שלמה מוסאיוף
 | |
| לידה |
14 בינואר 1852 כ"ב בטבת ה'תרי"ב בוכרה, אמירות בוכרה  |
|---|---|
| פטירה |
6 באפריל 1922 (בגיל 70) ח' בניסן ה'תרפ"ב ירושלים, פלשתינה (א"י)  |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית  |
| מקום פעילות | שכונת הבוכרים שבירושלים |
| חיבוריו | סידור חקת עולם |
| רבותיו | רבי ישועה שושן |
| תפקידים נוספים | |
| רב שכונת הבוכרים | |
הרב שלמה מוסאיוף (מוסאייב); כ"ב בטבת ה'תרי"ב, 14 בינואר 1852 – ח' בניסן ה'תרפ"ב, 6 באפריל 1922) היה נגיד, אספן וחכם מקובל. ממייסדי שכונת הבוכרים ושכונת כרם שלמה בירושלים.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בבוכרה ליעקב ושרה מוסאיוף. בשנת ה'תר"ן 1890 עלה לארץ ישראל בעקבות מגפה, לאחר שמכר את כל עסקיו בבוכרה. כאשר הגיע לארץ התיישב בשכונת נחלת שבעה ולאחר מכן רכש בית[1].
הרב מוסאיוף שאף להרחיב את ההתיישבות ולבנות בתי מדרש ובתי כנסת. בשנת עלייתו נבחר לאחד מחמשת הנציגים להקמת שכונת "רחובות", הידועה כיום בשם "שכונת הבוכרים". מוסאיוף שימש כגזבר החברה, וסגנון הבנייה הפריזאית בשכונה מיוחס אליו. בנוסף, היה ממייסדי שכונת כרם שלמה מחוץ לעיר, בקרבת מבנה שערי צדק הישן. נכדתו של מוסאיוף, תרזה מוסאיוף, סיפרה כי השכונה נקראה על שמו.
בנוסף להיותו מייסד, בונה ורוכש להתיישבות, היה הרב מוסאיוף איש רוח והיה בקיא בחוכמת הנסתר. בשנות חייו הראשונות בארץ הדפיס סדרת סידורי תפילה בשישה חלקים, שנקראה "חקת עולם", אשר נדפסה לאחר מכן פעם שנייה ושלישית. כמו כן הקים מוסד לתלמוד תורה ושימש כמפקח על המורים בלימוד.
כבר בצעירותו היה מוסאיוף אספן של עתיקות וכתבי עת, חלק מאוצרותיו היו עתיקות בעלי ערך היסטורי וארכאולוגי. בעלותו לארץ ישראל הביא עמו חלק מאוצרותיו, ובנה בביתו אגף שלם שהכיל ספרים עתיקים, יותר מ-300 כתבי יד מהמאה ה-14 ועד המאה ה-19, מטבעות עתיקים, בגדי משי ומלבושים יקרים ברקמת זהב, שמיכות ושטיחים בעבודת יד, אבנים ומרגליות יקרות ערך, כלי חרסינה, כלים עתיקים וכלי נשק עשויים זהב, כסף ונחושת ועוד חפצים רבים.
אוצרותיו של ר' שלמה מוסאיוף עברו לידי משפחתו, אך לא מעט, ובפרט כתבי היד, התגלגלו במרוצת השנים לידיים זרות, את רובם הגדול של כתבי היד והספרים שהצליחו לאתר ולשמר תרמה המשפחה ל"מרכז שלמה מוסאיוף לחקר הקבלה" שבמחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן.
מקורה של המשפחה היא מהעיר קורדובה שבספרד ומצאצאי אחיו של הרמב"ם דוד מיימונדיס, הרמב"ם ודוד מיימונדיס היו בניו של מיימון הדיין דור שביעי לדיינים בקורדובה שהיה ידוע כ"מיימונידס או מיימונדיס" (מקור בערך של הרמב"ם ושל אביו מיימון הדיין), דוד השתקע בבוכרה לאחר הזמנה של האמיר הבוכרי לשם עיצוב תכשיטים. שם המשפחה מיימון היא מילה אשר בשפה הטג'יקית והפרסית פירושה קוף, ולכן נתבקש דוד על ידי המלך השליט בבוכרה לשנות את שם משפחתו ל'משה' על שם אחיו, ובהגייה המוסלמית - מוסא, עם כיבוש רוסיה את האזור בשנת 1864 נתבקשו היהודים להוסיף סיומת רוסית "יוף" לשם משפחתם.[דרוש מקור]
השם מאוית בצורות שונות, מתחת לתמונה של הרב שלמה השם מאוית מוסאיוב. ניתן למצוא גם את בני המשפחה גם בשמות הבאים - מושיוב, מוסיוב, מוסאיוף, מוסאיוף, מוסאיוב.
כאשר מוסאיוף עלה לארץ ישראל בשנת 1890 הביא עימו כתבי יד מקוריים של הרמב"ם, ספר הנמצא עד היום בארכיון משפחת מוסאיוף.
רבי שלמה נפטר ביום שבת ח' בניסן תרפ"ב ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. על פי צוואתו, הוקם הקדש שמנהל עשרות נכסים בירושלים - ביניהם חנויות, דירות, שטחי מסחר ובתי כנסת (כולל בית הכנסת מוסאיוף, המזוהה עם המשפחה)[2].
נכדו של רבי שלמה, שלמה מוסאיוף, היה יהלומן ישראלי שחי בלונדון משנת 1963 ועד מותו. בתו (נינתו של רבי שלמה), דורית מוסאיוף, היא רעייתו של נשיא איסלנד לשעבר, אולפור רגנר גרימסון. נינו הוא הסופר והפילוסוף ג'פרי מוסאיוף מאסון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גדעון גילקרוב, האיר המזרח, ירושלים, תשס"ב
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שלמה מוסאיוב (עורך), כל המצוה, ירושלים, תרנ"ה, באתר היברובוקס
- ביוגרפיה במרכז שלמה מוסאיוף לחקר הקבלה של אוניברסיטת בר-אילן
- האזינו לתוכנית: על דמותו של רבי שלמה מוסאיוף מבוני היישוב בראשיתו בארץ מתוך רשת מורשת.
- שרה ליבוביץ-דר, האגדה לבית מוסאיוף, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2001
שלמה מוסיוף (1852-1922), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|