שמואל אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמואל אליהו
Rabbi Shmuel Eliyahu.jpg
לידה 29 בנובמבר 1956 (בן 65)
כ"ה בכסלו ה'תשי"ז
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקום פעילות רב העיר צפת
השתייכות ציונות דתית
תחומי עיסוק שו"ת, אמונה
תפקידים נוספים חבר מועצת הרבנות הראשית, רב מגן דוד אדום
רבותיו אביו - הרב מרדכי אליהו, הרב צבי יהודה הכהן קוק, הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, הרב שלמה גורן
חיבוריו אביהם של ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
אב מרדכי אליהו עריכת הנתון בוויקינתונים
אם צביה אליהו עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הרב בדרשת יום העצמאות התשע"ח בבית הכנסת היכל מנחמוב, תל אביב

הרב שמואל אליהו (נולד בכ"ה בכסלו ה'תשי"ז, 29 בנובמבר 1956) הוא רב דתי לאומי, רבה של העיר צפת, חבר מועצת הרבנות הראשית, חבר ועדת הכשרות הארצית וועדת המקוואות של הרבנות הראשית, נשיא איגוד רבני קהילות.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמואל אליהו מעביר שיעור בישיבת מבשר שלום, תש"ע
הרב שמואל אליהו ביום ירושלים תשע"ה בישיבת מרכז הרב. לצדו הרב מיכה הלוי והרב איתן אייזמן

נולד בירושלים לרבנית צביה ולרב מרדכי אליהו - הראשון לציון, פוסק ומקובל. למד בישיבת ירושלים לצעירים (מחזור ז'), ולאחר מכן בישיבת מרכז הרב אצל הרב צבי יהודה קוק והרב אברהם אלקנה כהנא שפירא[1]. שירת בצה"ל כטנקיסט בחיל השריון[2].

רבנות והנהגה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוסמך לרבנות בגיל 23, והשלים לימודי רבנות עיר ודיינות במכון אריאל שבירושלים.

בגיל 29 מונה לרב היישוב שלומי, ולאחר כשלוש שנים מונה לרב העיר צפת[2][3]. לאחר מספר שנים, בשנת ה'תשנ"ג (1993), נבחר למועצת הרבנות הראשית לישראל, ומאז נבחר 5 פעמים ברציפות למועצה והוא מהוותיקים שבין חבריה. היה יו"ר ועדת מקומות קדושים וכיום יו"ר הוועדה לענייני חקיקה ויו"ר מחלקת שחיטת חוץ לארץ באגף הכשרות. כן ערך את קובץ נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית עם הרב לוי ביסטריצקי.

בשנת ה'תשס"ג (2003) הציג את מועמדותו למשרת הראשון לציון, אך לתפקיד נבחר הרב שלמה משה עמאר. בשנת ה'תשע"ג הגיש את מועמדותו בשנית לתפקיד. המועמדות נתקלה בהתנגדות[דרושה הבהרה] בשל עמדותיו והתבטאויותיו. בבחירות זכה הרב יצחק יוסף שקיבל 68 קולות מתוך 147, לעומת 49 לרב אליהו[4]. לפני הבחירות פרסם יו"ר רבני בית הלל הרב רונן נויבירט שנודע לו כי "בצעד אצילי" כדבריו, ויתר הרב אליהו על חתימות שהיו לו (כל מתמודד מחויב להציג לפחות 20 חתימות מחברי הגוף הבוחר כדי שיוכל להתמודד לתפקיד) לטובת מתחרהו הרב אליהו אברג'ל, וביקש מכמה מתומכיו לחתום לרב אברג'ל לאחר שהשר אריה דרעי גרם לכמה מהחותמים לו לחתום חתימה כפולה ובכך לפסול את החתימה. כשבכך מאפשר הרב אליהו לרב אברג'ל להתמודד מולו ואולי לקחת ממנו קולות שהיו יכולים להכריע את הכף לטובתו[5].

בשנת ה'תשע"ה (2014) התמודד למשרת הרב הספרדי הראשי של ירושלים, וזכה לתמיכת רבנים חרדים בכירים ובהם הרב אהרן לייב שטיינמן, הרב חיים קנייבסקי והאדמו"רים מגור ומבעלז[6], אך הפסיד לרב שלמה משה עמאר.

היה אחראי על קרן מורשת - קרן-גג לגרעינים תורניים בעיירות פיתוח בנשיאות אביו – עד לפירוקה בקיץ ה'תשס"ה (2005). הוא נשיא "עמינדב" – מארגוני השירות הלאומי, ומעייני הישועה הפועל למען החזרה בתשובה ולחיזוק הזהות היהודית. הוא יו"ר ועדת רבנים של מגן דוד אדום בישראל, שמטרתה לעודד צעירים דתיים להתנדבות משמעותית בארגון, על ידי מתן מענה הלכתי לבעיות הכרוכות בכך. כמו כן, הוא מעורב בפעילותן של כמה עמותות העוסקות בחסד ובסיוע לנזקקים.[דרושה הבהרה]

בראשית המאה ה־21 פעל לפתיחת מסלול לימודים תורניים במכללה בצפת לאנשי משטרה, צבא ושירות בתי הסוהר, שיוכרו לצורך תוספות שכר במשכורתם, ובהמשך חתם על תעודות סמיכה לרבנות לבוגרי המסלול. לאחר מספר שנים נחשפו זיופים ומעשי מרמה במסלול והוא נסגר. בפסק הדין שניתן בפרשה ציין השופט שהרב אליהו פעל להקמת המסגרת הכללית במכללה ולא התערב בתוכן הלימודים ובצורתם, ועל-כן מצא שההחלטה לא להעמידו לדין בפרשה סבירה[7].

בשנת 2014 היה מעורב בחשיפת מעללי הרב עזרא שיינברג ובהרחקתו מהישיבה שבראשה עמד[8]. במאי 2019 פרסם מכתב שבו שורת טענות קשות על התנהלות לא אתית של הרב שמואל טל, וסיכם שאינו ממליץ ללמוד ממנו או בישיבתו[9]. בית דין מיוחד שהוקם לברור בעניין, בהסכמת הרב טל והרב אליהו, קיבל חלק מטענות הרב אליהו ודחה את חלקן. בית הדין אסר על הרב טל לעסוק ברוח הקודש ולייעץ לאנשים באופן אישי, אולם התיר לו להמשיך לעמוד בראש הישיבה וללמד בה[10]. עם פרסום התחקיר על חיים ולדר בנובמבר 2021, קבע הרב כי, "הבנאדם הזה מסוכן לחברה, מהסוג של שיינברג, ברלנד, משי זהב", והוסיף, "קיבלנו עדויות מאוד חמורות מאנשים ונשים שנפגעו"[11]. במענה לשאלה שהופנתה אליו, המליץ שלא להחזיק בבית את ספריו[12].

עוסק בשאלות בהלכה, בהלכות ציבור ובענייני קבלה, ועונה בכל יום למאות שאלות במסרונים, בדואר האלקטרוני, בטלפונים ובפגישות אישיות. כמו כן הוא עונה לשאלות מאזינים ברדיו גלי ישראל בימי רביעי ושישי. רבות מהשאלות המופנות אליו עוסקות בפתרונות לחלומות, משמעויות של שמות, ובקשות לחיבור תפילות וברכות - אישיות או כלליות.

מעביר שיחות בתיכונים ממלכתיים במסגרת תוכניות ועמותות שונות (אח"י, אפיקים, מעגלים, בשבע ועוד), בין היתר בעניין גיוס משמעותי לצה"ל.

עמדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמואל מברך ילד, ירושלים, התשע"ח

בזמן ההתנתקות שהה הרב אליהו בגוש קטיף והביע בפומבי את התנגדותו לתוכנית. למרות זאת, נפגש עם אישים פוליטיים שתמכו בהתנתקות ובהם השרה ציפי לבני. הביע את דעתו כי אין היתר הלכתי לפינוי יהודים מבתיהם[13]. כששאלו אותו על עצומת רבנים המתנגדת לסירוב פקודה אמר: "ראיתי שם שתי דמויות רציניות – הרב ליכטנשטיין והרב עמיטל. שאר הרבנים שהזכרת במכתבך – עם כל הכבוד – אינם בערך כלשהו לחלוק על הרב שפירא"[14].

הרב שמואל אליהו - פסח תשע"ו

בשנת תשס"ד כתב ביחס לרב עובדיה יוסף: "מאז הסכם אוסלו הארור ומאז שנהרגו כמה מחברי הטובים וילדיהם – אני לא מחזיק בביתי שום סידור שלו ושום ספר מספריו. לא מחרים אותו - אבל פשוט לא מסוגל"[15]. מאוחר יותר התרכך לרב עובדיה והוא מזכיר את ספריו בדרשותיו.

בדצמבר 2010 פרסם פסק הלכה בצירוף חתימותיהם של כחמישים רבני ערים, ובשלב מאוחר יותר חתמו על המכתב למעלה מ-300 רבנים דתיים לאומים וחרדים, בהם הרבנים שלמה אבינר, זלמן מלמד, דב ליאור, שמחה הכהן קוק. בפסק ההלכה נקבע כי ליהודים אסור למכור או להשכיר דירות לגויים, על בסיס האיסור של "לא תחנם"[16]. הפסק עורר הד תקשורתי רחב וגינויים מצד מספר רבנים, ארגון יד ושם, יושב ראש הכנסת, ראש הממשלה נתניהו ונשיא המדינה פרס[17][18]. בתגובה לגינויים כתב הרב אליהו שהם נובעים מאידאולוגיה השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ומגיוס פוליטיקאים חסרי עמוד שדרה. לדבריו, הפסק חוקי כמו חוק מקרקעי ישראל שאימץ את תקנות הקק"ל, המייעדות את קרקעותיה להתיישבות יהודית בלבד. הוא טען שהמגנים לא יצאו נגד הרשות הפלסטינית שחוקקה כי המוכר קרקע ליהודי דינו מוות[19]. בגילוי דעת שהתפרסם על ידי הרב אליהו ורבנים נוספים בינואר 2011, נאמר כי שלא כמשתמע מהמכתב הקודם חובה על פי התורה לגלות יחס שוויוני כלפי כל אזרחי המדינה, ועם זאת על מדינת ישראל לפעול נגד גורמים עוינים המבקשים לנצל את עקרון השוויון בין אזרחים נאמנים במדינה, על מנת לממש את זכות השיבה[20].

אמירותיו של הרב שמואל אליהו גררו מספר הליכים נגדו. בשנת 2002 הורה היועץ המשפטי לממשלה לחקור אותו בחשד של הסתה לגזענות לאחר שהתבטא נגד לימודי ערבים במכללת צפת ובעד טרנספר לערביי ישראל[21]. בפברואר 2006 הגיש נגדו כתב אישום[22] אך כתב האישום בוטל לאחר שהרב הבהיר את דבריו[23]. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה בדרישה להעמידו לדין משמעתי, בשנת 2017 קיימה עמו שרת המשפטים איילת שקד שיחת הבהרה בעניין חובת הזהירות הנדרשת בהתבטאויותיו מתוקף תפקידו[24]. לטענת העותרים, שנתמכה על ידי שופטי בג"ץ, הרב אליהו המשיך לומר דברים בעלי אופי דומה[25]. ב-2019 הוזמן לשיחת הבהרה נוספת אצל שר המשפטים אמיר אוחנה[26]. בספטמבר 2020 הורה בג"ץ להעמיד את הרב אליהו לדין משמעתי עקב חלק מההתבטאויות שבעתירה. ביחס לאחרות פסק בית המשפט כי הן לגיטימיות במסגרת מילוי תפקידו[27].

בעקבות פסיקת בג"ץ שיש להרוס את בית הכנסת "איילת השחר" בגבעת זאב, על סמך הטענה שנבנה על קרקע פרטית, אמר הרב אליהו כי בגליל ישנם אלפי בתים בנויים ללא רישיון ועשרות מסגדים שבנויים על קרקע יהודית ואינם נהרסים. "בית המשפט פרץ דרך לעצמו לפגוע במקומות הקדושים, וזה יפגע גם במקומות קדושים לנצרות ולאסלאם". הוא המליץ למרר לשופטים את החיים בהפגנות ובצעקות, במסגרת החוק[28].

בינואר 2018 קרא לפיטורי הרמטכ"ל בשל מאמציו לשלב נשים ביחידות קרביות, וקשר זאת לירידה במוטיבציה בצה"ל[29].

בזמן המהומות בישראל (2021), לאחר שבתי משפט שחררו עשרות ערבים שנעצרו בעקבות התפרעויות, האשים הרב אליהו את השופטים באחריות להמשך המהומות, וקבע כי הם אשמים בכך שיהודים נרצחים[30].

ביוני 2021, לקראת הקמת ממשלת בנט ולפיד, בשותפות מרצ ולראשונה בשותפות עם רשימה ערבית, נמנה עם הרבנים שחתמו על עצומה לפיה אין לקבל "שתקום ממשלה בישראל שתפגע בדברים היסודיים ביותר בענייני דת ומדינה. (...) ייפגעו גם ענייני הביטחון, ששייכים לעצם קיומנו, כאשר היא נשענת על תומכי טרור".[31]

הרב מנהל אורח חיים צמחוני[32].

שיח בין-דתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2007 קרא לשקול מחדש את הברית עם הדרוזים בישראל בעלון תנועת קוממיות[33].

בשנת ה'תשע"ב החל במיזם של מפגשים עם אנשי דת מוסלמים, נוצרים ודרוזים[דרוש מקור]. המפגשים נערכים בביתו של הרב אליהו בצפת, ומתקיימים בהם דיונים בנושאים המאחדים בין בני הדתות השונות ובדרך לצמצם את המתח הקיים ביניהן. הוא מתכתב עם נציגים מוסלמים דתיים במצרים ובירדן בנושאי דת והזכות על ארץ ישראל[דרוש מקור].

תרומת איברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב שמואל אליהו עסק גם בתחום תרומת האיברים, שרבים מהציבור הדתי נמנעים ממנה בשל בעיות הלכתיות סבוכות הכרוכות בה. לצורך כך הקים את ארגון "בלבבי" המקדם חתימה על כרטיס ייחודי לציבור הדתי, המאפשר לתרום איברים בהתאם לדרישות ההלכה.[דרוש מקור]

צניעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בענייני צניעות הרב אליהו נוטה להחמיר יחסית למקובל בקרב רוב הרבנים הדתיים הלאומיים. כך למשל, ייעץ לשואלת שלא ללכת עם "חצאית 3/4" ללא גרביים[34] וכן ייעץ לשואל להגיע לזמן קצר בלבד לחינה של קרובת משפחה שבה לא יישמרו גדרי הצניעות[35]. הוא כתב מאמר תמיכה בטשטוש של תמונות פניהן של בנות, בעלון שבת המופץ בבתי כנסת, מחמת הסחת דעת מהתפילה[36].

הרב שמואל וראש עיריית ירושלים, משה ליאון, בהלל בכותל הדרומי, סוכות התשע"ט

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אשתו, הרבנית טובה - מנהלת מדרשת 'תכלת' בצפת ומפיקת סרטים תורניים לילדים
  • בנו הרב עמיחי - יו"ר איגוד רבני הקהילות ומנכ"ל עמותת צו אחד
  • בנו הרב אריאל - שימש רב צבאי ב"נצח יהודה", מנכ"ל איגוד רבני הקהילות ועורך את כתבי אביו. רב קהילת "לב חריש" בחריש.
  • בנו הרב אלעד - רב בית הכנסת "אור החיים הקדוש" בגדרה ומנהל את הגרעין תורני "אורי גדרה"
  • בנו ישי - מפיק בגלי צה"ל
  • בתו רחל בזק - יועצת חינוכית בתלמוד תורה חמ"ד "אורות רש"י" בקריית נורדאו, נשואה לרב בצלאל בזק, רב קהילה ברמת פולג בנתניה

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביהם של ישראל - לקט סיפורים לפי סדר מסילת ישרים על אביו, הרב מרדכי אליהו, על פי סיפורים ששמע במהלך השנה לפטירת אביו, ט' כרכים (הספר בקטלוג ULI)
  • אביהם של ישראל - על התורה - אוצר דברי תורה על סדר פרשיות השבוע, סיפורים שסיפר אביו וסיפורים על אביו, בעריכת שחר שמואל ששון, ה' כרכים
  • אוהבם של ישראל - חלק א' - סיפורים שסופרו על הבבא סאלי מפי הרב מרדכי אליהו ואחרים. חלק ב' - סיפורים שסופרו על חכם מנחם מנשה. הספר יצא בעילום שם.
  • טוב להודות - הלכות, תשובות ודרשות ליום העצמאות וליום ירושלים. בספר גם מאמרים מאביו. נערך על ידי הרב משה עמיאל, ה'תשע"ו
  • חוברת שאלות של חיים - קובץ מאמרים ומדרשים על העניינים שלאחר המוות
  • חוברת למה בית מקדש - מאמרים בענייני בית המקדש, נכתבה בעילום שם
  • קול צופייך - עלון שבועי בענייני פרשת שבוע, הלכה ואקטואליה, סיפורים ושו"ת סמס, בהמשך לעלון השבועי של אביו
  • שפתי תפתח - סידור קול אליהו - סידור לתלמידים עם הלכות בתוספת פירוש רעיוני, לספרדים ואשכנזים, ירושלים ה'תשע"א
  • פרי עץ הדר - סדר לימוד לט"ו בשבט. הוצאת פרסומי ישראל ושות'
  • הגדה של פסח קוראי שמו - מאמרים אמונים והלכתיים סביב חג הפסח וההגדה לאור הגאולה.
  • הנבואה - נבואות שמתגשמות בדור הגאולה, כולל נתונים סטטיסטיים והמחשות ממש של הנבואות.
  • הגדה ליום העצמאות

ספרי אביו שערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עלוני "קול צופייך". על העלונים מבוסס הספר "דברי מרדכי" על פרשת השבוע
  • מאמר מרדכי - הלכות לימות החול - בענייני החלק הראשון של אורח חיים, ירושלים תשע"ג. בעבר יצא ספר זה בשם "ספר הלכה".
  • מאמר מרדכי - למועדים ולימים - הלכות חגים (מקביל לשולחן ערוך סימנים תכ"ט - תרצ"ז)
  • דרכי הלכה - הערות בהלכה של הרב מרדכי אליהו על קיצוש"ע לרב שלמה גאנצפריד
  • דרכי טהרה - הלכות נידה, טהרת המשפחה והלכות צניעות. יצא גם במהדורה מקוצרת.
  • סדר הסליחות השלם - כולל הלכות לחודש אלול וערב ראש השנה
  • קול אליהו - סידור לשבת וימי חול עם הלכות. כרכים נוספים יצאו לתשעה באב, תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה.
  • קול יעקב - מחזורים לימים טובים (ראש השנה, יום כיפור, סוכות, פסח, שבועות), בתוספת הלכות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שמואל אליהו בוויקישיתוף

מכּתביו ומשיעוריו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דביר עמר, אבי מורי, באתר ערוץ 7
  2. ^ 1 2 ירעם נתניהו, שליפות עם הרב שמואל אליהו, באתר nrg‏, 15 באוגוסט 2006
  3. ^ נטעאל בנדל, ‏דברים שלא ידעתם על הרב שמואל אליהו, באתר כיפה, 29 באוגוסט, 2012 16:13
  4. ^ גיל קלנר, ‏הרב נויבירט בסיפור אישי: מגיע לרב שמואל אליהו להיות הרב הראשי, באתר "סרוגים", 18 ביולי 2013
    קובי נחשוני, הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, באתר ynet, 24 ביולי 2013
    יהודה שלזינגר, ‏נבחרו הרבנים הראשיים: הרב יצחק יוסף והרב דוד לאו, באתר ישראל היום, 24 ביולי 2013
  5. ^ גיל קלנר, ‏הרב נויבירט בסיפור אישי: מגיע לרב שמואל אליהו להיות הרב הראשי, באתר "סרוגים", 18 ביולי 2013
  6. ^ ישראל כהן, ‏מרן ראש-הישיבה הביע תמיכה ברב שמואל אליהו, באתר כיכר השבת, 17 באוקטובר 2014
    חנן גרינווד, ‏בכירי הרבנים החרדיים הודיעו לרב שמואל אליהו כי יתמכו בו במירוץ לרבנות ירושלים, באתר כיפה, 17 באוקטובר 2014
  7. ^ ת"פ (י-ם) 260/08 מדינת ישראל נגד מאיר רוזנטל ואחרים, הכרעת הדין, עמ' 918, עמ' 923-924
  8. ^ חגית רוזנבאום, בלי מורא, בלי משוא פנים, באתר ערוץ 7, 9 בספטמבר 2015
  9. ^ יוני גרין, "‘כבשת הרש’: הרב שמואל אליהו במכתב מטלטל נגד הרב שמואל טל, פורסם באתר חרדים 10 בכ"ד אייר התשע"ט, 29.05.2019
    רועי שרון, לאחר חשיפת כאן חדשות: הרב שמואל אליהו קורא להפסיק ללמוד אצל הרב טל, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 29 במאי 2019
    הרב אליהו: לא ללמוד אצל הרב שמואל טל, באתר ערוץ 7, 29 במאי 2019
  10. ^ בית הדין פסק: הרב טל יוכל להמשיך לעמוד בראש הישיבה אך ימנע מייעוץ לנשים, סרוגים, ‏2019-07-04
  11. ^ הרב אליהו: "קיבלנו עדויות חמורות מאנשים שנפגעו מחיים ולדר", מקור ראשון, ‏2021-11-21
  12. ^ נחשוני, קובי; פרקש, טלי (17 בנובמבר 2021). "סילוק של ספריו, השעיה משידור ועדויות חדשות: פרשת חיים ולדר מטלטלת את המגזר החרדי". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-22 בנובמבר 2021. 
  13. ^ הרב אליהו לא פסק בעניין סירוב, באתר ערוץ 7, 9 ביוני 2006
  14. ^ עידן יוסף, הרב שמואל אליהו על הרב שרלו: אין להתחשב כלל בדעותיו, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 1 באוגוסט 2005
  15. ^ הרב שמואל אליהו, התבטאויות הרב עובדיה יוסף שליט"א, תשובה באתר כיפה
  16. ^ עשרות רבנים נגד מכירת בתים לערבים, באתר ערוץ 7, 17 בדצמבר 2010
  17. ^ יאיר אטינגראלישיב יוצא נגד הרבנים שחתמו על איסור השכרת דירות לערבים, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2010
  18. ^ הרב אהרן ליכטנשטיין, "התבונה נראית נפגמת", אתר כיפה
  19. ^ הרב שמואל אליהו, אתם בעד הרבנים? זה בסדר, באתר ynet, 13 בדצמבר 2010
  20. ^ גילוי דעת: כבדהו וחשדהו, באתר ערוץ 7, 13 בינואר 2011
  21. ^ מאת ג'לאל בנא ואורי אס‏, היועמ"ש: לחקור הרב של צפת על הסתה גזענית, באתר וואלה!‏, 3 באוקטובר 2002
  22. ^ יאיר אטינגר, אלי אשכנזי, ג'קי חורי, יובל יועזכתב אישום נגד רבה של צפת בחשד להסתה לגזענות, באתר הארץ, 1 בפברואר 2006
  23. ^ אלי אשכנזייבוטל האישום נגד רבה של צפת על הסתה לגזענות, באתר הארץ, 18 ביוני 2006
  24. ^ אריה ריבקינד, דיבר נגד הערבים? הפרקליטות לא תעמיד לדין את הרב שמואל אליהו, באתר חרדים10, 18 ביולי 2017
  25. ^ נטעאל בנדל, ‏שופטי בג"ץ נגד הרב שמואל אליהו, בעיתון מקור ראשון, 23 באוקטובר 2018
  26. ^ בג"ץ הורה להעמיד לדין משמעתי את הרב שמואל אליהו בגלל התבטאויות גזעניות, Haaretz הארץ
  27. ^ בג"ץ 7150/16 המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ואחרים נ' שרת המשפטים ואחרים, ניתן ב-21 בספטמבר 2020
    יעל פרידסון, קובי נחשוני, בג"ץ קבע: הרב שמואל אליהו יועמד לדין משמעתי, באתר ynet, 21 בספטמבר 2020
  28. ^ הריאיון לרדיו גלי ישראל
    הרב שמואל אליהו "לאמלל לשופטים את החיים", באתר nrg‏, 12 בנובמבר 2015
  29. ^ גיא עזרא, ‏הרב אליהו קורא לנתניהו: "פטר את איזנקוט", באתר "סרוגים", 17 בינואר 2018
  30. ^ יהונתן גוטליב - ערוץ 7, הרב שמואל אליהו לשופטים ששחררו את הפורעים: אתם אשמים, באתר ערוץ 7
  31. ^ קובי נחשוני, רבנים קראו "לעשות הכול כדי שהממשלה לא תקום"; הרב דרוקמן: "לא הסתה", באתר ynet, 6 ביוני 2021
  32. ^ צמחונות במגזר הדתי? יש דבר כזה, כיפה, ‏2014-06-30
  33. ^ קובי נחשוני, הרב שמואל אליהו: לשקול הברית עם הדרוזים, באתר ynet, 22 בנובמבר 2007
  34. ^ חצאית קצרה ללא גרביים, אתר מורייה, מתוך ארכיון האינטרנט
  35. ^ טקס חינה לא צנוע
  36. ^ הרב שמואל אליהו, אולי השאלה לא הייתה נכונה?, באתר nrg‏, 11 בדצמבר 2007


הקודם:
הרב דוד דיין
רבנים ראשיים ספרדים של צפת הבא: