שלמה מקרלין
| לידה |
1738 תצ"ח | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
1792 (בגיל 54 בערך) כ"ב בתמוז תקנ"ב | ||
| תקופת הפעילות |
?–1792  | ||
| רבותיו | המגיד ממזריטש, רבי אהרן הגדול מקרלין | ||
| חיבוריו | "שמע שלמה" על התורה | ||
| |||
  | |||
רבי שלמה הלוי סג"ל מקרלין (תצ"ח, 1738 – כ"ב בתמוז תקנ"ב, 1792) היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין. לאחר פטירת רבי אהרן מקרלין, מילא את מקומו בהנהגת חסידות קרלין. צאצאיו כיהנו כאדמו"רי חסידות לודמיר.
רבי שלמה מקרלין[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד לרבי מאיר ויוטא בשנת תצ"ח (1738) בטולטשין. היה תלמידם של המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין. אחר פטירתו של רבי אהרן בשנת תקל"ב (1772), מילא את מקומו בחסידות במרחב הליטאי. נחשב למייסד אסכולת קרלין לעומת אסכולת חב"ד. רבי שלמה נודע בעיקר בהתלהבותו בתפילה ובנסים ומופתים על טבעיים, על השפעתו הגדולה ברוסיה וליטא כותב הצמח צדק[1]:
ששמעתי אומרים שאמר אדמו"ר (הכוונה לסבו בעל התניא) נשמתו עדן על הצדיק רבי שלמה קארלינער נשמתו עדן שהיו העולם מרעישים ממנו וממופתיו ואמר עליו שהוא רק טפח גבוה מהארץ שעל ידי שהוא רק טפח גבוה מהארץ יוכל לעשות מופתים.
רבי שלמה נורה בלודמיר על ידי קוזק רוסי, בעת המלחמה בין פולין לרוסיה (אנ') (שהביאה בסופה לחלוקת פולין השנייה), ונפטר מפצעיו בכ"ב בתמוז ה'תקנ"ב (1792). צדיקי החסידות ראו בו כ"משיח בן יוסף", האמור לההרג על ידי רשע בשם ארמילוס, ולפי המסורת החסידית כך נקרא הקוזק שירה ברבי שלמה. חסידי קרלין נוהגים ביום ההילולא שלו (כ"ב בתמוז), לברך ברכת שהחיינו על פרי חדש, אף על פי שההילולא חלה בימי בין המצרים.
רוב חסידיו פנו לתלמידו רבי אשר מסטולין וחלקם הלכו לתלמידיו האחרים.
תלמידיו היו רבי אשר מסטולין (הראשון) (שגדל אצלו לאחר שהתייתם בילדותו), רבי מרדכי מלעכוויטש ורבי אורי מסטרליסק. תלמיד מפורסם נוסף היה רבי יואל מטשפלה, שהיה מראשוני החסידים בליטא, והיה תלמידו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק ולאחר מכן של רבי שלמה ולאחר פטירת רבי שלמה פנה לרבי מרדכי מלעכוויטש. רבי שלמה גידל את רבי שלום שכנא מפראהביטש ורבי ישראל חיים מלודמיר (שלימים נהיה חתנו של רבי שלמה) בניו של רבי אברהם המלאך בנו של המגיד ממעזריטש ואת רבי יעקב בנו של רבי מנל'ה מקרלין (דודו של רבי אהרן הגדול).
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
"שמע שלמה" - דרשות וחידושים על פרשיות השבוע[2].
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
לר' שלמה היו שישה בנים ושלוש בנות. (מקור; סיני - קטו (ג-ד) מוסד הרב קוק, פנקס הקיהלות עמוד קצא)
- רבי משה מלודמיר חתן רבי יהודה לייב הכהן ובשנית חתן רבי דוד מסטפין
- רבי דב בער מטולצ'ין חתנו וממלא מקומו של רבי ברוך ממז'יבוז'.
- רבי שלמה ממלא מקום אביו בטולצ'ין.
- חתנו רבי אליעזר מראדוויל נכד רבי יוסף מיאמפולה.
- חתנו רבי ישראל חיים מלודמיר (בנו של רבי אברהם המלאך).
- רבי דב בר מחווסטוב, חתנו של רבי משה זאב אוירבך בן רבי אברהם דב מחמלניק (חתנו של התולדות יעקב יוסף) וחתן רבי צבי בן הבעל שם טוב
- חתנו רבי יחיאל מיכל מזוויהל
- בתו מרת מרים. אשת חתנו רבי משה בער בנו של רבי אהרן מזליחוב, (פולנית: Żelechów) ובנו חורגו של רבי אשר מסטולין (שנישא לפייגא אלמנת רבי אהרן)[3]. בזיווג שני נישא לבתו של הרב דוד הלפרין אב"ד אוסטרהא וזסלב.
- רבי מרדכי מלעכוויטש (השני), חתנו של רבי נח מלעכוויטש וממלא מקומו.
- רבי אשר מלוביצקי (חתנו של בן דודו רבי שלמה מלודמיר)[4]
- חתנו רבי יעקב אלעזר בן הרב מרדכי מלוצק.
- ילדיו מזיווג שני; רבי חיים חייקיל חתן רבי שלום שכנא אלטשולר (חתנו של רבי אהרן הגדול מקרלין), רבי ישראל מקוברין-טבריה ורבי יעקב יצחק מטבריה.
- חתנו רבי דב משה בן הרב זוסמאן נכד החכם צבי.
- חתנו (בזיווג שני) רבי שלמה חיים מקוידנוב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אברהם אביש שור, השפעתו של מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין זיע"א הי"ד ברוסיה הלבנה (רייסין), קובץ בית אהרן וישראל
- חלק א (ח, א, תשנ"ג, עמ' קסט-קעו); חלק ב (ח, ב: עמ' קלג-קמ); חלק ג (ח, ג: קלה-קמה); חלק ד (ח, ד, עמ' קנז-קסו)
- השפעתו של מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין זיע"א הי"ד בווהלין ובגליציה, קובץ בית אהרן וישראל,
- חלק א (כב, ו, תשס"ז, עמ' קסג-קע); חלק ב (כג, א, תשס"ח, קנט-קעא)
- על הריגתו של משיח ה' מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין הי"ד זיע"א, קובץ בית אהרן וישראל
- חלק א (ז, ב, תשנ"ב, עמ' קעג-קעט); חלק ב (ז, ג, עמ' קמט-קנט); חלק ג (ז, ד, עמ' קמא-קנא)
- דוד הלחמי, רבי שלמה מקרלין, חכמי ישראל, תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' קע"ב, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- שלמה מקרלין, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בספרו אור התורה על חומש בראשית במאמרים על חג החנוכה דף שלד עמוד ב.
- ^ נדפס על ידי הרב יעקב משה הלוי קליינבוים, אב"ד סאבאטא, שנת תרפ"ח. ונדפס מחדש על ידי מכון זכר נפתלי, ירושלים תשמ"ז
- ^ אודות רבי אהרן מזליחוב ראו במאמר זה של אברהם אביש שור בקובץ בית אהרן וישראל.
- ^ בנו היה רבי משה בער מטבריה וחתנו היה רבי ברוך אשכנזי אביו של הרב יואל אשכנזי מטבריה.
| הקודם: רבי אהרן הגדול מקרלין |
אדמו"רי קרלין | הבא: רבי אשר מסטולין (הראשון) |