שלמה חיים קסלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלמה חיים קסלמן
הרב קסלמן תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
הרב קסלמן
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה כ' באלול תרנ"ד
ז'יטומיר, אוקראינה
פטירה י"ט באייר תשל"א (בגיל 76)
כפר חב"ד
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ברית המועצות, צרפת, לוד, כפר חב"ד
השתייכות חסידות חב"ד עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק חסידות
תפקידים נוספים משפיע
רבותיו שלום דובער שניאורסון, יוסף יצחק שניאורסון, שאול דוב זיסלין
תלמידיו ראו להלן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הרב שלמה חיים קסלמן (ידוע בכינוי ר' שלמה חיים; כ' באלול תרנ"ד, 21 בספטמבר 1894 - י"ט באייר תשל"א, 14 במאי 1971) היה משפיע חב"די מרכזי בישראל. רבים ממשליו ואמרותיו בעת התוועדויותיו נכנסו לפולקלור החב"די.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בז'יטומיר שבאוקראינה לר' יום טוב ויהודית קסלמן, ונקרא על שם רבי שלמה חיים פרלוב מקוידנוב. בשנת תרס"ט (1909) שמע על חסידות חב"ד ועבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ', במחיצת רבי שלום דובער שניאורסון.

בשנת תר"ע (1910) עבר ללמוד בסניף הישיבה בשצ'דרין, אצל המשפיע הרב שאול דוב זיסלין, בסיום השנה חזר ללמוד בלובביץ' שם למד עד שנת ה'תרע"ח. בשנת תרע"ח (1918) עבר לסניף של הישיבה בקרמנצ'וג וכעבור שנה התחיל למסור שיעורים בחסידות. בשנת תר"פ (1920) מינה אותו רבי שלום דובער שניאורסון למשפיע בסניף הישיבה ברוסטוב.

עם פטירת רבו הרבי הרש"ב, בב' בניסן תר"פ. קיבל על עצמו את מרות בנו ממלא מקומו רבי יוסף יצחק שניאורסון. בשנת תרפ"א (1921) התחתן עם בלומא בת הרב זאב וולף ברונשטיין.

בשנת תרפ"ב (1922) שלח אותו הרבי הריי"צ לשמש כמשפיע בעיר פולוצק עד סוף שנת ה'תרפ"ט (1929). בתרפ"ט נעצר ונשלח לגלות לפולטבה שלש שנים עד קיץ תרצ"ב (1932). אחר כך התגורר כשלש שנים במלחובקה ואחר כך לתקופות קצרות במז'ייסק ובפרלובקה ובעוד מקומות באזור מוסקבה; מחמת המעקבים והרדיפות של הק.ג.ב. אחריו עד תקופת מלחמת העולם השנייה.

בשנת ה'תש"ב (1942) מחמת אימת הנאצים שהתקרבו למוסקבה הצליח לברוח עם בני משפחתו לטשקנט באוזבקיסטן. אחרי מלחמת העולם השנייה, באלול תש"ו (1946), הצליח לצאת עם משפחתו מרוסיה עם קבוצה גדולה של חסידי חב"ד להאליין עד סוף שנת תש"ז (1947) אז עבר לצרפת שם הקימו את ישיבת תומכי תמימים בברינואה ושימש שם כמשפיע.

בסיוון ה'תש"ט (1949) עלה לישראל, והחל לשמש כמשפיע בישיבת "אחי תמימים" בתל אביב. מיד אחר פטירת רבו, רבי יוסף יצחק שניאורסון, בי' בשבט תש"י. קיבל את מרות חתנו ממלא מקומו רבי מנחם מנדל שניאורסון.

בשנת תשי"א (1951) עבר לשמש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים בלוד, ומשנת תשכ"ג[1] (1963) עבר לשמש בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד. בתפקיד משפיע הישיבה בכפר חב"ד כיהן עד לפטירתו בערב שבת י"ט באייר ה'תשל"א (1971), ונקבר בחלקת חב"ד שבבית הקברות בהר הזיתים ליד התורת חסד; את מקומו בישיבה ירש הרב מנחם מנדל פוטרפס.

לרב קסלמן שני בנים תאומים, הרב שלום דובער (שימש כמשפיע בישיבת תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד. נפטר בז' בשבט ה'תשמ"ז) והרב זאב וולף (שימש כמשפיע בבית הכנסת בית מנחם בכפר חב"ד. נפטר בג' אדר ב' ה'תשע"ט), בתו יהודית הייתה נשואה לאברהם ליסון.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ביאורי ר' שלמה חיים, על ספר התניא, הוצאת ספרים קה"ת, תשע"א
  • המשפיע ר' שלמה חיים קסלמן, שני כרכים, בעריכת ישראל אלפנביין, התשע"ג
  • אוצר החסידים - ארץ הקודש - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד, עמודים 221 - 259; בעריכת יוסף אשכנזי, תשע"ב

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באותו שנה עברו הבחורים המבוגרים ללמוד בכפר חב"ד