שמאי פינסקי
 | |
| לידה |
15 בנובמבר 1882 הורנוסטייפל, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
15 באוגוסט 1941 (בגיל 58) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מדינה |
פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| מקום לימודים |
ישיבת וולוז'ין, אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
| שפות היצירה |
עברית, גרמנית |
  | |
שמאי פינסקי (ד' בכסלו ה'תרמ"ג, 15 בנובמבר 1882 – כ"ב באב ה'תש"א, 15 באוגוסט 1941) היה משורר עברי ויידי ומתרגם שירה. פובליציסט ותועמלן ציוני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד למשפחה חסידית בהורונסטייפל שבפלך קייב של האימפריה הרוסית. למד בישיבת וולוז'ין ולאחר נישואיו בגיל 17 עבר להתגורר סמוך לבית הורי אשתו ליד קייב.
בשלב כלשהו עזב את ביתו ועבר לאודסה ולאחר מכן לברלין ולאנטוורפן. הוא למד גרמנית והחל לכתוב שירה.
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה היגר ללונדון והיה פעיל במוסדות הציוניים, במרכז הציוני העולמי ובמחלקת התעמולה של קרן היסוד.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה היה בביקור בארץ ישראל ובשל המלחמה לא שב לאירופה. הוא נפטר ונקבר בירושלים. ארכיונו שמור בספריה הלאומית בירושלים.[1]
חבריו הדפיסו מעזבונו את אסופת השירים "אי הזהב" (ירושלים, ה'תש"ז).
יצירותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חלוצים, לאנדאן 1922.
