שלמה דייטש
| לידה |
1813 |
|---|---|
| פטירה |
20 בינואר 1880 (בגיל 67 בערך) ניטרה |
| רבותיו |
החתם סופר |
הרב שלמה דייטש (תקע"ג, סרדהלי – ז' בשבט תר"מ, נייטרא) היה אב"ד נייטרא ואחר כך איפולשאג (כיום שאהי, בסלובקיה), מתלמידי החתם סופר, מחשובי רבני הונגריה במחצית הראשונה של המאה ה־19, ומייסד ישיבה בנייטרא.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת תקע"ג בעיר סרדהלי (דונאיסקה סטרדה) שבהונגריה, לאביו ר' אברהם ולאמו חנה. למד תחילה אצל רב העיר, רבי אהרן סודיטץ-ביכלר, ולאחר מכן היה מתלמידיו של הגאון רבי יהודה אסאד. בהמשך למד בישיבת החתם סופר בפרשבורג, והיה לאחד מתלמידיו החביבים.
בשנת תקצ"א (1831) נישא לשיינדל, בתו של ישעיה ווייס מנייטרא, והתיישב ליד חותנו שם, ועסק במסחר לפרנסתו. לאחר שירד מנכסיו, נענה לבקשת בני העיר וקיבל עליו את הרבנות בנייטרא, שם גם ייסד ישיבה. הוא נודע כרב חריף ובקי בתורה, וכמנהיג קהילה תקיף וענוותן כאחד.
בסביבות שנת תרי"א (1851) עבר לכהן כרב העיר איפולשאג (כיום שאהי), ושימש שם במשך עשרים שנה. בשנת תרל"א (1871), לאחר שקהילת נייטרא נפלגה לשני מחנות, נקרא לשוב לשם ולכהן ברבנות אחת הקהילות, בעוד שהקהילה השנייה בחרה ברב יוסף העניג.
הרב דייטש ניהל מכתבי תורה עם גדולי דורו, ביניהם: רבי יהודה אסאד, רבי מרדכי זאב איטינגא, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי אברהם שמואל בנימין סופר (הכתב סופר).
הוא נודע כלמדן חריף, בעל סגנון ברור ודקדוקי, והיה מורה דרך לרבים מרבני הונגריה הצעירים.
פטירתו והספדים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נפטר ביום ז' בשבט תר"מ (1880), בעיר נייטרא. הלווייתו הייתה רבת משתתפים — לפי המתואר השתתפו בה כשלושת אלפים איש. נספד בהתרגשות על ידי רבי חזקיה פייבל פלויט ועל ידי רבי שמעון סידאן מטירנוי.
מתלמידיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מישיבתו יצאו תלמידים רבים, שחלקם כיהנו כרבנים חשובים בקהילות הונגריה:
- רבי מנחם דייטש – אב"ד פאלאנקא
- רבי ברוך אקפלד – אב"ד טשוז
- רבי יעקב חיים פליישמן – אב"ד זשאמבעק
- רבי יונה צבי בערנפעלד – אב"ד דברצין
- רבי ישראל חיים קצבורג
- רבי מרדכי פונפדר – אב"ד בעקעש
- רבי משה פורהאנד – אב"ד מאקאווא
- רבי שאול בראך – רבה של קאשוי
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "עלי זיכרון", עלה 58, ט"ו חשוון, תשפ"ב, עמ' טז-לח