שלמה דשן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה דשן
אין תמונה חופשית
לידה 1935 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 2020 (בגיל 85 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנתרופולוגיה
עיסוק אנתרופולוג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט מקס גלקמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תרומות עיקריות
חקר החברה והתרבות של יוצאי צפון אפריקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שלמה דשן (19358 במרץ 2020) היה פרופסור לאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. מראשי החוקרים לתרבות עדות המזרח בישראל ובעיקר קהילת יהדות תוניסיה ואנתרופולוגיה רפואית בנושאי נכות. פרסם ספרים בישראל, בבריטניה, בצרפת ובארצות הברית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דשן למד באוניברסיטה העברית בירושלים סוציולוגיה ויהדות, ובשנת 1968 סיים דוקטורט באוניברסיטת מנצ'סטר. רבים מספריו של דשן נכתבו בשיתוף עם חברו לספסל הלימודים החל מהשנה הראשונה באוניברסיטה, פרופסור משה שוקד, כשכל אחד חוקר בנפרד, אולם חלק ממחקריהם פורסמו במשותף. ב-1983 פרסמו את הספר "עיוני המזרח", עיונים אנתרופולוגיים על העבר וההווה לשאלת הזהות העצמית של עדות ישראל יוצאי צפון אפריקה, תימן, סוריה, כורדיסטן, איראן, גאורגיה, הודו ושל יהודי מדינות אחרות.

בשנת 1998 ערכו דשן ושוקד את המקראה "החוויה הבין תרבותית" להוראת האנתרופולוגיה, אשר עוסק בשיטות עבודתו של האנתרופולוג לצד לקט מחקרים נבחרים בתחומי חברה ותרבות מעולם הסמלים, הסדרי כוח וקיום חומרי, משפחה וחברות. עוד בין נושאי הספר: האמונה בקדושים אצל יוצאי צפון־אפריקה, שירה בציבור בקרב "יורדים" בניו־יורק, ארגון המאהל הבדווי בלוב, אמונות האפריקנים בכישוף, כלכלת הכפר המקסיקני, קהילות של עולים ממרוקו, מתוניסיה, מכורדיסטן ומחבר העמים, מצוקות של הורים לילדים חריגים, והמחויבות המתמשכת לקוד הכבוד בחברה הערבית בישראל.

ספרם "דור התמורה" משנת 1999 הוא המסמך האתנוגרפי הראשון בעברית אודות חיי הדת, המשפחה, הקהילה והעדה של יוצאי מרוקו ותוניסיה במפגשם עם החברה הישראלית. הספר סוקר את דמות החברה המסורתית בקהילות הרי האטלס ודרום תוניסיה, הדתיות של יוצאי צפון אפריקה, קודש וחול בעלייה-לרגל למירון, לשאלת ההסתגרות העדתית של יוצאי תוניסיה, תמורות בחלוקת העבודה בין גברים ונשים במשפחות של יוצאי מרוקו, וסקירה של פירוד הדורות ביחסי אבות ובנים בקהילת יוצאי הרי האטלס.

בשנת 1996 יצא לאור ספרו "במקל מתקפל", שבו הוא מציג מחקר על עולמם של אנשים עיוורים בישראל.

נפטר במרץ 2020.[1]

ספרים נבחרים שפרסם בעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ציבור ויחידים: סדרי חברה בקהילות יהודי מרוקו במאות ה-18-19, תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1983.
  • יהודי המזרח: עיונים אנתרופולוגיים על העבר וההווה,ביחד עם משה שוקד, ירושלים: שוקן, 1984
  • מחצית האומה: עיונים בתרבות ובמעמד של יוצאי המזרח בישראל, רמת-גן: המכון ליהדות ולמחשבה בת-זמננו ע"ש דוד ובתיה קוטלר אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, 1986.
  • במקל מתקפל: אנתרופולוגיה של נכות, ירושלים: שוקן, 1996.
  • החויה הבין-תרבותית, ביחד עם משה שוקד, ירושלים: שוקן, 1998.
  • ר' שמעון כהן מפרנקפורט: רקעו העדתי וחייו בשנות השואה, בהשתתפות שלמה הרץ ואפרת קאפח, ירושלים: חמו"ל; הפצה: מוסד ביאליק, 2003.

פרסומים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עדתיות ואזרחות בבית כנסת בישראל, דברי הקונגרס העולמי למדעי היהדות, (1) ינואר 1969: 171-180.
  • עדתיות ואזרחות בבית-הכנסת של עולי תוניסיה בישראל, מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 18 (2): 196-206, 1971.
  • גוונים של נטישת סמלים דתיים: שינויים בבית כנסת עדתי, מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 18 (1): 7-14, 1971.
  • ההילולות של יוצאי תוניסיה בחינתן הדתית, מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 19 (4): 374-383, 1973.
  • כתבי חכמי תוניסיה בישראל, מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, 21 (2):157-167, 1975.
  • המשטר במארוקו השריפית והאוטונומיה הקהילתית היהודית, זמנים: רבעון להיסטוריה, 11 (1983) 66-77
  • לבעיית ההגדרה של זהות עדתית: על יוצאי דרום-תוניסיה בארץ, מגמות: רבעון למדעי ההתנהגות, כ"ח: 280-291, 1984.
  • ישראלים-חילונים בליל הפסח: צלה של משפחתיות על סמלים דתיים, מגמות, ל"ח(4), 1997, 528-546
  • יהודי בגדאד במאה הצמיחה של רב גוניות מעמדית ותרבותית, זמנים: רבעון להיסטוריה, 73: 30-44, 2001.
  • יהודי דרום-תוניסיה: צרפתיות, ערביות, יהדות, זמנים: רבעון להיסטוריה, 82: 4-15, 2003.
  • Conflict and Social Change: The Case of an Israeli Village, Sociologia Ruralis 6 (1966) 31-55
  • Ethnicity and Citizenship in the Ritual of an Israeli Synagogue, Southwestern Journal of Anthropology, Vol. 28, No. 1 (Spring, 1972), pp. 69-82
  • Baghdad Jewry in Late Ottoman Times: The Emergence of Social Classes and of Secularization, AJS Review, Vol. 19, No. 1 (1994), pp. 19-44.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]