שלמה מקרלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדמו"ר מקרלין
רבי שלמה מקרלין
לידה 1738
תצ"ח
פטירה 1792 (בגיל 54 בערך)
כ"ב בתמוז תקנ"ב
מספר בשושלת שני
הקודם רבי אהרן הגדול מקרלין
הבא רבי אשר מסטולין
רבותיו המגיד ממזריטש, רבי אהרן הגדול מקרלין
חיבוריו "שמע שלמה" על התורה

רבי שלמה הלוי סג"ל מקרלין (תצ"ח, 1738 - כ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירת רבי אהרן מקרלין, מילא את מקומו בהנהגת חסידות קרלין. צאצאיו כיהנו כאדמו"רי חסידות לודמיר.

רבי שלמה מקרלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרבי מאיר בשנת תצ"ח (1738) בטולטשין. היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין. אחר פטירתו של רבי אהרן בשנת תקל"ב (1772), מילא את מקומו בחסידות במרחב הליטאי. נחשב למייסד אסכולת קרלין לעומת אסכולת חב"ד.

רבי שלמה נורה בלודמיר על ידי קוזק רוסי, בזמן המאבק בין האימפריה הרוסית לפולין (שהביא בסוף לחלוקת פולין השנייה) ונפטר מפצעיו בכ"ב בתמוז תקנ"ב (1792). צדיקי החסידות ראו בו כ"משיח בן יוסף". שנהרג על קידוש ה'. חסידי קרלין נוהגים ביום ההילולא שלו (כ"ב בתמוז), לברך ברכת שהחיינו על פרי חדש, אף על פי שההילולא חלה בימי בין המצרים.

רוב חסידיו פנו לתלמידו רבי אשר מסטולין וחלקם הלכו לתלמידיו האחרים.

תלמידיו היו רבי אשר מסטולין (הראשון) (שגדל אצלו לאחר שהתייתם בילדותו), רבי מרדכי מלעכוויטש ורבי אורי מסטרליסק. תלמיד מפורסם נוסף היה רבי יואל מטשפלה, שהיה מראשוני החסידים בליטא, והיה תלמידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ולאחר מכן של רבי שלמה ולאחר פטירת רבי שלמה פנה לרבי מרדכי מלעכוויטש. רבי שלמה גידל את רבי שלום שכנא מפראהביטש ורבי ישראל חיים מלודמיר (שלימים נהיה חתנו של רבי שלמה) בניו של רבי אברהם המלאך בנו של המגיד ממעזריטש ואת רבי יעקב בנו של רבי מנל'ה מקרלין (דודו של רבי אהרן הגדול).

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"שמע שלמה" - דרשות וחידושים על פרשיות השבוע[1].

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נדפס על ידי הרב יעקב משה הלוי קליינבוים, אב"ד סאבאטא, שנת תרפ"ח. ונדפס מחדש על ידי מכון זכר נפתלי, ירושלים תשמ"ז
  2. ^ אודות רבי אהרן מזליחוב ראו במאמר זה של אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל.
  3. ^ בנו היה רבי משה בער מטבריה וחתנו היה רבי ברוך אשכנזי אביו של הרב יואל אשכנזי מטבריה.


הקודם:
רבי אהרן הגדול מקרלין
אדמו"רי קרלין הבא:
רבי אשר מסטולין (הראשון)