שם טוב גאגין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שם טוב גאגין
לידה 5 בספטמבר 1884
ט"ו באלול ה'תרמ"ד
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 30 ביולי 1953 (בגיל 68)
י"ח באב ה'תשי"ג
מנצ'סטר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות ירושלים, מצרים ולונדון
תקופת הפעילות ? – 30 ביולי 1953 עריכת הנתון בוויקינתונים
חיבוריו כתר שם טוב, ועוד
צאצאים מוריס גאגין עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שם טוב גאגין (באנגלית: Shemtob Gaguine; ירושלים, ט"ו באלול תרמ"ד, 5 בספטמבר 1884תשי"ג, 30 ביולי 1953, מנצ’סטר) היה רב, דיין, ראש ישיבה, מחבר ספרים, ומשורר. כיהן כחבר בית הדין הרבני של קהילת קהיר, רב בקהילת הספרדים במנצ'סטר, ואב בית הדין לקהילות הספרדים בלונדון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב גאגין בשנות ה-30 של המאה ה-20
הרב גאגין בתקופת כהונתו כרב במנצ'סטר

נולד בירושלים לרבקה ולרב יצחק רפאל יחזקיהו גאגין, בן הרב שלום משה חי גאגין, נצר למשפחת גאגין. בילדותו התחנך ולמד בבית הספר דורש ציון, ובהמשך למד אצל הרב יעקב אלפיה.

בגיל 23 הוסמך להוראה ורבנות על ידי הרב חיים ברלין. בסוף שנת 1910 התארס עם פרומה ישינווסקי[1], אולם נראה שהחתונה בוטלה, והוא נישא בהמשך לרוזה בלטנר, ילידת קהיר. בשנת 1913 (ה'תרע"ג) הוזמן לשמש כדיין בקהילה היהודית בקהיר שבמצרים, ונמנה בתקופה זו גם עם דייני העדה האשכנזית. בתקופה זו הוצעה לו על ידי הרב חיים נחום אפנדי משרת חכם באשי בבגדאד שבעיראק, אך סירב.

בשנת 1920 (ה'תר"ף) מונה לשמש כרב הקהילה הספרדית בויתנגטון, מנצ'סטר שבאנגליה, ובימי כהונתו הנהיג סדרים חדשים בקהילה, ובעיקר בחינוך. בתקופת מינויו החל לשמש גם כחבר בית הדין של קהילת האשכנזים בעיר, עד לשנת 1926. בשנת 1920 החל לשמש גם כאב בית הדין של קהילת הספרדים בלונדון עד לשנת 1949, ושימש כמנהיג הרוחני והדתי של שתי הקהילות יחד.

בשנת 1926 (ה'תרפ"ו) החל לשמש כמנהל וראש מכללת וישיבת "אוהל משה ויהודית" ברמסגייט, שהוקמה ב-1869 לזכר יהודית מונטיפיורי בידי בעלה משה מונטיפיורי. בתפקיד זה שימש עד לשנת 1951. בשנת 1933 (ה'תרצ"ג) מונה בהוראת הממשל לסגן יו"ר ועד הרבנים באנגליה, ולראש ישיבת עץ חיים בלונדון.

בשנת 1939 היה מועמד למשרת הרב הראשי לתל אביב, אך לבסוף לא נבחר[2].

הלך לעולמו במנצ'סטר ב-30 ביולי 1953 (י"ח באב ה'תשי"ג).

בנו, הרב ד"ר מוריס גאגין, כיהן כרב בקהילת יוצאי ספרד ופורטוגל בויתנגטון, מנצ'סטר.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כתר שם טוב, שבעה חלקים – טעמי המנהגים והשינויים בין נוסחי התפילות של הספרדים במזרח, ובין הספרדים שבמערב, ובין מנהגי האשכנזים
  • חיי היהודים בקוטשין: יכיל בו הגלויות, שגלו בני ישראל, אובדן עשרת השבטים, היהודים בעיר קוטשין ומנהגיהם
  • ספר פרקי שירה: פרק א. תפלות שונות, פרק ב. שירי כבוד ושמחה, פרק ג. שירי אבל וקינות למצבות פרק ד. ניבים צחים בחכמה ומוסר
  • חדושים על התלמוד – פרשנות לתלמוד בבלי
  • יהודית: קובץ דו שנתי : כולל בו מאמרים בעברית ובאנגלית לתורה ולמדעי היהדות, בעריכת: רבי טוב גאגין
  • ספר בקשת הלמדין: לר' אברהם בן ר' יצחק הבדרשי עם פירוש וביאור המלות (מודפס בסוף ספרו "פרקי שירה")
  • פחד יצחק : דרושים לפי רוח הזמן על סדר פרשיות התורה. יצא מכתב יד על ידי מכון אהבת שלום, ירושלים תשפ"א.

כתבי יד[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשימת כתבי יד, שטרם ראו אור

  • הערות והארות למדרש רבא ותנחומא
  • שו״ת לשואלים בלונדון וקריית חוצות
  • ביאור על חמישה חומשי תורה
  • התלמיד שואל והרב משיב
  • ביאור לספר מ. ריקאנטי
  • גירסא דינקותא - חידושים במסכתות שונות.
  • שירים למילה, פדיון, בר מצווה, חופה, קינות לאנשי שם, תפילות ועוד
  • רשמי מסע בספרד וצרפת

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שלום מזרחי שרעבי
 
 
הרב חזקיהו יצחק שרעבי
 
 
הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי
 
 
רבי חיים ניסים אבולעפיההרב חיים אברהם גאגין
 
רבקה
 
 
 
 
 
שרה אסתר
 
 
הרב שלום משה חי גאגין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב אברהם חי גאגין (השני)הרב יצחק רפאל יחזקיהו גאגין
 
 
הרב שם טוב גאגין
 
 
הרב ד"ר מוריס גאגין


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה דוד גאון, יהודי המזרח בארץ ישראל, חלק ב' (עמ' 189)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ברכות, בעיתון החרות ירושלים, 18 בנובמבר 1910
  2. ^ הבוקר, 15 ביוני 1939, באתר עיתונות יהודית היסטורית