שלמה וישינסקי
 | |
| שלמה וישינסקי בפסטיגל 2008, חיפה | |
| לידה |
29 באוקטובר 1943 (בן 74) תל אביב, ארץ ישראל |
|---|---|
| שנות הפעילות | 1963-היום |
| פרסים | זכה בפרס מפעל חיים מטעם אמי לשנת 2013 |
| דמות ידועה | מאיר נוימן ("החיים זה לא הכל") |
| שפה מועדפת | עברית |
| עיסוקים |
שחקן, שחקן תיאטרון  |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
שלמה וישינסקי (נולד ב-29 באוקטובר 1943), שחקן תיאטרון וטלוויזיה ובמאי ישראלי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
וישינסקי נולד, גדל והתחנך בתל אביב. את שירותו הצבאי בצה"ל עשה בלהקת פיקוד מרכז, בתוכנית "למה כובע", שם היה מפקד הלהקה. לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1964 החל ללמוד משחק ותיאטרון בבית ספר למשחק. לאחר שסיים את לימודי המשחק בשנת 1967 החל לשחק בתיאטרון הקאמרי ומאז ועד היום שיחק בהצגות רבות, גם בתיאטרון בית ליסין ובתיאטרון החאן.
בין ההצגות בהן שיחק ב"תיאטרון הקאמרי": ״אגדת דשא״ מגלם את גרשון אוהד הפועל חיפה, "החילוני האחרון", גילם רב-סמל ב"אמא קוראז'", רוס ב"לשבור את הצופן", המשרת ב"עוץ לי גוץ לי", קובייל ב"גם הוא באצילים", הילד ב"הילד", דוליטל ב"פיגמליון", הונד ב"פליישר", גובו ב"הסוחר מוונציה", אלויס ב"קפריסין", שופט ב"אדון וולף", פרפונט ב"שלוש אחיות" (הפקה משותפת עם הבימה). בתיאטרון בית ליסין - אדי בוכניק ב"קול קטן" ו"החולה ההודי". כמו כן ביים את ההצגה "עוץ לי גוץ לי" בהפקה שהעלה אברהם דשא (פשנל) בשנת 1985.
וישינסקי השתתף במספר תוכניות טלוויזיה, ובהן: תוכנית הילדים "קרוסלה", בתפקיד שלמה, ובסדרה הקומית "החיים זה לא הכל" בתפקיד מאיר נוימן. גילם את רוני ויגלר בסדרה "15 דקות". כמו כן השתתף בסרטי הקולנוע "שמיכה חשמלית ושמה משה" (1995), "הקוסם מלובלין" (1979), "מבצע יונתן" (1977)' "בובה" (1987) ו"סוף שבוע בתל אביב" (2008). ב-1992 דיבב את החתול החייכן בסרט "עליסה בארץ הפלאות".
בשנת 2011 החל להופיע בהצגה "זהר", המבוססת על חייו של זוהר ארגוב ובה הוא משחק את אמרגנו של זוהר.
בשנת 2012 הופיע בתפקיד פלדמן בהפקה המחודשת של "קזבלן" בתיאטרון הקאמרי.
ב-2013 זכה בפרס מפעל חיים מטעם אמ"י.
בשנת 2014 זכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו.[1]
פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-12 במאי 2004 שכל את בנו ליאור, לוחם צוות המנהרות בפעילות מבצעית ברפיח, כשנגמ"ש עמוס חומרי נפץ בו נסע, התפוצץ בציר פילדלפי מפגיעת טיל פלסטיני.
מיד לאחר האסון החל וישינסקי להתבטא בציבור ובאמצעי התקשורת נגד הנוכחות של ישראל ברצועת עזה ובעד ההתנתקות. התבטאויות אלו זכו לתגובות אוהדות בקרב התומכים בהתנתקות, אך מנגד עוררו כעס בקרב המתנגדים, וכתוצאה מכך סבל מהתנכלויות אישיות ופגיעה ברכושו. מאוחר יותר הצטרף למאבק שהתנהל נגד משתמטים מגיוס ונשא דברים בגנותם וכן הביע עמדות פוליטיות אשר סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת. הוא עזר להקים את "קרן ליאור"[2], שנועדה לקרב את התרבות והאמנות לחיילי צה"ל.
חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1983 נישא לשחקית אסנת וישינסקי. ב-1984 נולד בנם הבכור ליאור, וב-1989 נולדה להם בת. בשנת 1994 התגרשו השניים.
ב-12 במאי 2004 שכל את בנו ליאור, לוחם צוות המנהרות בפעילות מבצעית ברפיח, כשנגמ"ש עמוס חומרי נפץ בו נסע, התפוצץ בציר פילדלפי מפגיעת טיל פלסטיני.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלמה וישינסקי במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- שלמה וישינסקי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- שלמה וישינסקי ב"אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
שלמה וישינסקי באתר AllMovie (באנגלית)
- שלמה וישינסקי באתר בית לזמר העברי
- רוני סופר, וישינסקי לאולמרט: "צריך לתת לך להמשיך", באתר ynet, 3 במאי 2007
- אורי מלמד, אוכלים כשר בטרנקילה עם שלמה וישינסקי, בערוץ "אורות - טלוויזיה יהודית", 10 בפברואר 2011
- ניר וולף, אב ובת בחיים, ועל הבמה, באתר ישראל היום, 24 בינואר 2014
- רותי זוארץ, השחקן שלמה וישינסקי: "עברתי את הגיל של הרצון לשחק כמה שיותר", באתר מעריב השבוע, 16 בפברואר 2016
- שיר זיו, "רק פעם אחת בחיים שלי התחלתי עם בחורה, אני מתבייש", באתר ישראל היום, 6 בדצמבר 2017
