שלמה קודש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

שלמה קודש (כ"ח בתמוז ה'תרס"ג, 23 ביולי 1903 – כ"ג באלול ה'תש"ס, 23 בספטמבר 2000) היה סופר ומחנך עברי; מעמודי התווך של מפעל הנחלת הלשון העברית בישראל ובתפוצות. קודש הוא יקיר העיר אשדוד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליטא[עריכת קוד מקור | עריכה]

קודש נולד בקופישוק בליטא. אביו, הרב מאיר קודש, היה ממונה על הוראת העברית והמקרא בחדר שבביתו, ובעת הכיבוש הגרמני בבית הספר המקומי. עם פטירת אביו, בסיומה של מלחמת העולם הראשונה, נמסרה המשרה לידיו, והוא בן 15. בתום מלחמת העולם הראשונה, יצא קודש לעיר קובנה, שם סיים את הגימנסיה הריאלית היהודית, ולמד באוניברסיטה משפטים. במהלך לימודיו השתתף בפעילות הציונית במקום, והיה לאחד מן הפעילים הבולטים בקרב ציוני ליטא.

במשך שנים אחדות עסק בהוראה בגימנסיות עבריות ברחבי ליטא, בהן הגימנסיה העברית בוילקומיר. בין השנים 1927–1930 היה מנהל הגימנסיה העברית בעיר ניישטוט-שאקי. בשנת 1930 סיים קודש את חוק לימודיו באוניברסיטה של קובנה במחלקה למשפטים ובמחלקה להיסטוריה ולפדגוגיה. את עבודת הדוקטורט שלו כתב על הפרוטוקולים של ועד ארבע ארצות. עם סיום לימודיו באוניברסיטה, פנה לעסוק במשפטים והיה עורך דין עצמאי בקובנה. במקביל, המשיך לפעול בשירות התנועה הציונית בליטא.

בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1933 עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. מיד עם בואו לישראל, התמנה לתפקיד מנהל בית משפט השלום העברי בחיפה ובמקביל, למנהל בית הספר העממי א' בשכונת בת גלים. במשך שמונה שנים כיהן גם כיושב ראש ועד השכונה בת גלים.

בשנת 1944 פרסם קודש את ספר הלימוד הראשון שלו לעברית, "אדם במולדת", ספר שנפוץ בעשרות אלפי עותקים, תחילה בקרב פליטי השואה במחנות העקורים באירופה. עם קום המדינה והעלייה ההמונית שבעקבותיה, היה ספרו לספר הלימוד העיקרי באולפנים ובכיתות העברית בצה"ל. בעקבות הצלחתו של ספר זה, כתב קודש ספרי לימוד רבים נוספים, בהם "ראשית" לחיילי צה"ל ו"עברית", אשר הופץ בחשאי בקרב יהדות ברית המועצות, בתקופה בה נאסר שם לימוד העברית.

בשנות החמישים שידר קודש תוכניות ברדיו במסגרת "קול ישראל לגולה", בעברית וביידיש. תוכניות אלו נועדו בעיקר לקהל היהודים שחיו באותה תקופה במזרח אירופה, מעבר למסך הברזל. בשנת 1954 ייסד שלמה קודש בירושלים את "מכון גרינברג", במטרה להכשיר מורי הוראה לעברית בתפוצות. באותה שנה, הוא מונה למפקח הארצי על בתי הספר בצפון, ובשנת 1957 הוזמן על ידי השר זלמן ארן לנהל את "המחלקה להנחלת הלשון והשכלת עם" במשרד החינוך והתרבות. במסגרת תפקיד זה, היה אחראי להתפתחותו של האולפן לעברית, בין היתר, באמצעות פרסומים שונים שיזם וערך. בשנים אלו, היה קודש מהיוזמים והאחראים על ביצוע מבצעי "ביעור הבערות" בקרב העולים.

בשנותיו האחרונות, עבר לגור באשדוד, שם ייסד וניהל את "המוסד לחינוך מבוגרים". החל משנת 1991 פרסם שלמה קודש סדרת ספרי לימוד חדשניים לעברית, בשיטת "עברית קודש". שיטת לימוד מקורית זו, התבססה על שילוב של הנחלת ערכי יסוד ביהדות ובתרבות ישראל בד בבד עם הוראת השפה העברית. שלמה קודש פרסם עשרות מאמרים וספרים בנושאי "הנחלת הלשון" ו"חינוך מבוגרים". כמו כן, פרסם חמישה ספרי ילדים.

על פועלו בשדה החינוך זכה בפרסים ובאותות הוקרה רבים בישראל ומחוצה לה. שלמה קודש נפטר באשדוד, בגיל 97.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]