שלמה וישינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה וישינסקי
Shlomo Vishinsky.jpg
שלמה וישינסקי בפסטיגל 2008, חיפה
לידה 29 באוקטובר 1943 (בן 76)
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שנות הפעילות 1963-הווה
דמות ידועה מאיר נוימן ("החיים זה לא הכל")
פרופסור שלוק("תפוס ת'פסטיגל")
שפה מועדפת עברית
עיסוק שחקן, שחקן תיאטרון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה זכה בפרס מפעל חיים מטעם פרס אמי לשנת 2013
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

שלמה וישינסקי (נולד ב-29 באוקטובר 1943) הוא שחקן תיאטרון וטלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וישינסקי נולד, גדל והתחנך בתל אביב. את שירותו הצבאי בצה"ל עשה בלהקת פיקוד מרכז, בתוכנית "למה כובע", שם היה מפקד הלהקה. לאחר שחרורו מצה"ל בשנת 1964 החל ללמוד משחק ותיאטרון בבית ספר למשחק. לאחר שסיים את לימודי המשחק בשנת 1967 החל לשחק בתיאטרון הקאמרי ומאז ועד היום שיחק בהצגות רבות, גם בתיאטרון בית ליסין ובתיאטרון החאן.

בין ההצגות בהן שיחק ב"תיאטרון הקאמרי": "אגדת דשא" מגלם את גרשון אוהד הפועל חיפה, "החילוני האחרון", גילם רב-סמל ב"אמא קוראז'", רוס ב"לשבור את הצופן", המשרת ב"עוץ לי גוץ לי", קובייל ב"גם הוא באצילים", הילד ב"הילד", דוליטל ב"פיגמליון", הונד ב"פליישר", גובו ב"הסוחר מוונציה", אלויס ב"קפריסין", שופט ב"אדון וולף", פרפונט ב"שלוש אחיות" (הפקה משותפת עם הבימה). בתיאטרון בית ליסין - אדי בוכניק ב"קול קטן" ו"החולה ההודי". כמו כן ביים את ההצגה "עוץ לי גוץ לי" בהפקה שהעלה אברהם דשא (פשנל) בשנת 1985.

וישינסקי השתתף במספר תוכניות טלוויזיה, ובהן: תוכנית הילדים "קרוסלה", בתפקיד שלמה, ובסדרה הקומית "החיים זה לא הכל" בתפקיד מאיר נוימן. גילם את רוני ויגלר בסדרה "15 דקות". כמו כן השתתף בסרטי הקולנוע, שמונה בעקבות אחד (1964), "שמיכה חשמלית ושמה משה" (1995), "הקוסם מלובלין" (1979), "מבצע יונתן" (1977)' "בובה" (1987) ו"סוף שבוע בתל אביב" (2008). ב-1992 דיבב את החתול החייכן בסרט "עליסה בארץ הפלאות".

בשנת 2008 הופיע במופע "תפוס ת'פסטיגל" בתפקיד "פרופסור שלוק".

בשנת 2011 החל להופיע בהצגה "זהר", המבוססת על חייו של זוהר ארגוב ובה הוא משחק את אמרגנו של זוהר.

בשנת 2012 הופיע בתפקיד פלדמן בהפקה המחודשת של "קזבלן" בתיאטרון הקאמרי.

ב-2013 זכה בפרס מפעל חיים מטעם אמ"י.

בשנת 2014 זכה בפרס מפעל הפיס לאמנויות על שם לנדאו[1].

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנפרדו בשנת 1994, היה נשוי לשחקנית אסנת וישינסקי. לזוג נולדו בן ובת.

ב-12 במאי 2004 שכל את בנו ליאור, לוחם צוות המנהרות בפעילות מבצעית ברפיח, כשנגמ"ש עמוס חומרי נפץ בו נסע, התפוצץ בציר פילדלפי מפגיעת טיל פלסטיני[2].

פעילות חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר האסון בו נפל בנו, החל וישינסקי להתבטא בציבור ובאמצעי התקשורת נגד הנוכחות של ישראל ברצועת עזה ובעד ההתנתקות. התבטאויות אלו זכו לתגובות אוהדות בקרב התומכים בהתנתקות, אך מנגד עוררו כעס בקרב המתנגדים, וכתוצאה מכך סבל מהתנכלויות אישיות ופגיעה ברכושו. מאוחר יותר הצטרף למאבק שהתנהל נגד משתמטים מגיוס ונשא דברים בגנותם וכן הביע עמדות פוליטיות אשר סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת. לאחר חטיפת שלשת הנערים בגוש עציון, ובעיצומו של מבצע "שובו אחים" שנועד למצוא אותם, אמר וישינסקי כי "גם אנחנו חטפנו קצינים בריטים" (רמז על אירוע תליית הסרג'נטים בידי האצ"ל, שהפסיק את מדיניות הגרדומים של שלטונות המנדט הבריטי).[3]

וישינסקי עזר להקים את "קרן ליאור"[4], שנועדה לקרב את התרבות והאמנות לחיילי צה"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]