שלמה מלכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלמה מלכה
לידה 14 באוגוסט 1878
ט"ו באב תרל"ח
אספלו, מחוז תפילאלת, מרוקו מרוקומרוקו
פטירה 4 באפריל 1949 (בגיל 70)
ח'רטום, הסודאן האנגלו-מצרי
מקום קבורה בית הקברות הר המנוחות
מקום פעילות טבריה
אומדורמאן
ח'רטום
תקופת הפעילות ? – 4 באפריל 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פוסק
הוגה
דיין
פרשן מקרא
בת זוג חנה (לבית אסולין)
דיין בבית הדין הרבני בטבריה
רב הקהילה היהודית בעיר אומדורמאן
רב הקהילה היהודית בעיר ח'רטום

הרב שלמה (סלמון) מלכה (14 באוגוסט 18784 באפריל 1949) היה פוסק, הוגה, דיין, פרשן מקרא ומנהיג הקהילה היהודית הקטנה של סודאן.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה מלכה נולד בעיירה אספלו שבמחוז תאפילאלת במרוקו בט"ו באב תרל"ח (1878). בנעוריו למד בישיבה בעיר מולדתו. בשנת 1896 נשא לאישה את חנה לבית אסולין (18821952), ילידת הכפר טינריר (Tinghir).

בשנת 1892 עלה לארץ ישראל ביחד עם רעייתו, המשיך את לימודיו בישיבות טבריה וצפת והוסמך לרבנות. בהמשך כיהן כדיין בבית הדין הרבני בטבריה.

בשנת 1906 נעתר לבקשתו של הרב אליהו בכור חזן, הרב הראשי של אלכסנדריה, ונסע ביחד עם משפחתו לאומדורמאן שבסודאן כדי לכהן כרב הקהילה היהודית בעיר. בסודאן הייתה קהילה יהודית-ספרדית קטנה שמנתה כמה מאות נפשות, שנוסדה כתוצאה מהגירה של משפחות אחדות לסודאן החל מסוף המאה ה-19. לאחר הגעתו לסודאן היה אחד מצעדיו הראשונים לנהל את הליך החזרה ליהדות של מספר נשים יהודיות שאולצו להתאסלם בתקופת המהדייה. הוא שימש בו זמנית כרב הקהילה, המוהל, השוחט והחזן שלה, אך עשה את פרנסתו מעסקי מסחר והיה הבעלים של תחנה לייצור שמן ומזון, ושל מפעל לייצור מרצפות. בתהליך הדרגתי עבר מרכז הקהילה היהודית בסודאן מאומדורמאן לח'רטום ובשנת 1920 עבר לשם גם הרב מלכה. עם השנים ביצר את מעמדו לא רק כמנהיגה של הקהילה היהודית, שבשיאה מנתה קרוב ל-1,000 נפשות, אלא גם כאישיות ידועה בח'רטום וזכה להערכה של נוצרים ומוסלמים. הוא לימד תנ"ך את הכומר הפרוטסטנטי של ח'רטום, האב בולוס (פאולוס), וכן תלמידים יהודים ולא-יהודים אחרים. הוא היה אורח כבוד באירועים רשמיים רבים שנערכו בח'רטום, ולאחר פטירתו נכחו מכובדים נוצרים ומוסלמים בהלווייתו.

הרב מלכה ערך ביקורים ארוכים לקהילה היהודית במצרים מדי שנה, בין היתר כדי לבקר את בתו שחייתה באלכסנדריה עם משפחתה. בשנת תש"ב ביקר גם בארץ ישראל, נפגש עם הרבנים הראשיים ודן עמם על הקמת תלמוד תורה בח'רטום (בני הקהילה היהודית בסודאן למדו בבתי הספר הנוצרים-אירופאים עקב מחסור בבית ספר יהודי).

הרב מלכה כתב בקביעות לעיתון היהודי-מצרי "אלשמס" שיצא לאור בקהיר בערבית ספרותית בעריכת העיתונאי הציוני סעד מלכי. לאורך השנים הוא כתב יותר מ-200 מאמרים לעיתון - רבים מהם עוסקים בפרשת השבוע או כוללים דרשות על היהדות, אך חלק עוסקים גם בענייני השעה ואקטואליה, מוסר, הגות והיסטוריה. סדרה של 26 ממאמריו עסקה בפרשנות לשיר השירים. במאמריו וכן בהנהגתו של הקהילה היהודית בסודאן בא לידי ביטוי היותו ציוני נלהב. דרשותיו השבועיות בבית הכנסת של הקהילה היהודית בח'רטום היו בעלות אופי ציוני, הוא שילב את שירת התקווה בהזדמנויות ניאותות בהתכנסויות בבית הכנסת, ולאחר קום מדינת ישראל אף שילב תפילה למען מנהיגיה בתפילות בית הכנסת.

בערוב ימיו קובצו כמה מכתביו בספר בשם "אלמח'תאר פי תפסיר אלתוראה", שיצא לאור בקהיר ב-1949. אסופה נוספת של כתביו יצאה לאור על ידי בנו בארצות הברית ב-1977. הרב מלכה נפטר בח'רטום באפריל 1949 והותיר אחריו ארבעה בנים ושש בנות. לאחר פטירתו נקרא על שמו בית הכנסת היחיד בח'רטום "אהל שלמה". הקהילה היהודית התפזרה מסודאן לאחר שזו קיבלה את עצמאותה בשנת 1956 ועקב כך הובא הרב מלכה בשנות ה-70 לקבורה בישראל ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Frontiers of Jewish faith / reproduced from the original Arabic, Trenton, N.J. : E.S. Malka, 1977
  • David S. Malka, From Generation to Generation: A Legacy of Faith and Tolerance. New York: Book-Mart Press, 1999
    (כולל תרגום לאנגלית של כמה מדרשותיו)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Naḥem Ilan, Rabbi Solomon Malka’s Commentary on Song of Songs, Studies in Arabic and Islamic Culture 2, (2006), pp. 33–56
  • Eli S. Malka, Jacob’s Children in the Land of the Mahdi: Jews of the Sudan, Syracuse, N.Y.: Syracuse University Press, 1997

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]