שלמה בן שמשון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלמה בן שמשון (1030~[1] - כ"ג באייר ד'תתנ"ו 24 במאי 1096) היה תלמיד חכם, מנהיג קהילת ורמייזא (וורמיש"א, או גרמייזא, שמה במקורות העבריים מימי הביניים של העיר וורמס) ומראשי המורים בישיבתה. נודע גם בכינוי ר' ששון, ובראשי התיבות רשב"ש.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הקברות היהודי בוורמס

רבי שלמה בן שמשון נולד, כנראה בעיר ויטרי במחוז מארן שבחבל גראנד אסט בצרפת. סבו היה רבי שלמה ב"ר שמשון ב"ר אליקים, כנראה היה דמות ידועה ומוכרת. ידוע כי נולדו לו בנות ובן בשם שמשון.
רבי שלמה למד אצל רבי יעקב בן יקר, שאותו כינה "מורי הזקן". כפי הנראה היה קרוב משפחה של רש"י; ידידותם ואף הערצתם ההדדית, העמיקה במשך השנים, מאז לימודיהם בצוותא אצל רבי יעקב, כאשר נשאו ונתנו בהלכה, ואף חלקו זה על זה בסוגיות מספר. רבי שלמה היה שמרן מובהק, קפדן ואף קנאי, ובמיוחד בכל האמור למנהגי יהדות אשכנז, ופסק פעמים רבות לאיסור. ואילו רש"י חידש הלכות והנהיג שינויים וחידושים, כגון בתפילת מוסף של ראש השנה, בפרשנותו לתלמוד, ובסדרת היתרים שקבע, אשר עוררו את התנגדותם של חכמים, ובראשם רבי שלמה.[2]

הקיסר היינריך הרביעי

רבי שלמה היה פוסק הלכה ידוע בדורו והופנו אליו שאלות גם ממגנצא ופראג. במקורות העבריים הוא זכה לתוארי כבוד, כגון "רבינו הגאון", "המורה", "רבינו הקדוש" ונוספים, "גם כשהוא נזכר בצידם של חכמים גדולים אחרים" אשר בתקופתו; הנודעים שבהם: רבי קלונימוס ב"ר שבתאי ורבי אליעזר ב"ר יצחק הלוי. לדעת החוקר פרופ' אברהם גרוסמן, המעמד הרשמי שהוענק לו על ידי הקיסר היינריך הרביעי, בפריבילגיום לקהילה בוורמס כאשר הוכר כראש הקהילה: "סלמן בישוף היהודים" (לטינית: episcopus Iudaeorum), הקרין גם על מעמדו החברתי והתורני בקרב הפזורה היהודית בת זמנו.[3]

רבי שלמה נהרג יחד עם רבים מקהילת וורמס על ידי כנופיית צלבנים בוורמס, בד'תתנ"ו 1096. לקראת מסע הצלב הראשון לארץ ישראל נדדו כנופיות צלבנים במערב ומרכז אירופה ופרעו והכחידו קהילות יהודיות רבות בשל אנטישמיות דתית וכדי לממן על ידי השוד והביזה את מסעותיהם, ציודם והתחמשותם בנשק. ניצולי הפרעות ב-1096, היו המקורות לכרוניקה של שלמה בן שמעון בשם "גזרות שנת ד'תתנ"ו", שבה תוארה פשיטת הצלבנים על הקהילה, עד לחורבנה.[4]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה היה איש אשכולות; כתב שירה: פיוטים ופרשנות לפיוטים, פרשנות לתלמוד שהובאה על ידי רש"י בפירושו שלו לתלמוד, ותשובות לשאלות בהלכה; ההיסטוריון פרופ' אברהם גרוסמן מציין כי "בדרך כלל תשובותיו ארוכות ומפורטות. להכרעתו הביא הנמקות שונות והסתייע באסמכתאות ממקורות שונים. לרוב נהג בפתיחת תשובתו לסכם בקצרה את השאלה בלשונו שלו".[5]
סידור רבנו שלמה שעל פי נוסח אשכנז יוחס לו, אולם במחקר ההיסטורי במאה ה-20, היו שחלקו על כך.[6]
החוקר אברהם הברמן ייחס לו את החיבור "גזרות שנת תתנ"ו" אולם פרופ' גרוסמן הראה כי "אין סדר הזמנים מאפשר לקבל זיהוי זה".[7]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית, מראשית יישובם ועד לגזירות תתנ"ו (1096), ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ט-1989.
  • משה הרשלר, סדר ברכת המזון לרבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא, סיני, תשל"א-1972, עמ' 13–15. ‬
  • משה הרשלר, תשובות גאונים וקדמונים מתוך סידורו של רבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא, בתוך: ‬ספר זיכרון לשמואל קלמן מירסקי, תשל"א-1971, עמ' לה-נא. ‬
  • משה הרשלר, תשובות ופסקים של גאונים וקדמונים מתוך סידור רבנו שלמה ב"ר שמעון מגרמייזא להלכות ביעור חמץ, הדרום, כ"ח, תשכ"ט-1969, עמ' 3–8.
  • משה הרשלר, תשובה בעניין הבדלה מרבינו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא, הדרום, כ"ה, תשכ"ז-1967, עמ' 171–176.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו: אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, קורותיהם, דרכם בהנהגת הציבור, יצירתם הרוחנית, מראשית יישובם ועד לגזירות תתנ"ו (1096), ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ט-1989, עמ' 328.
  2. ^ ראו: אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 333-330.
  3. ^ ראו: אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 340.
  4. ^ ראו: בספרו של א"מ הברמן, גזרות אשכנז וצרפת, באתר הברובוקס.
  5. ^ ראו: אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 342.
  6. ^ ראו:סידור רבנו שלמה, באתר HebrewBooks.
  7. ^ אברהם גרוסמן, חכמי אשכנז הראשונים, עמ' 346-345.