שלמה זלמן אולמן (זכרון מאיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה זלמן אולמן
אין תמונה חופשית
לידה 1947 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באוקטובר 2019 (בגיל 72 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת פוניבז' עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שלמה זלמן אולמן (חשוון ה'תש"ח, 1947כ"ד בתשרי תש"ף, אוקטובר 2019) היה ראש בתי הדין בעיר מודיעין עילית, חבר בית דין צדק זכרון מאיר של הרב שמואל הלוי וואזנר ובית הדין של "חוג חתם סופר" בבני ברק, וראש כולל אברכים "עצי חיים - מהרי"ט" של חסידות סאטמר בבני ברק.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרוסוורדיין ברומניה ללאה לבית נייהויז (בתו של הרב שלמה זלמן נייהוז מפרשבורג, נכדת הרב עקיבא שטרסר אב"ד טוקאי) ולרב גרשון אולמן, ממשפחת רבנים צאצאי הרב שלמה זלמן אולמן[1], מחבר "יריעות שלמה", ונקרא על שמו.

למד בישיבת פוניבז' לצעירים ולאחריה בישיבה הגדולה. נישא למיילא, בתו של הרב משה שלאס, מנהל ישיבת "עץ חיים" בטנג'יר שבמרוקו. לאחר נישואיו שהה תקופה בלונדון, ולאחריה שב לבני ברק. בבני ברק למד בכולל פוניבז' ואחר כן בכולל בית דוד.

בשנת תשמ"ב החל לשמש כדיין בבית ההוראה שהקים הרב שמואל הלוי וואזנר בזיכרון מאיר, ובהמשך נמנה עם הרכב הדיינים הבכיר של בית הדין של הרב וואזנר, עם קבוצה מצומצמת מתלמידי הרב. בשנת תשמ"ד החל לכהן כראש כולל האברכים של חסידות סאטמר בבני ברק "עצי חיים - מהרי"ט".

בשנת ה'תשנ"ב1992 מינה אותו הרב ברוך שמעון סלומון לרב פוסק לקהילה החרדית של מרכז פתח תקווה.

ב־1994, עם אכלוסה של העיר החרדית החדשה מודיעין עילית, נוצר צורך ברב לעיר. מינויו של הרב שלמה זלמן גרוסמן היה נתון במחלוקת בין הרב שך שתמך בו, ובין הרבנים יוסף שלום אלישיב ואהרן יהודה ליב שטינמן שהתנגדו למינויו. כתוצאה מכך התעכב מינוי רב לעיר ובינתיים מונה הרב אולמן כרב פוסק לעיר וראש בית הדין. בסופו של דבר נבחר מועמד שלישי – הרב שמחה קסלר – בהמלצתו של הרב אולמן. לאחר מינויו של הרב קסלר המשיך הרב אולמן לכהן כראש בתי הדין במודיעין עילית, לצד רבני העיר שמחה קסלר ולאחר מכן בנו, מאיר קסלר[2].

עם הקמת "ועדת הרבנים לענייני תקשורת שע"י בד"צ בני ברק", מונה לחבר בית הדין של הוועדה לצד הרבנים נתן גשטטנר, יצחק זילברשטיין ושריאל רוזנברג[3]. בית דין זה אחראי לאיסור הגורף המקובל בחלק מהקהילות החרדיות על שימוש באינטרנט ובמחשב שלא למטרות פרנסה[4].

נפטר בכ"ד בתשרי תש"ף, לאחר שהתמוטט חודשים ספורים לפני כן[5].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב. ראם, "זהירות! ריבית! (שיחה עם רבי שלמה זלמן אולמן שליט"א ראב"ד מודיעין עילית ורבי שבח צבי רוזנבלט שליט"א ראש בתי ההוראה בבני ברק)", יתד נאמן - מוסף שבת קודש, פרשת משפטים תשע"ד, עמ' 11–13, 25
  • "בתקיפות ובענווה גדולה, שיחה עם תלמידו המובהק הגאון רבי שלמה זלמן אולמן", יתד נאמן - מוסף שבת קודש, תזריע-מצורע תשע"ה (מוסף לזכרו של הרב שמואל הלוי וואזנר), עמ' 15–16.
  • מ. ברגר, הגאון רבי שלמה אולמן זצוק"ל, בתוך: יתד נאמן, גיליון 10136, כ"ה בתשרי תש"ף.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הפרטים מהקדמה לספר 'פסקי חתם סופר - נדה', צבי אלימלך אולמן (עורך), בני ברק תשס"ג.
  2. ^ פרטים על הקמת בית הדין הרשמי בעיר, ומכתב הרב וואזנר לסמכותו של בית הדין, לשאלת הרב אולמן, ראו: מוסף שבת קודש של יתד נאמן, חג סוכות תשס"ו, עמ' 30 ואילך, שיחה עם הרב מאיר קסלר.
  3. ^ הסכנה הגדולה, מוסף שבת קודש, פסח תש"ס, עמ' 40–44.
  4. ^ "דעת תורה", מנשר, צילום בתוך: הסכנה הגדולה, שם.
  5. ^ שימי שפר, ‏ברוך דיין האמת: הגאון רבי שלמה זלמן אולמן זצ"ל, באתר כיכר השבת, 23 באוקטובר 2019