שלמה פלסנר (רב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה (סלומון) פלסנר

רבי שלמה (סלומון) פלסנר (כ"ז בניסן ה'תקנ"ז, 23 באפריל 1797כ"ה באב ה'תרמ"ג, 28 באוגוסט 1883) היה מתרגם ודרשן בן יהדות גרמניה במאה ה-19. ממתרגמי הספרים החיצוניים, מקורבו של רבי עקיבא איגר ומן הלוחמים בתנועה הרפורמית בגרמניה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב יהודה פלסנר בברסלאו, למד אצל רבי אברהם טיקטין שכיהן אז כגאב"ד ברסלאו. בגיל צעיר התפרסם כגאון וצדיק.

הוא היה לבן חסותו של רבו ונהג לשאת דרשות נגד רוח תנועת ההשכלה היהודית ובעיקר נגד מהלכי הרפורמים. מיד לאחר פטירת הרב טיקטין בשנת ה'תקפ"א (1821) הפעילו האחרונים את קשריהם ואסרו עליו לדרוש בפומבי בברסלאו. בשנת 1830 התגורר בברלין, הוא נאם אחת לשבועיים בבית הכנסת, ונקט בדרשותיו בפרשנות הפשט למקרא. בשנת ה'תר"ג (1843) הוא עקר לפוזנן ושם כיהן כדרשן עד פטירתו.

מלבד עבודתו הדרשנית והפולמוסית, חיבר ספרי חידושים על המקרא, הערות על ששה סדרי משנה, וכתבים נוספים.

מכתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.