שלמה זלמן ליפשיץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב שלמה זלמן ליפשיץ
קבר רבי שלמה זלמן ליפשיץ בבית הקברות בוורשה
מצבת רבי שלמה זלמן ליפשיץ

שלמה זלמן ליפשיץ (פוזנא ה'תקכ"ה 1765 - ורשה י"א בניסן ה'תקצ"ט 26 במרץ 1839, מכונה גם החמדת שלמה על שם החשוב שבספריו), הרב הראשון של ורשה ומחבר שו"ת על ארבעת חלקי שולחן ערוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1765 לרב יצחק בן ר' יואל ליפשיץ בעיירה פוזנא (כיום פוזנן בפולין). מילדותו הקדיש את כל זמנו ללימוד תורה. בגיל 17 התחתן עם בתו של ר' יקיר, מגדולי הגבירים של קהילת פוזנא, אשר נתן לו סכום רב כנדוניה, והתחייב לפרנסו במשך 10 שנים. לאחר שנים אחדות נפטרה אשתו הראשונה, אשר הולידה את בניו, ר' יואל ורבי שלמה. בנישואיו השניים התחתן עם אחותה, פייגיל. חותנו העניק לו שוב סכום כסף רב, והתחייב לפרנס אותו עוד 10 שנים נוספות. בגיל 40, לאחר כ- 22 שנה בהן נסמך על שולחן חותנו, נאלץ למצוא מקור לפרנסתו. ובשנת ה'תקס"ד, משלא הצליח במסחר, קיבל על עצמו רבנות בעיר נאשלסק. בשנת ה'תקע"ט התמנה לרבה של פראגה (אנ') (פרבר של ורשה), ובשנת ה'תקפ"א התמנה לרבה הראשי הראשון של ורשה.

הנהגותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד ביושבו על שולחן חותנו סירב לקבל על עצמו כהונה רבנית, שכן לא רצה להתפרנס מלימוד תורה. מצד שני לא רצה לבטל זמנו בעיסוק במסחר ועל כן הילווה כסף לסוחרים בעירו באמצעות היתר עסקה. כל ימיו השתדל בכל מאודו לקיים את מצוות צדקה וגמילות חסדים, ופיזר מלבושים וממון רב לעניים ולנזקקים. בשבתו על כס הרבנות בנאשלסק תיקן את מקווה הטהרה על חשבונו.

רבי שלמה זלמן ליפשיץ נהג לחבוש לראשו שטריימל גם בימות החול.

מלחמתו בהשכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורשה עמד רבי שלמה זלמן מול שתי חזיתות, מצד אחד תנועת ההשכלה, בתמיכת השלטונות והמשפחות האמידות, ומצד שני החסידות בראשות האדמו"ר מגור בעל חידושי הרי"ם, שחדרה יותר לחוגים העממיים. למרות שרבי שלמה זלמן נקט עמדה חד משמעית בנושא הרפורמה, ובנושא בית מדרש לרבנים שהוקם באותה עת, ולמרות היותו הולך בדרך ההתנגדות, שמר על מערכת יחסים טובה עם כל שכבות האוכלוסייה היהודית בעיר ורשה, וכן עם השלטונות.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליל י"א בניסן ה'תקצ"ט, נפטר רבי שלמה זלמן. קברו נמצא בבית העלמין בורשה בגבעה שבכניסה המרכזית, אהל בנוי על קברו. לאחר פטירתו התמנה הרב [חיים דוידזון]], מראשי הקהל בורשה, לרב העיר.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ליפשיץ כתב ספרים ברוח הלמדנות וברוח ישיבות ליטא.

  • חידושי חמדת שלמה: על מסכתות בבא מציעא, גיטין, יבמות, כתובות, פסחים וקידושין.
  • חמדת שלמה: דרשות וליקוטי הלכות.
  • קונטרס דיני נידה.
  • שו"ת חמדת שלמה: על ארבעה חלקי שולחן ערוך (מהדורה ראשונה: תקצ"ו [1835], ורשה: ללא ציון שם ההוצאה; מהדורה שנייה: תשכ"ח [1968], ירושלים: בהוצאת צאצא המחבר).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]