" ובדרכם לארץ ישראל רצו לחסל את "הכופרים מבית", דהיינו היהודים שישבו בארצותיהם.[1]
החיבור מתאר את הניסיונות לגרום ליהודים להמיר את דתם לנצרות, ואת תגובת בהרג והתאבדות קבוצתית, אשר נחשבה בעיניהם ובתודעת הדורות הבאים קידוש השם ומעשה ששמר על קיומה של האומה, במילותיו:[2]
”ביום ראש חודש סיון, יום ביאת ישראל לסיני לקבל את התורה, הוחרדו אותם אשר נשארו עדיין בחצר ההגמון, ויתעוללו בהם האויבים, כמו לראשונים, ויתנום לחרב. והם נתחזקו במעשה אחיהם ונהרגו וקידשו את השם לעין כל ופשטו צוארם להתיז ראשם על שם יוצרם. ומהם ששלחו יד בעצמם וקיימו 'אם על בנים רוטשה', ואב על בניו נפל, כי נשחטו עליהם ושחטו איש אחיו ואיש את קרובו ואשתו ובניו, וגם חתנים ארוסותיהם ונשים רחמניות את יחידיהן. וכולם בלב שלם קיבלו עליהם דין שמים, ובהשלמת נפשם לקונם היו צועקים 'שמע ישראל יי אלהינו יי אחד'”
במאה ה-19 התגלה העתק של כתביו מהמאה ה-15, שנרשם בשנת 1453 בעיר טרוויזו, אולם הוא פגום, עקב שגיאות כתיב בו.
המחלוקת על החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש שטענו כי החוקר אברהם הברמן ייחס את החיבור לרבי שלמה בן שמשון, אולם במהדורה של ספרו ייחס את החיבור לבן-שמעון.[3] החוקרת אווה הברקמפ במהדורה מדעית של הכרוניקה שראתה אור בשנת 2005 קבעה כי שמו של מחבר הכרוניקה הוא שלמה בן שמשון.[4] ואילו, ההיסטוריון אברהם גרוסמן הראה כי "כאמור, נהרג רשב"ש באותן גזירות ... אין סדר הזמנים מאפשר לקבל זיהוי זה ... רבי שלמה, מחבר כרוניקה זו, העיד שהוא חי עדיין בשנת תת"ק (1140)".[5]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יהושע פראוור, תולדות ממלכת הצלבנים בארץ-ישראל, א-ב, ירושלים: הוצאת מוסד ביאליק, 1971, עמ' 95–96.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גזרות שנת ד'תתנ״ו לרבי שלמה ב"ר שמעון, בתוך: אברהם מאיר הברמן, גזירות אשכנז וצרפת, באתר hebrewbooks
- יוסף דן, חסידות אשכנז בתולדות המחשבה היהודית, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, באתר גוגל בוקס
- יונה עמנואל, עדות רבי שלמה ב"ר שמעון, בתוך: תשע מאות שנה למסעי הצלב, ד'תתנ"ו-ה'תשנ"ו (1096-1996), המעיין, ניסן תשנ"ו-1996, באתר דעת
- פנחס רוזנבליט, קידוש ה' בימי הביניים, מחניים, מ"א, תש"ך-1960, באתר דעת
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אורה לימור, בין יהודים לנוצרים, כרך ב', באתר גוגל בוקס.
- ^ עדות רבי שלמה ב"ר שמעון, גזירות אשכנז וצרפת, מהדורת האברהם מאיר הברמן, באתר דעת.
- ^ ראו: גזרות שנת ד'תתנ"ו, באתר hebrewbooks .
- ^ Judenverfolgungen während des Ersten Kreuzzugs, ed. Eva Haverkamp, Hanover 2005, pp. 433.
- ^ אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית, מראשית יישובם ועד לגזירות תתנ"ו (1096), ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ט-1989, עמ' 346-345.