שלמנאסר השני
 | |
| איור הקו של שרודר עבור רשימת השמות האפונימיים KAV 21, המציג את שתים עשרה שנות שלטונם של שלמנאסר השני ויורשיו המיידיים. | |
| לידה |
המאה ה־11 לפנה״ס  |
|---|---|
| פטירה |
1019 לפנה״ס |
| מדינה |
אשור |
| ילדים |
אשור-ניררי הרביעי |
  | |
שַׁלְמַנְאֶסֶר השני היה מלך אשור בשנים 1030–1019 לפנה"ס, ה-93 שהופיע בעותק דור שרוכין של רשימת המלכים האשורית.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתחילת המאה ה-21, קיימת מגמה לקרוא את ה"סִילִימ" בשמו כ-"סַל" ולא כ-"שוּל" מטעמים פילולוגיים.[1] הוא ירש את אביו, אשורנצירפל הראשון (אנ'), ושלט במשך 12 שנים על פי רשימת המלכים האשורית, כפי שאושר על ידי קטע פגום קשות של רשימת האפונים (בתמונה). מתוך שנים עשר פקידי הלימו המופיעים ברשימה, רק שמותיהם של שני הראשונים השתמרו במידה ניכרת כולל שמו של שלמנאסר עצמו, שנטל את האפונים בשנתו הראשונה. הכניסה השתים עשרה, ša ar[ki si...], מציינת שהלימו "אשר אחרי" (השם הקודם), מה שמרמז כי המקור שממנו הועתקה רשימה זו היה פגום במקום זה, או שהפער בתפקיד חופף לתקופה של תהפוכות.[2]
ב"רשימת המלכים הסינכרוניסטית"[א] הוא רשום לצד המקביל לו הבבלי, אולמאש-שאכין-שומי (אנ') (1004–988 לפנה"ס) משושלת בּיט-בּזי, צימוד לא סביר שאולי משקף את בידוד שתי הממלכות באותה תקופה. בסבירות גבוהה, הוא מלך במקביל לנאבו-שום-ליבור (אנ') (1033–1026 לפנה"ס) וסימבאר-שיפאק (אנ') (1025–1008 לפנה"ס), שתקופות שלטונם אופיינו בבצורות, כשלים ביבולים ופלישות של ארמים, שנדדו תחת לחץ משינוי אקלים. המלך המאוחר יותר, אשור-דן השני (935–912 לפנה"ס), הזכיר את אבדותיו של שלמנאסר לקבוצה שבטית זו:
- "[...אשר] מתקופת שלמנאסר, מלך [אשור, אבי הקדמון], השמידו [את אנשי אשור על ידי ...] ורצח, מכרו [את כל] בניהם (ו) בנותיהם".
אזכור רטרואקטיבי נוסף ניתן למצוא כנראה בכתובת של אשורנצירפל השני, אלא אם כן הוא מתייחס למלך הקודם בשם זה. הוא מספר: "כבשתי מחדש את הערים סינאבו (ו) טידו - מבצרים ששלמנאסר, מלך אשור, נסיך שקדם לי, הציב כחיל מצב נגד ארץ נאירי (אנ')[ב] (ו) שהארמים לכדו בכוח".
קיימות מעט כתובות שניתן לייחס לו בוודאות, שכן כמה מהן עשויות להיות שייכות לשלמנאסר הראשון שקדם לו, או לאחד משלושת אלה שבאו אחריו. מבין אלה שניתן לייחס לו באופן מהימן, אסטלה מונומנטלית (מספר 14) מאשור, מתוך ה-"Stelenreihe" ("שורת אסטלות"), מספקת את הגנאלוגיה שלו ובכך מאפשרת זיהוי אך לא מעבר לכך. באסטלה נכתב: "שלמנאסר, מלך גדול, מלך היקום, מלך אשור, בנו של אשורנצירפל הראשון (אנ'), מלך אשור, בנו של שמשי-אדד הרביעי, שהיה גם הוא מלך אשור". הקדשה למקדש מפרטת כמויות של צורי ארז (dam erêni) שנתרמו על ידי המלך למקדש אשור ול"מקדשיו", וכוללת אספקת כמות של חומרים ארומטיים לנהר המקודש, החידקל (Idiglat). קיימת כתובת הקדשה ארוכה של שלמנאסר, שזהותו כמלך השני או השלישי אינה ודאית, לאיננה, שחוברה לרגל הקדשת מקדש. דיסקית זהב ודיסקית כסף חרוטות בשם "סלמאנו-אשארד" ועשויות לייצג מלך זה או את קודמו.
את מקומו ירשו בנו, אשור-ניררי הרביעי (אנ'), שמלך לזמן קצר, ולאחר מכן אחיו, אשור-רבי השני.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Albert Kirk Grayson (1991). Assyrian Rulers of the Early First Millennium BC I (1114–859 BC). University of Toronto Press.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Karen Radner (1998). "Der Gott Salmānu ("Šulmānu") und seine Beziehung zur Stadt Dūr-Katlimmu". Die Welt des Orients. 29: 33–51. JSTOR 25683683.
- ^ M. T. Larsen (1974). "Unusual Eponymy-datings from Mari and Assyria". Revue d'Assyriologie: 21.
| הקודם: אשורנצירפל הראשון (אנ') (1050 עד 1031 לפנה"ס) |
מלכי אשור שנים 1031 עד 1019 לפנה"ס |
הבא: אשור-ניררי הרביעי (אנ') (1019 עד 1013) |