שלמה רוהלד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שלמה רוהלד (כ"ה באייר תרל"ה, 30 במאי 1875כ' באייר תש"י, 7 במאי 1950) היה מזכיר תלמוד תורה "שערי תורה" ביפו, סופרם ומזכירם של הרב נפתלי הרץ הלוי והרב אברהם יצחק הכהן קוק ביפו, ולאחר מכן מזכיר ראשי של משרד הרבנות בתל אביב ורשם ראשי בבית הדין בעיר.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בירושלים, בנו של שמואל ונכדו של הרב נפתלי יצחק רוהלד, ראש השוחטים בעדה האשכנזית בירושלים. אמו חנה היא בת הרב שלמה, בנו של הרב חנוך הניך הלוי שושן מקלווריה, מחבר ביאור רשב"ח על הרמב"ם. דודו, ברוך בנדט רוהלד, הוא מייסד דפוס "ציון" ("דפוס רוהלד") בירושלים.

למד אצל הרב יעקב בן ישראל זלניר והרב דוד הכהן שותק (מתלמידי הרב יהושע לייב דיסקין). כמו כן למד אצל הרב נפתלי הרץ הלוי בהיותו בירושלים, בטרם התמנה לרב ביפו.

בשנת תרנ"ב (1892) הוציא למשך תקופה קצרה את העיתון "מוריה".

בשנת תרנ"ו (1896) עבר ליפו כדי לשמש מזכיר התלמוד תורה "שערי תורה" ביפו ושימש בתפקידו ארבעים שנה. היה מעסקני התלמוד תורה ופעל להרחבתו.

במקביל שימש סופרו ומזכירו של הרב נפתלי הרץ הלוי. פעל להקמת בית הדין בביתו של הרב קוק ביפו ושימש סופרו ומזכירו. בית דין זה שימש כתובת מרכזית לפתרון סכסוכים ממוניים ביפו, בתל אביב ובכל מושבות האזור.

לאחר התפתחות העיר תל אביב החל לשמש מזכיר ראשי של משרד הרבנות בתל אביב ורשם ראשי בבית הדין בעיר, וכיהן בתפקידו עשרות שנים.

בשנת תש"ה (1945), במלאת לו שבעים שנה, נערכה מסיבה לכבודו מטעם "ועד יובל", שהורכב מרבנים ואנשי ציבור. הם הוציאו לכבודו חוברת בשם "לך שלמה - קונטרס שמע שלמה", הכוללת ברכות, לקט חידושי תורה, ומונוגרפיה מפורטת על תולדותיו והתפתחותו של מוסד הרבנות הראשית לתל אביב-יפו. במסיבה עיטרוהו הרבנים הראשיים הרב משה אביגדור עמיאל, הרב יעקב משה טולידאנו והרב יוסף צבי הלוי בתואר הכבוד "מורנו".

היה נשוי לחנה לבית ויינברג, דור חמישי לרבי אברהם שלמה זלמן צורף, לזוג נולדו שמונה ילדים.

נפטר בשנת תש"י, ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]