שלמה שפירא (מונקאטש)

**אדמו"ר ממונקאטש**
**רבי שלמה שפירא**
	אין תמונה חופשית
לידה	1832; ז' בכסלו ה'תקצ"ב
פטירה	1893 (בגיל 61 בערך); כ"א בסיון ה'תרנ"ג
מקום מגורים	סטז'יז'וב, מונקאץ'
תקופת הפעילות	?–1893
רבותיו	אביו רבי אלעזר שפירא
	ה'תרמ"ב – כ"א בסיוון ה'תרנ"ג
	→ רבי אלעזר שפירא רבי צבי הירש שפירא ←

רבי שלמה שפירא בעל ה"שם שלמה", (12 בנובמבר 1831 (ז' בכסלו ה'תקצ"ב) - 5 ביוני 1893 (כ"א בסיון ה'תרנ"ג)) היה האדמו"ר הראשון ממונקאטש.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי שלמה נולד לטובה חוה ולרבי אלעזר שפירא, בנו של הרב צבי אלימלך שפירא, בעל ה'בני יששכר', שכיהן כרב של מונקאטש. נישא לחיה פרומה, בתו של רבי יקותיאל שמואל שמלקה מסאסוב^[1]. לאחר נישואיו עבר לסטז'יז'וב שבגליציה, עיר בה שימש אביו ברבנות. וכאשר הציעו לאביו בה'תרי"ז את כהונת הרב של לאנצוט קיבל ממנו את תפקיד רב העיר סטז'יז'וב. בשנת ה'תרמ"ב קיבל את תפקיד רב העיר מונקאץ' (בה שימש סבו כרב) והחל לנהוג כאדמו"ר.

רבי שלמה נפטר בכ"א בסיוון תרנ"ג, ואת מקומו מילא בנו רבי צבי הירש שפירא כאדמו"ר השני ממונקאטש.

על פי צוואתו, לא נדפסו דברי תורה שהוא כתב. תולדותיו נדפסו בספר "בית שלמה" שנכתב על ידי דוד כהנא ממונקאץ'. נעשה ניסיון לדלות מתוך כתבי צאצאיו הגדים המיוחסים אליו. ספר האוסף, "ספר פדה בשלום", יצא לאור על ידי הוצאת אמ"ת - א'ור ת'ורה מ'ונקאטש בברוקלין ניו יורק בשנת תשנ"ג.

צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי צבי הירש שפירא (ממלא מקום אביו באדמו"רות; מחבר "דרכי תשובה", "באר-לחי-רואי" ו"צבי תפארת").
רבי משה יהודה לייב שפירא, כיהן ברבנות ואדמו"רות בבייטש, סאסוב וסטז'יז'וב.