שלמה וולבה

הרב שלמה וולבה
	הרב וולבה בהענקת פרס לחתן המשנה
לידה	1914; ה'תרע"ד; ברלין, הקיסרות הגרמנית
פטירה	25 באפריל 2005 (בגיל 91 בערך); ט"ז בניסן ה'תשס"ה; ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
השכלה	בית המדרש לרבנים בברלין
מקום פעילות	ארץ ישראל
תקופת הפעילות	? – 25 באפריל 2005
השתייכות	ליטאים
תחומי עיסוק	חינוך, מוסר
תפקידים נוספים	משגיח בישיבת באר יעקב, ובישיבת גבעת שאול
תלמידיו	הרב אורי וייסבלום, הרב משה שפירא, הרב ראובן לויכטר
חיבוריו	עלי שור, בין ששת לעשור, האדם ביקר
בן או בת זוג	Rivka Wolbe
אב	אויגן וולבה

הרב שלמה וולבה (כ"ד בסיון תרע"ד, 1914 - ט"ז בניסן תשס"ה, 25 באפריל 2005) היה מגדולי המשגיחים בדור האחרון ומחבר ספרים בתחום העבודה הרוחנית על פי תנועת המוסר. שימש כמשגיח בישיבת באר יעקב ובישיבת גבעת שאול שאותן הקים, שימש כחבר המועצה המקומית באר יעקב מטעם מפלגת פא"י.

נעוריו וצעירותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בברלין למשפחה משכילה. אביו, ד"ר אויגן (משה) וולבה, כתב כמה ספרים בהיסטוריה יהודית וכללית, וכן על איסוף אוטוגרפים. אמו, רוזה, באה ממשפחה אורתודוקסית, ונראה שהייתה אחראית לחינוכו הרוחני, כפי שהוא מציין בהקדמתו לספרו "עלי שור".

בגיל 16 כתב את ספרו הראשון, "הטבע אתה ואני", בשפה הגרמנית, ולאחר מכן הוציא אותו לאור בשוודית. בהמשך החל ללמוד פסיכולוגיה ופיזיקה בברלין, אך עוד קודם שהספיק לסיים את התואר הראשון הפסיק את לימודיו, ועבר ללמוד בפרנקפורט בישיבתו של הרב יוסף ברייער (נכדו של הרש"ר הירש). בסביבות שנת 1933 (תרצ"ג) החל ללמוד בישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ, שבראשותה עמד הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו.

בחורף 1934 (תרצ"ד), לאחר ששמע באקראי שתי שיחות מוסר מאת הרב דוד בודניק מאסכולת נובהרדוק, שהשאירו עליו רושם עז, עבר בקיץ 1934 (תרצ"ד) לישיבת מיר, שם כיהן כמשגיח הרב ירוחם ליבוביץ. הוא נקשר אל ר' ירוחם והספיק ללמוד אצלו רק כשנתיים, עד לפטירתו בקיץ 1936 (תרצ"ו). אך נקשר אליו מאוד וראה את עצמו ממשיך את שיטתו, הוא חיבר עליו את הספר "אדם ביקר". ב-1938 (תרצ"ח) עזב את ישיבת מיר, והגיע לסטוקהולם והחל למסור שם שיעורי תורה לנוער ולמבוגרים.

עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 (תרצ"ט) נתמנה לנציג של ועד ההצלה. בתפקיד זה השיג מהקונסול ההולנדי בשוודיה אלפי ויזות לבני ישיבות ולאחרים. כמו כן העביר סכומי כסף גדולים לישיבת מיר בשאנגחאי.

בתום המלחמה פתחה שוודיה את שעריה לכעשרים אלף פליטים יהודים, רובן נשים. הרב וולבה סייע לרב בנימין זאב יעקבזון, רבה הראשי של סטוקהולם ומנהל סניף ועד ההצלה בסטוקהולם, לפתוח בית ספר חרדי, לכאלף בנות, משוחררות מחנה הריכוז רוונסבריק, באי בשם לידינגה (אנ') סמוך לסטוקהולם. הרב וולבה עצמו אף נתן שיעורים במוסד זה.

ב-1946 (חשוון תש"ז) עלה לארץ, לאחר שנישא בגיל 33 לרבקה, בתו של הרב אברהם גרודזינסקי, משגיח בישיבת סלבודקה.

אחרי המלחמה (ישראל)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1949 (חשוון תש"ט) הקים את ישיבת באר יעקב, לאחר התייעצות עם החזון איש. מעט לאחר מכן הצטרף לישיבה הרב משה שמואל שפירא, שכיהן בתפקיד ראש הישיבה, לצידו של הרב וולבה שכיהן כמשגיח. בתקופה זו, הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו "עלי שור".

ב-1967 (תשכ"ז) לאחר מלחמת ששת הימים החל בפעילות החזרה בתשובה מקיפה (דבר שהיה נדיר עד אז בקרב הציבור הליטאי, ובמיוחד בזה הישיבתי). הוא החל להרצות בקיבוצים ובסיסי צבא, ועוד, והתפלמס עם כל רובדי העולם הישראלי החילוני והחרדי. נלחם במיסיון, ברפורמים ובקונסרבטיבים. שיחותיו מאותה תקופה רוכזו בספר 'עולם הידידות', או בשמו המקורי 'בין ששת לעשור'. בנוסף, עסק בהדרכת חוזרים בתשובה בישיבת דבר ירושלים, ובספרו 'אור לשב'.

ב-1982 (תשמ"ב) עזב הרב וולבה את ישיבת באר יעקב ועבר לירושלים, שם הקים את בית המוסר שבו גם ייסד כולל אברכים, להכשירם בבוא הזמן ללמד ולהעביר לאחרים תורה מוסר ותיקון המדות, וכעשר שנים לפני פטירתו הקים ישיבה נוספת - ישיבת גבעת שאול, שבראשה העמיד את תלמידיו הרב אליקים גצל פשקס כראש הישיבה, והרב יהודה מנדלסון ששימש כמנהל בית המוסר, כמנהלה הרוחני, כשהוא עצמו משמש בה כ"משגיח". במקביל מסר שיחות בישיבות שונות - קול תורה, מיר, נצח ישראל, לייקווד-ישראל שם הוא היה ממשגיחים בישיבה.

נודע כדמות מוסרית בולטת והיו שראו בו שריד אחרון לתנועת המוסר מהדור שלפני השואה. כונה 'זקן המשגיחים', או 'המשגיח' סתם. התבלט בקו המחשבה האינדיבידואליסטי המיוחד שאפיין אותו, ונחשב כאיש חינוך, שרבים היו באים להתייעץ עמו.

נפטר בחול המועד פסח ט"ז בניסן ה'תשס"ה, ונקבר בחלקת הרבנים החדשה בהר המנוחות בירושלים.

עלי שור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – עלי שור

ספרו "עלי שור" (אשר כתבוֹ בעילום שם שמגלם את שמו ושם אשתו שלמה ורבקה) מהווה מדריך בסיסי ויסודי לבן ישיבה, בתחומי היחס לתורה ולמצוות והעבודה על האישיות. הספר מחולק לשני חלקים, שני החלקים יצאו בפער של כעשרים שנה זה מזה.

בהקדמתו ביאר הרב וולבה מהו תפקידו ומטרתו של הספר, ומאין שאב את ההשראה לכתיבתו - מוועדי מוסר שערך בישיבתו באר יעקב, ומרבותיו הרב יצחק הוטנר והרב ירוחם ליבוביץ.

בספרו הוא מדגיש את חשיבות לימוד הגמרא, חשיבות התפילה, קידוש השם וחילול השם, וכן הוא עוסק בנושאים הגותיים דוגמת: מהו אדם, ומה תפקידה של התורה בעיצובו.

מתלמידיו המשמשים כמשגיחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אורי וייסבלום, משגיח בישיבת נחלת הלויים בחיפה
הרב ישראל מאיר המניק, בישיבת "יד אהרן" בירושלים
הרב יהודה מנדלסון, משגיח בישיבת גבעת שאול בירושלים
הרב נחמיה נורדהיים, לשעבר בישיבות היכל התורה ועוד, כיום בישיבת כפר גנים
הרב ראובן לויכטר, בעבר בישיבת "חברון גאולה" בירושלים ובישיבת "שיח ידידיה" בפתח תקווה
הרב יעקב גוטמן, בישיבת באר יעקב לצעירים, וכשנסגרה עבר לישיבת "בית דוד" בבני ברק
הרב אליהו אליעזר דסלר (השני), בישיבת פוניבז' בבני ברק
הרב יצחק גרדנביץ משגיח ומקים ישיבת חכמה ודעת בעיר רחובות על פי הוראת רבו

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אשתו, רבקה (1923 - ה'תשע"ט, 2018)^[1]), הייתה בתו של הרב אברהם גרודזינסקי. אחיותיה היו נשואות לרב ברוך רוזנברג ולרב חיים קרייזווירט.

ילדיו

אברהם (אבי) - ר"מ בישיבת אור ישראל
יעקב ^[2]
חסיה - נישאה לרב עזריאל ארלנגר, משגיח ישיבת מיר בארצות הברית
שושנה - נישאה לרב יוסף יחיאל במברגר, רב הקהילה החרדית בחיפה
אסתר - נישאה לרב יעקב אליעזר שוורצמן, ראש ישיבת לייקווד-ירושלים (בנו של הרב דב שוורצמן ונכדו של הרב אהרן קוטלר).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים שהופיעו בחייו:

עלי שור, שני חלקים
בין ששת לעשור שבהוצאה מאוחרת נקרא עולם הידידות, ויצא לאור בתוספת הנספח "שלהבתיה" שהוסב ל"אור לשב", מדריך לחזרה בתשובה
האדם ביקר על רבו הרב ירוחם ליבוביץ ממיר
זריעה ובנין בחינוך
המצוות השקולות, על שבע המצוות שנאמר עליהן שהן שקולות כנגד כל התורה כולה
פרקי קנין דעת

ספרים שהופיעו לאחר מותו:

מאמרי ימי הרצון, מערכות מאמרים על הימים הנוראים
דעת שלמה, מערכות מאמרים על חג מתן תורה
אגרות וכתבים, מכתביו בנושאים מגוונים, תורה, מוסר, ייעוץ, ועוד

ספרים במשנתו:

אבני שלמה, ממורשתו של הרב וולבה, ירושלים, ה'תשס"ו
הארות :‏ אוצר אמרות מחשבה, שביבי אור ומאורות מוסר ממשנת מורנו רבי שלמה וולבה ; ועליהם נוספו ושובצו מובאות מכתבי מורנו ומספרו עלי שור / נלקט והועלה עלי כתב [על ידי] יונתן בן מיכאל ; נערך על ידי שמואל ספרא. ירושלים, יפה נוף, ה'תשפ"א