שלמה יהודה טבק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

רבי שלמה יהודה ליב טבק (ה'תקצ"ב, 1832 - י"א בטבת, ה'תרס"ח, 16 בדצמבר 1907) היה ראב"ד סיגט, מגדולי פוסקי הונגריה בתקופתו. נודע בספרי השו"ת שלו, ערך ש"י ו"תשורת ש"י".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסיגט, מחוז מרמורש לרב פסח צבי טבק, בגיל צעיר נסע ללמוד בגורליץ אצל הרב יקותיאל יהודה טייטלבוים, ה"ייטב לב"; ואחר כך אצל רבי אברהם יהודה שוורץ מחבר "קול אריה". כשחזר לסיגט למד בישיבת המצטיינים של הרב יהודה מודרן בעיר.

נשא לו לאישה את צביה בת הגביר מרדכי ישראל מקריווה הסמוכה לסיגט. בשנת ה'תרי"ח (1857), התמנה רבו ה"ייטב לב" לרבה של סיגט, ומינה אותו לצידו לדיין ראשי. הוא כיהן בתפקידו זה חמישים שנה עד פטירתו. הוא נחשב לאחד מגדולי הלמדנים בעיר[1]. לפי הרב דוד שפרבר, החשיב הרב מאיר אריק את הרב טבק כגדול חכמי דורו[2].

בכ"ט בכסלו ה'תרל"ה נפטרה אשתו הראשונה, והוא נשא לו לאישה את מרים רובין, בתו של הדיין והמקובל הרב צבי אריה רובין, מחבר "אמרי בינה" על שיר השירים.

עשרת ספריו רחבי היקף מבחינה הלכתית, אך השמטת שמות השואלים ותאריכי כתיבת התשובות, אינה מאפשרת כמעט שימוש מחקרי-היסטורי בספריו[3].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה שפיצר, קהילות הונגריה, ירושלים תשס"ט, עמ' 220.
  2. ^ אפרקסתא דעניא, חלק א, סימן כ.
  3. ^ יצחק יוסף כהן, חכמי טראנסילוואניה, ירושלים תשמ"ט, עמ' מד.