שלמה פילבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שלמה פילבר
אין תמונה חופשית
לידה 1963 (בן 55 בערך)
מדינה ישראל
מקום מגורים פתח תקווה, ישראל
כינויים נוספים מומו פילבר
פעילות בולטת מנכ"ל מועצת יש"ע, מנכ"ל משרד התקשורת
השכלה תואר ראשון במשפטים, תואר שני במנהל עסקים
מקצוע מנהל כללי

שלמה (מומו) פילבר (נולד ב-1963) הוא עורך דין ישראלי, מנכ"ל משרד התקשורת מיוני 2015. בעבר היה מראשי מועצת יש"ע.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פילבר, בנו של הרב יעקב פילבר, הוא בוגר ישיבת שבות ישראל באפרת. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן (1997) ותואר שני במנהל עסקים מהקריה האקדמית אונו (2006). הוא נשוי בשנית ומתגורר בפתח תקווה.

פעילות ציבורית ועסקית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבד במועצה אזורית מטה בנימין, שימש כסגן גזבר, מנהל חטיבת הבינוי והפיתוח ומנכ"ל חברת בתי מטה בנימין.

בדצמבר 1995 פרסם בביטאון "נקודה" תאוריית קשר על רצח רבין תחת הכותרת "כדורי סרק".[1] על פי התאוריה, הדיח השב"כ באמצעות אבישי רביב את יגאל עמיר לבצע את הרצח, והיה אמור לציידו בלא ידיעתו בכדורי סרק. לטענת פילבר, את המאמר כתב אורי אליצור, שביקש מפילבר לחתום על המאמר במקומו.[2]

בשנים 19961998 היה סגן יושב ראש מועצת יש"ע. בשנים 19992001 היה מנכ"ל מועצת יש"ע. הוא תמך בחסימת כבישים של תושבים פלסטינים בעקבות פיגועי טרור שביצעו הפלסטינים.[3]

בשנים 2001–2003 שימש ראש המטה של בנימין נתניהו, בעת שאריאל שרון היה ראש הממשלה.

בשנים 20032009 היה מזכיר דירקטוריון ומנהל הנכסים והפיתוח העסקי של רכבת ישראל. במהלך כהונתו קידם תוכניות ליצירת אפיקי הכנסה נוספים מלבד הסעת נוסעים, כולל פרויקט "התכנון המשותף" שכלל קידום 27 תוכניות מתאר להפיכת תחנות הרכבת למרכזי מסחר, תעסוקה ועסקים בהיקף של 2,000,000 מ"ר על פני 25 שנים.

מאז שנת 2009 מנהל קרן השקעות פרטית בהיקף נכסים הנאמד בכ-100 מיליון דולר.[דרושה הבהרה] במקביל שימש יועץ אסטרטגי ועסקי, בין השאר למתמודדים בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 לראשות עיריות רמת גן ופתח תקווה, למועצת עיריית תל אביב-יפו ולראשות מועצה אזורית גלבוע. פילבר הוא דירקטור בתעשייה הצבאית וב"תרבות לישראל", חברת בת של ההסתדרות הציונית.

בבחירות לכנסת ה-20 שימש ראש מטה הבחירות של הליכוד. בתגובה לעתירה שהוגשה לוועדת הבחירות המרכזית, כדי שזו תורה להפסיק את הפצתו של העיתון "ישראל היום", בשל היותו "תעמולת בחירות" של הליכוד וראש הממשלה בנימין נתניהו, חתם פילבר על תצהיר שצורף למכתב התשובה של הליכוד, בו נטען כי לנתניהו אין כל קשר של שליטה או קשר ארגוני כלשהו עם "ישראל היום".[4]

מינויו למנכ"ל משרד התקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הקמת הממשלה ה-34 מינה אותו נתניהו, שכיהן גם כשר התקשורת, למנכ"ל משרד התקשורת.[5][6] קודמו, אבי ברגר, הנהיג קו תקיף נגד "בזק" וסירובה ליישם את הרפורמה בשוק הטלפוניה הקווית, שבו היא מונופול. למרות ששתי עתירות בעניין של "בזק" לבג"ץ נכשלו[דרושה הבהרה], פילבר הגיע עם בזק לפשרה שלפיה החברות המתחרות ישלמו לבזק עבור השימוש בקווים מחיר גבוה מכפי שהן היו אמורות לפי הרפורמה המקורית.[7]

כמנכ"ל משרד התקשורת הביע התנגדות לתחרות עזה מדי בין חברות הסלולר, מאחר שלטענתו היא מאלצת את חברות הסלולר למחירים שאינם כלכליים, שפוגעים ביכולת של החברות לחדשנות. בראיון לבלומברג צוטט: "חברות הסלולר מוכרות קו סלולר ב־35 שקל לחודש. המחיר הזה אינו כלכלי. מחירי ה־OECD הם סביב ה־86 שקל ואנחנו צריכים לכוון לשם". ב־2015 היה בעד מיזוג גולן טלקום לאחת החברות הסלולריות האחרות כדי לאפשר "מחירים רציונליים" לדבריו.[8][9]

חשדות לפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome globe current event.svg קטע זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך. הנתונים בנושא זה משתנים במהירות, ועל כן ייתכן שהם חלקיים, לא מדויקים או לא מעודכנים.

ביולי 2017 נחקר במשרדי רשות ניירות ערך במסגרת פרשת בזק-אלוביץ' בחשד שפעל לקידום האינטרסים של חברת "בזק" במשרד התקשורת ונשלח למעצר בית, שלאחריו הורחק ממשרד התקשורת.[10][11] לטענת רשות ניירות ערך, פילבר "פעל בצורה שיטתית, מכוונת ומתמשכת ותוך הסתרת העבודה מהגורמים המקצועיים והמשפטיים של משרדו כדי להעביר לידי בזק מסמכים מסווגים וכן ניירות עמדה פנימיים, תכתובת ומסמכים מדיונים בין-משרדיים, לרבות כאלה אשר טרם נדונו בפורומים המוסמכים הן במשרד התקשורת והן בפורומים הבין-משרדיים".[12] ב-6 באוגוסט 2017 נחקר לראשונה באזהרה ולאחר מכן הושעה מעבודתו במשרד התקשורת.[13] באוקטובר השעתה אותו נציבות שירות המדינה לתקופה נוספת ובפברואר 2018 הושעה לחודשיים נוספים.[14] ב-18 בפברואר 2018 נעצר על ידי המשטרה ונשלח לחמישה ימי מעצר במסגרת חקירת הפרשה.[15] יומיים לאחר מכן, ב-20 בפברואר, חתם על הסכם עד מדינה.[16]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלמה פילבר, "כדורי סרק", נקודה, גיליון 190, דצמבר 1995, עמ' 11-14
  2. ^ נעמה סיקולר, המנכ"ל, הרצח והקונספירציה, באתר כלכליסט, 20 במאי 2015
    נעמה סיקולר, עיתונות. נקודה, באתר כלכליסט, 25 במאי 2015
  3. ^ אלון חכמון ואיל בן, המתנחלים: "נשבש לפלסטינים את החיים", באתר ynet, 8 באוקטובר 2000
  4. ^ נתי טוקר, נתניהו ממליץ על "ישראל היום": "עיתונאים עם גישה פטריוטית, הגונים וישרים", באתר TheMarker‏, 15 בפברואר 2017
  5. ^ אופיר דור, ביום הראשון לעבודת הממשלה: נתניהו פיטר את מנכ"ל משרד התקשורת, באתר כלכליסט, 17 במאי 2015
  6. ^ גד פרץ, ‏הממשלה אישרה את מינוי שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, באתר גלובס, 7 ביוני 2015
  7. ^ אמיתי זיו, בזק תיהנה מרפורמה מרוככת בטלפון - ואתם תשלמו יותר; המתחרות: "זה ביזיון", באתר TheMarker‏, 13 בדצמבר 2015
  8. ^ ציטוט: "איני רואה בעיה עם זה שסלקום, פרטנר או בזק יקנו את גולן טלקום אם הן רוצות. השוק ימשיך להיות תחרותי גם עם ארבעה שחקנים מרכזיים ובצדם שחקני נישה עם מחירים רציונליים, שיאפשרו רווחיות סבירה והשקעה בתשתית"
  9. ^ הייתם כחלונים? תהיו פילברים, באתר כלכליסט
  10. ^ ליאור קינן ואביעד גליקמן, פרשת "בזק": הבכיר שנחקר - מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר, באתר ערוץ עשר, 12 ביולי 2017 (במקור, מאתר "nana10")
    עמליה דואק, ‏שלמה פילבר ושאול אלוביץ' נשלחו למעצר בית, באתר ‏mako‏‏, ‏13 ביולי 2017‏
  11. ^ יונה לייבזון, ‏שלמה פילבר הורחק ממשרד התקשורת, באתר ‏mako‏‏, ‏26 ביולי 2017‏
  12. ^ "השיטה: מנכ"ל משרד התקשורת העביר מסמכים מסווגים, אנשי בזק תיקנו", באתר ynet, 14 ביולי 2017
  13. ^ חן מענית, ‏פרשת בזק: פילבר יורחק ממשרד התקשורת למשך חודש נוסף, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2017
    תומר גנון, נציבות שירות המדינה השעתה את פילבר לשלושה חודשים, באתר כלכליסט, 30 באוקטובר 2017
  14. ^ אביב גוטר ותומר גנון, פילבר התפשר: הסכים להארכת ההשעיה, באתר כלכליסט, 6 בפברואר 2018
  15. ^ אלי סניור, הותר לפרסום: אלוביץ', חפץ ופילבר נעצרו בפרשת בזק, באתר ynet, 20 בפברואר 2018
  16. ^ רויטל חובלדרמה בחקירות רה״מ: איש סודו של נתניהו, שלמה פילבר, חתם על הסכם עד מדינה, באתר הארץ, 21 בפברואר 2018