שלמה לבית הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה בן יצחק לבית הלוי
לידה 1532
ה'רצ"ב
האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844) סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
פטירה 1600 (בגיל 68 בערך)
ה'ש"ס
סלוניקי
מקום פעילות האימפריה העות'מאנית (1453-1844)האימפריה העות'מאנית (1453-1844) סלוניקי, האימפריה העות'מאנית
תחומי עיסוק ראש ישיבה, דיין, פוסק הלכה, דרשן
תפקידים נוספים מביא לבית הדפוס
רבותיו רבי יוסף בן לב
תלמידיו חתנו רבי אהרן ששון; בנו רבי יצחק לבית הלוי
בני דורו רבי שמואל די מדינה; רבי שלמה הכהן (מהרש"ך); רבי אברהם סירלאו
חיבוריו "לחם שלמה"; "חשק שלמה"; "דברי שלמה"; "לב אבות"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי שלמה בן יצחק לבית הלוי (ה'רצ"ב - ה'ש"ס, 1600) היה רב, דיין, פוסק, דרשן וראש ישיבה בסלוניקי במאה ה-16.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בסלוניקי בשנת ה'רצ"ב (1531-1532)[1] לאביו רבי יצחק הלוי, תלמיד חכם עשיר, בנו של הרופא שלמה לבית הלוי, ממגורשי פורטוגל. רכש השכלה תורנית בישיבתו של רבי יוסף בן לב, והגיה את החלק הראשון של תשובותיו. למד גם מפי הרב אהרן עפיא. כמו כן, השתלם בדקדוק ובפילוסופיה יוונית וערבית ובקבלה. בהיותו כבן עשרים כבר השתתף בדיון הלכתי אודות מנהג יהודי סיציליה בעניין סרכת הריאה, ופסקו קיבל את אישורו של רבי יוסף קארו[2]. לפרנסתו עסק בהכנת ספרים לדפוס. בשנת ה'שכ"ח נבחר לרבה של סקופיה, ולאחר כשלוש שנים שב לסלוניקי, והיה דרשן בקהילות השונות בעיר, וקהל רב נאסף לשמוע את דרשותיו. הוא החל לתפוס מקום של כבוד בקרב חכמי סלוניקי, וכבר משנת ה'ש"ל נמצא חתום על תקנות העיר לצד רבי שמואל די מודינה (מהרשד"ם). עם שובו לסלוניקי נבחר לכהן כרב בקהילת פרובנס, ובשנת ה'של"ג, עם מותו של הרב אברהם סירלאו, קיבלו את רבנותו גם בני קהל אבורא. בשנת ה'שנ"ג פרש מתפקידו בשל חולשתו.

נפטר בשנת ה'ש"ס (1600).

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרבי שלמה נולדו שני בנים ובת:

  • רבי יצחק - ראש ישיבה בסלוניקי. נפטר בחיי אביו בשנת ה'שנ"ו. בנו רבי שלמה (בעל שו"ת "מהר"ש לבית הלוי") מילא את מקומו.
  • רבי יוסף
  • בתו נישאה לרבי אהרן ששון, בעל שו"ת "תורת אמת".

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו כן, חיבר תשובות הלכתיות, פירוש דרשני על רוב המקרא, חידושים על סוגיות הש"ס "ספר המופת לאריסטו" וחיבורים מדעיים, אך הם לא הודפסו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הקדמתו ל"חשק שלמה"
  2. ^ שלמה אברהם רוזאניס, לקורות היהודים בתורקיה וארצות הקדם, חלק שני פרק ד עמ 108
  3. ^ ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט חחק ד, עמ' 475