שלמה המלך ואשמדאי

שלמה המלך ואשמדאי היא אגדה המופיעה בתלמוד הבבלי באריכות. גרסה קצרה יותר של האגדה מצויה בתלמוד הירושלמי. הסיפור נפוץ בתרבות העממית, ומצוי בגרסאות שונות.

רקע

התורה אוסרת על שימוש בברזל לצורך סיתות אבני בית המקדש ”לא תבנה אתהן גזית” (ספר שמות, פרק כ', פסוק כ"ב) האפשרות היחידה לסתת אבנים ללא ברזל הוא על ידי שימוש בשמיר - יצור שבכוחו להבקיע אבנים.

השמיר נזכר בתלמוד במסכת סוטה לגבי חריטת שמות השבטים על גבי אבני החשן והאפוד, על ידי משה רבינו, בהעברת השמיר על כיתוב.

לפיכך, כאשר שלמה ביקש לבנות את בית המקדש, שאל את חכמי ישראל כיצד ניתן לסתת את האבנים, ותשובתם הייתה שעליו להיעזר בשמיר.

סיפור המעשה בתלמוד

בתלמוד במסכת גיטין מובא, ששלמה המלך שאל את חכמי ישראל היכן ניתן למצוא את השמיר. תשובתם הייתה שיתפוס שד ושדה, ויאלץ אותם לגלות לו. ואכן שלמה עשה כן, ונענה על ידי השדים, שהם אינם יודעים היכן נמצאת השמיר, אך ייתכן ואשמדאי מלך השדים, יודע את מקום הימצאו. הם גילו לשלמה שאשמדאי נמצא במקום פלוני, שם הוא חופר בור וממלא אותו מים, וסגור אותו בחותם מיוחד, ומדי פעם חוזר לבור לשתות ממימיו.

שלמה שולח לאותו מקום את שר צבאו, בניהו בן יהוידע, מצויד בשרשרת ובטבעת שעליהן חקוק שם קדוש. בניהו הצליח בתחבולה לשאוב את מי השתייה של אשמדאי מהבאר מבלי להרוס את החותם שהניח אשמדאי, והחליף אותם ביין. אשמדאי מרגיש שהמים בבור הוחלפו ביין, אך לאחר שצמא, שתה את היין ונרדם, ובניהו כבל אותו באזיקי נחושת והביאו לארמון.

לאחר שלושה ימים הביאו בניהו לפני שלמה, שם הסכים אשמדאי לחשוף כי שר הים הוא זה שמחזיק את השמיר, אך הוא נותנו רק לתרנגול הבר - ציפור ענקית, מכיוון שהוא מאמין לשבועתו שישמור על השמיר. התרנגול לוקח את השמיר להרים שוממים, ומניחו על ההר בכדי לבקוע את ההר, ולאחר מכן מפזר זרעים ומפריח את השממה.

גנבת השמיר מתרנגול הבר

בניהו בן יהוידע מצא קן תרנגול בר שיש בו אפרוחים וכיסה את הפתח בזכוכית שקופה. מששב העוף, ולא הצליח להיכנס חזרה לקן, נאלץ להביא את השמיר כדי לבקע את הזכוכית, באותו הזמן זרק בניהו עפר על התרנגול, והשמיר נפל מידיו, בניהו תפס מיד את השמיר, ואילו התרנגול שראה שהשמיר נלקח ממנו, חנק עצמו מכיוון שהפר שבועתו.

שלטון אשמדאי

לאחר השגת השמיר, פנה שלמה אל אשמדאי ושאל במה כוחו גדול מבני האדם. אשמדאי השיב כי אילו יוריד ממנו את השלשלת ויתן לו את טבעתו הוא יוכל להוכיח את כוחו. שלמה המלך אכן עשה כדבריו, אשמדאי בלע את הטבעת, ונעשה גופו גדול ביותר, עד שכנף אחת שלו נגעה בשמים והכנף השנייה נגעה באדמה. ובעודו מראה את כוחו השליך אשמדאי את שלמה למרחק של ארבע מאות פרסאות. שלמה המלך נותר חסר כל מלבד מקלו או מעילו.

גלותו של שלמה וחזרתו

שלמה, נדד מכפר לכפר כשהוא מכריז על עצמו כמלך ירושלים ”אני קהלת הייתי מלך על ישראל בירושלם”. אולם הוא נחשב בעיני ההמון כמשוגע. במהלך נדודיו הגיע לירושלים, ודבריו נשמעו לידי הסנהדרין. מאחר שחזר על דבריו שוב ושוב, החליטו לבדוק האם אכן יש אמת בדבריו.

שלחו הסנהדרין לשאול את נשות המלך שלמה האם ראו את המלך, והשיבו כולן, הן. בקשו מהן לבדוק האם רגליו הן כרגלי אדם, אך השיבו שרגליו מכוסות, ולא ניתן להבחין בהן. אך סיפרו שהמלך תובע מהן תשמיש המיטה גם בעת שהן נידות, ובת שבע אמו של שלמה סיפרה, שהמלך מבקש ממנה לשכב עמו. מששמעו דברים אלו הבינו הסנהדרין שאשמדאי הוא זה שמתחזה למלך. מיד נתנו לשלמה טבעת ושלשלת שחקוק עליה שם קדוש, ובעקבות כך ברח אשמדאי, וחזר שלמה למלכותו.

מדרש אל יתהלל

במדרש 'אל יתהלל' הכלול באוצר המדרשים מופיע סיפור שלמה המלך ואשמדאי, אך בנוסח שונה:

המדרש על הפסוק "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ. כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל, הַשְׂכֵּל וְיָדוֹעַ אוֹתִי" (ירמיהו ט', כב–כג), מבקש להראות ששלמה, על אף חכמתו, נכשל בכך ונענש.

עונש שלמה

במדרש מובא שלאחר שנשא שלמה המלך אלף נשים, באה האות י' לפני הקב"ה בטענה ששלמה עבר על מה שנאמר לא ירבה לו נשים', משכך שלח הקב"ה את אשדמאי שייקח את חותמו של שלמה המלך. אשמדאי נוטל את חותמו של שלמה, כשהוא מתחזה למלך במקומו, כשכל העם סבורים שהוא שלמה.

התחזות זו נמשכה שלוש שנים בהן שלמה המלך מסתובב בעיירות ובכפרים ומכריז 'אני קהלת הייתי מלך על ירושלים', אך כל העם חשבהו למשוגע, מאחר שידעו ששלמה יושב על כסאו בירושלים. לאחר שלוש שנות סבל של שלמה, אמר הקב"ה ששלמה קיבל את עונשו.

מעשי אשמדאי

באותם שלוש שנים, שאשמדאי התחזה לשלמה, הוא קיים יחסי מין עם נשותיו של שלמה. באחד הימים, תבע אשמדאי מאחת מנשות שלמה לקיים עימו יחסי מין בעודה נידה. האישה תמהה שינה ממנהגו, ומכך הבינה שאין הוא שלמה המלך. כמו כן, תבע אשמדאי לקיים יחסי מין עם בת שבע אמו של שלמה. בת שבע סיפרה את הדבר לבניהו, שנזדעדע ומיד קרע את בגדיו, ואמר שבוודאי מדובר באשמדאי, ואילו אותו נער שהכריז שהיה מלך בירושלים, הוא אכן שלמה.

חזרת שלמה למלכות

מיד קרא לנער, וביקשו שיספר כיצד התגלגל הדבר שהודח ממלכותו, שלמה סיפר את קורותיו, ואף נתן סימן לכך שהוא אכן שלמה המלך. אחר ששמע את דבריו, קרא בניהו לסנהדרין, וסיפר להם את כל המעשה. בניהו ביקש מהסנהדרין לקבוע את השם הקדוש על ליבם, והלך יחד עמם לאשמדאי, בניהו הכה את אשמדאי ונטל ממנו את החותם. כשניסה בניהו להורגו, יצאה בת קול ואמרה ”אל תגע בו, כי ממני יצא הדבר - ומפני שעבר שלמה על מה שכתוב בתורה”. ואכן מאותו זמן חזר שלמה למלכותו וליופיו.

עיבודים מודרניים

• חיים נחמן ביאליק עיבד את האגדה והרחיב את עלילתה והקשריה בספרו "ויהי היום". האגדה בגרסתו של ביאליק עובדה למחזה על ידי בנימין עומר (חתולי) וע. הלל (1982).
• הסיפור זכה לעיבודים טלוויזיוניים. בין היתר בשני פרקים בסדרה "אגדות המלך שלמה" ובעיבוד מעט שונה בסדרה "פלאי קלעים".
• במאי 2018 יצא לאקרנים בישראל, סרט חדש בשם "אגדת המלך שלמה". הסרט בוים על ידי חנן קמינסקי.
• הקומיקס "תרנגול הבר והשמיר" מאת שקד אבידן שיצא ביוני 2021 מספר את סיפור האגדה ללא מילים מנקודת מבטו של בניהו בן יהוידע.
• האגדה עומדת בבסיס השיר "מקלו של סבי" מאת המשורר עמיחי חסון.
• הסיפור מוזכר בלעזאזל עם בבא.

ראו גם

• טבעת פוליקרטס

לקריאה נוספת

מחקר

• אלון תן עמי, "אגדת שלמה ואשמדאי בכתבי יד מן הגניזה הקהירית", גנזי קדם ד (תשס"ח), עמ' 91–118 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
• רלה קושלבסקי, 'פערים בין גרסאות כמכונני תימה: עיון באגדת "שלמה ואשמדאי"', בתוך: אבידב ליפסקר, רלה קושלבסקי (עורכים), מעשה סיפור: מחקרים בסיפורת היהודית [כרך א]: מוגשים ליואב אלשטיין, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ו, עמ' 221–241. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר")
• רלה קושלבסקי, "שלמה ואשמדאי", בתוך: יואב אלשטיין, אבידֹב ליפסקר ורלה קושלבסקי (עורכים), אנציקלופדיה של הסיפור היהודי: סיפור עוקב סיפור (תימה: סדרת מחקרים בתימטולוגיה של ספרות עם ישראל), ב, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ט, מסת"ב 9789652263582, עמ' 85–111

‎

• Armand Kaminka, "The Origin of the Ashmedai Legend in the Babylonian Talmud", Jewish Quarterly Review 13 (1922), pp. 221-224
• Alexander Haggerty Krappe, "Solomon and Ashmodai", American Journal of Philology 54 (1933), pp. 260-268

עיבודים

• שלמה ואשמדאי; אגדה כתובה בידי ח.נ. ביאליק; [הציורים מאת נ. גוטמן], תל אביב: דביר, תרפ"ח.
• ב. עמר, ע. הלל, המלך שלמה ואשמדי: מחזה בחמש מערכות על-פי אגדה מאת ח.נ. ביאליק, תל אביב: מחלקת החינוך הבינקיבוצית, אחוד הקבוצות והקיבוצים – הקיבוץ הארצי, הקיבוץ המאוחד ('סדרת מחזות משלנו'), 1982.

קישורים חיצוניים

• פנחס שדה, מסה קצרה על שלמה ואשמדאי, דבר, 17 במאי 1983
• כל אגדות ישראל, באתר הספרייה הלאומית
• חיים נחמן ביאליק, "שלמה ואשמדי", בפרויקט בן-יהודה